אורית מ"חתונמי": "לקחו חודשים שאסכים לזה"

ההחלטה לבוא ולחפש אהבה בטלוויזיה לא פשוטה עבור אף אחד, בטח למי שכבר עברו ניסיון אחד בעולם הנישואין. שניים שבחרו באומץ לעשות את הצעד הזה ב"חתונה ממבט שני" (פרק חדש בשני, אחרי החדשות, קשת 12) הם אורית צוקרון גולדברג ושרון שואן, שסיפרו היום (שישי) לגלית גוטמן ואילנית לוי על התהליך. מהבחירה להשתתף בפורמט החושפני, דרך ההשפעה של מערכות היחסים הקודמות והתגובות מסביב.

"לקחו לי ארבעה חודשים להסכים להיכנס לדבר הזה", שיתפה אורית, שבניגוד לשאר המשתתפים הגיעה לתוכנית כאלמנה, אחרי שאיבדה את בעלה דולב ז"ל. היא תיארה איך העובדה הזאת השפיעה על ההחלטה: "רציתי להגיע כשאני מוכנה, בשלה ופתוחה לדבר הזה ואחרי שהבנתי ברמה האישית שאני מסוגלת לתהליך הזה. הרגשתי שיש עוד משהו שהוא מאוד חשוב, להגיד לכולן שמותר לנו, הסביבה מחבקת ופחות שיפוטית ממה שנראה. זכיתי במשפחה מדהימה שמחבקת אותי, המשפחה של דולב הפכה להיות המשפחה הגרעינית שלי, עוד לפני שהוא נפטר, אבל בטח ובטח גם אחרי. לא הייתי יכולה לצאת לדבר הזה בלי התמיכה שלהם".

איך הבנות מקבלות את העניין הזה?
"כשתיווכתי להן את זה סיפרתי להן בדיוק לאן אני נוסעת והסברתי להן מה אני הולכת לעשות. הן לא צופות בפרקים כי הן עדיין קטנות ובעיניי זה פחות תוכן שרלוונטי להן, אבל בחתונות הסכמתי שהן יצפו ואפילו צפינו יחד בפרק של החתונה שלנו, הן נורא מתרגשות והדבר הכי מהמם זה לראות את התגובות שאני מקבלת לידן. הן רואות שאמא מקבלת כל כך הרבה חיזוקים ומילים טובות וחמות, זה ממלא אותן וגורם להן להיות גאות בי, זה מחזיר לי על כל הגאווה שלי בהן".

אורית התייחסה לבן זוגה בתוכנית, גיא אתגר, והתגובה שלו לרקע אתו באה לתוכנית: "גיא ואני עברנו שנינו תהליך של למידה, גם עצמית, גם אחד את השנייה, במהלך התקופה שלנו שם. הדבר הזה, שאני התמודדתי אתו בהתחלה לבד עד שהגיע הרגע שמבחינתי היה נכון לשים את זה על השולחן זה לימד את שנינו הרבה דברים על עצמנו ואיפשר לשנינו להיפתח".

את שרון מלווה בתוכנית האובדן של בתו טליה ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן, עליה סיפר לירדן שלומי כבר בשלב מוקדם בהיכרות שלהם: "היא ליוותה אותי במשך כל המסע הזה, היא תמיד הייתה שם, כבר בפרק הראשון סיפרתי לירדן, כי זה חלק בלתי נפרד ממני. אני הבנתי למה אני הגעתי לתאילנד, למעט הסוגייה של אהבה, כדי שיכירו אותי, שאני אהיה סוג של 'סלב', כדי שאני אוכל להשפיע ולעזור לילדים חולי סרטן. התחברתי ל'גדולים מהחיים' ולקחתי לעצמי כשגריר להתרים לטובת תרופות שמחוץ לסל, כי אני זוכר את זה כאבא, איך כל חודש אנחנו מנסים להשיג כדור לילדה שלי".

מפתיע גם שבן אדם שפיקד על בתי כלא הולך לחפש אהבה וזוגיות בטלוויזיה.
"אני פשוט יוצא מאזור הנוחות שלי, לא חשבתי שאני אעשה את הדבר הזה. אני עובר תהליך בשלוש השנים האחרונות, אחרי שהשלתי את המדים, להוריד את כל החומות והמגננות שלי ולחזור לעצמי. התוכנית הייתה פלטפורמה נהדרת להגיע לאיזשהו שיא, לא תכננתי את זה, אבל כשזה הגיע והציעו לי ישר נפל לי האסימון. שני דברים הנחו אותי - אם אני מוכן לחשיפה הזו ולדבר על רגשות ואם אני רוצה כרגע זוגיות. כשהציעו לי, לקחתי הפסקה של חודשיים לחשוב על זה וכשהגעתי לתשובה חיובית בשתי השאלות האלו, רצתי על זה".

לראות את עצמך על המסך ואת היחסים שלך עם ירדן, כמה זה מורכב?
"מורכב ומעניין, מירדן למדתי הרבה מאוד, כי למדתי שאתה יכול להגיד מה ואיך שאתה רוצה, להוריד את כל הפאסון מסביבך ועדיין להישאר ראוי ומכובד, היא עזרה לי להוריד את כל המגננות. אני מסתכל ומחייך, כי אני לא זוכר מה אמרתי, אני רואה כל מיני פאנצ'ים ובדיחות ואני צוחק עם עצמי, יושב עם כולם ונהנה מהפרק".

הצלקות שלכם שם הן על המסך.
"זה בדיוק האתגר, שכל אחד ייקח את הצלקות של עצמו וידבר עליהן, לא להפוך את הצלקות לכפתורים שלוחצים עליהם. דיברו הרבה מאוד גם כן על כל הסוגייה של פער הגילים, הוא ממש לא רלוונטי, בסוף הגיל זה לא הגיל הביולוגי, אלא חוויות שעברת בחיים. ירדן עברה הרבה חוויות, היא אישה מאוד חזקה, אימא נהדרת ואישה מקסימה. ציוותו אותי למישהי צעירה, אבל היא אישה כל כך חכמה ולמודת ניסיון שאני לא הרגשתי את הפער. בסוף גברים הם די ילדים ונשים הן די בוגרות, תראו את זה בגילי העשרה, אז יכול להיות שהתאזנו טיפה".

כשאתה יושב ורואה את הפחד של ירדן מהמחוות שלך, מה זה עושה לראות את זה?
"אני לא ידעתי את זה, אני יושב ויחד עם כולכם רואה מה היא עוברת ומתקשר אליה, אומר לה 'ירדני, זה מה שעברת? למה לא סיפרת לי?'. אני גם מבין אותה קצת, זה אומר שחדרתי פנימה, כשאתה לא חודר פנימה, לא מפחדים משום דבר. באמת עבדנו שם, ירדן ואני לא באנו לשחק, לקחנו החלטה מושכלת לעזוב את הילדים ולהגיע לשם. כל החיים שלי דמיינתי שיש לי מצלמה מעל הראש, שהילדים שלי רואים איך אני מתנהג בעבודה. בתאילנד, הייתה מצלמה נוספת, של הילדים של ירדן ושל המשפחה שלה. לכן, למרות שאני התרגלתי כבר למצלמות, תמיד הייתי מודע לעובדה שהם מסתכלים על שנינו ולוקחים מאיתנו דוגמה".

אילו תגובות אתה מקבל?
"אנשים לא מאמינים שאני נמצא בתוכנית הזאת, הקולגות היו בהתחלה בשוק. ידעתי שיש הרבה מאוד רכילות, אבל ככל שהדמות שלי יותר בלטה והם נחשפו לצדדים אחרים, פתאום התחילו גם הפידבקים החיוביים והרבה מאוד מחמאות. לצאת אחרי שירות כזה למקום כזה זה מדהים".