אין תמונה
"הצדק נעשה, וזו תחושה נהדרת"

יומיים אחרי שידור התחקיר על גן אורנים בתכנית "שתולים", תפסנו את ג'ני, הצעירה ששימשה כשתולה במטבח הגן לאורך התחקיר, לשיחה קצרה על החוויה האינטנסיבית שעברה.

איך הגיעו אלייך?
"דרך הלימודים. אני סטודנטית לקרימינולוגיה והייתה מודעה בקמפוס: 'מחפשים סטודנט לקרימינולוגיה'. מלבד זה לא היה רשום כלום. לקחתי את הטלפון והתקשרתי, מיד אח"כ חזרו אליי ואמרו לי לשלוח קורות חיים. אז קראו לי להגיע להפקה למיונים וראיונות".

האם התנסית במשהו דומה בעבר?
"מעולם לא. אני לומדת קרימינולוגיה והעולם הזה מעניין אותי. תמיד הייתי נהנית להסתכל גם על תוכניות תחקירים, אבל אף פעם לא חשבתי שאשתתף בהן".

מה היו השיקולים שלך בהחלטה על ההשתתפות בתכנית?
"כל מה שקשור לעשיית צדק מאד חשוב לי והיווה שיקול חשוב, מנגד היו לי הרבה חששות מחשיפה. שאלו אותי אם אני בטוח רוצה להיכנס לפרויקט כזה ומההתחלה היה לי די ברור שאני בעניין. אני אדם שאוהב אתגרים ואקשנים. אבל בכל זאת העדפתי להתייעץ קצת עם הוריי".

מה ידעת מראש על הנושא?
"כמעט כלום עד הרגע האחרון. לא שזה גן אורנים, ולא מה עיקר החשדות נגדם. רק ידעתי שהרעיון הכללי הוא שאני אמורה להיות שתולה שחושפת מחדלים".

איך הכינו אותך לתפקיד?
"היו לי הרבה מאדה שיחות מוטיווציה עם אורלי ועם אנשי ההפקה. שיחות עידוד שבאו להדגיש את מטרת העבודה שלי. במהלך התחקיר שיתפתי את אנשי ההפקה ואת אורלי בכל דבר שקרה לי, או בכל פעם שחשתי צורך באוזן קשבת. מבחינה טכנית עשו לי הדרכה מובנית על המצלמה, אף פעם לא התעסקתי עם מצלמות, בטח שלא נסתרות. הייתי צריכה להתאמן על איך להפעיל אותה, איפה להרכיב את כל החוטים, ואיך לצלם את עצמי".

היו רגעים שממש פחדת?
"מהיום הראשון הייתי מלאת פחדים פחדתי שייפול לי איזה חוט, שמשהו יבלוט לי מבעד לחולצה. הייתי עסוקה בהרבה בדיקות עצמיות כל הזמן. מלבד זה היה את החשש שיתפסו אותי. בערך במשמרת השנייה שלי אחד השפים (אושרי) שאל אותי אם אני מתוכנית טלוויזיה. הוא חשד בי בגלל שנראיתי לא מתאימה, בלי ניסיון והגעתי לעשות עבודה שלרוב מאוישת על ידי גברים. באותו רגע שהוא שאל אותי נבהלתי, אבל האינסטינקט שלי פעל במהירה. הוא אמר לי 'את רוצה שאני אבדוק אם יש עלייך משהו?' ועניתי לו מיד "בבקשה תבדוק". ודווקא אז הוא עזב אותי. כנראה ששכנע אותו שעניתי כל כך מהר.
גם הרגעים שלי בשירותים היו מאוד מפחידים. כדי לדבר עם אורלי הייתי חייבת ללכת לשירותים ולצלם את עצמי שם מדברת איתה. כל הזמן פחדתי שהם חושדים בי, ושאולי יש מצלמות בשירותים.
וכאמור, הרגע המפחיד ביותר עבורי היה הרגע של ההטרדה המינית. עד הרגע שזה ממש קרה, כשהמנהל נעל אותי ואותו בחדר שלו, לא ממש הבנתי או קלטתי שזו אכן הטרדה מינית לשמה. ברגע שננעל המפתח קפאתי, פחדתי, הדופק שלי עלה ומזל שדי מהר יכולתי לצאת משם".

היו רגעים שהרגשת שאת מאבדת שליטה?
"כשחלו התפתחויות שלא ציפיתי להם. לא איבדתי שליטה, אבל כאמור לא הייתי לגמרי מוכנה לזה תוך כדי התהליך. זה גם לא מה שנדרשתי לגלות ולחשוף, כך שבכלל לא קיבלתי הכנה לסיטואציה כזו".

היו רגעים שבהם היית קרוב להיתפס?
"כבר במשמרת השנייה, כשהשף רצה לבדוק אותי ובסוף וויתר על העניין. ביום האחרון, היום בו התפוצץ התחקיר בהיכל התרבות, אורלי והצוות הגיעו לשם מהר ככל האפשר, כך שהיה ברור שמישהו מבפנים נתן להם את כל הפרטים. מהר מאוד התחילו להבין שם שאני שתולה ואז כבר יצאתי לאורלי ונחשפתי".

היו רגעים בהם חשבת להפסיק?
"היה לי קשה מאד פיסית ונפשית אך אף פעם לא חשבתי להפסיק. בהיכל התרבות הרגשתי שהם כבר מבינים שאני השתולה, וגם שאספתי מספיק ראיות שיעזרו לחשוף את כל מה שקרה במקום. באותו רגע, באמת סיימתי את עבודתי שם".

איך הרגשת כשראית פשעים מתבצעים ונאלצת לשתוק?
"מה שהיה לי הכי קשה, זה הקלות בה הפשע נעשה, ושאני למעשה "שותפה לפשע". אף אחד לא ניסה להסתיר במטבח את מחזור המזון מאירוע לאירוע. למעשה לא הייתי צריכה לחפש את הראיות כדי לחשוף את כל בעיות התברואה שחשדנו בהם, זה פשוט היה פרוש לפניי. מהר מאד הבנתי שכל העובדים מקבלים על עצמם את השערוריות שמתרחשות שם".

תכננת מה תעשה אם "יעלו" עלייך?
הדחקתי את המחשבה שדבר כזה יכול לקרות, אבל נראה לי שפשוט הייתי לוקחת את הרגליים שלי ובורחת".

האם היו לך רגשות אשמה על חשיפת אנשים שהפכו לחברים?
"כן, במיוחד ביום שגילו שאני שתולה. זאת הרגשה לא נעימה, הרי המטרה שלנו לא הייתה לפגוע בעובדי המטבח הזוטרים".

האם את מתחרטת על החוויה? היית עושה שוב דבר כזה?
"איני מתחרטת לרגע, הייתי עושה זאת שוב. כיום, לאחר שידור הפרק, אני מרגישה שרוב האנשים סביבי פוחדים עליי יותר ממני. מייד לאחר צילומי התוכנית, ניקבו לי את צמיגי הרכב, מה שהוביל אותי לתקופה קצת קשה של פחדים. החלפתי צילינדר בביתי, היו לי סיוטים שעוקבים אחריי. אבל אחרי שבועיים זה עבר וכיום אני בכלל לא מפחדת".

למי את חושבת שמתאים להיות שתול?
"חייבים להיות מאוד ממוקדי מטרה וחזקים נפשית. לי זה מתאים".

מה היו התגובות שקיבלת לאחר שידור הפרק?
בסה"כ אני מקבלת תגובות מדהימות. הרבה אנשים מדברים על האומץ שלי, ושהם לא היו מסוגלים לעמוד בזה אם היו נמצאים בסיטואציה כזו. כמובן שאני גם שמה לב לחשיבות שבחשיפת ההטרדה המינית. אחרי שידור התכנית, כשהשתתפתי בצ'ט הקולי, הרבה אנשים התקשרו אליי ושיתפו אותי בחוויות של הטרדות מיניות והתעללויות שהם עברו. הרגשתי שעבודתי הייתה סוג של שליחות ושרמת העומק אליה הגעתי בתחקיר הייתה אדירה. הצדק נעשה וזו תחושת נהדרת".