איך הגיעו אלייך מהתוכנית?
אני סטודנטית לקרימינולוגיה וההפקה הגיע אליי דרך החוג בו אני לומדת באוניברסיטה.

האם התנסית במשהו דומה בעבר?
מעולם לא חוויתי חוויה כזו. אין לי שום ניסיון, לא כתחקירנית ובטח שלא כמישהי שנכנסת כשתולה למקום או סיטואציה כזו.

מה היו השיקולים שלך בעד ונגד ההשתתפות?
השיקולים בעד היו די מובנים מאליהם - עשיית הצדק מאד חשובה לי וזו הזדמנות לקחת חלק במשהו חשוב. מנגד חששתי מחשיפה. גם חשיפה טלוויזיונית וכמובן הפחד הכי גדול – שאחשף בזמן התחקיר ואהיה בסכנה של ממש.

מה ידעת מראש על הנושא?
כמעט כלום, עד הרגע האחרון.

איך הכינו אותך לתפקיד?
היו הרבה מאד שיחות מוטיבציה בהן ניסו לשכנע אותי שאני מסוגלת לעשות את זה בהצלחה מבלי להיחשף. בנוסף קיבלתי הרבה אינפורמציה על התחקיר עצמו - על התלונות שהגיעו על גן אורנים ועל הממצאים שאני צריכה להביא. ברגע שהייתי מוכנה מבחינת הידע הרגשתי הרבה יותר בטוחה

היו רגעים שממש פחדת?
היו המון רגעים שפחדתי. מהיום הראשון וממש עד שכל התחקיר התפוצץ זו הייתה אחת החוויות הכי מפחידות שעברתי בחיי.

היו רגעים בהם הרגשת שאת מאבדת שליטה?
הייתה תחושה כזו בכל פעם שבתחקיר חלו התפתחויות שלא ציפיתי להם. מי שצפה בפרק ראה שהיו כמה מקרים בהם חששתי לאבד "פוקוס". במקרים כאלה השתדלתי ליצור קשר עם אנשי ההפקה ולהיעזר בהם כמה שיותר.

היו רגעים שבהם היית קרוב להיתפס?
האמת היא שכבר במשמרת השנייה שלי במטבח של "גן אורנים" רצו לבדוק אותי. אני די משוכנעת שחשדו בי לאורך כל התקופה.

היו רגעים שחשבת להפסיק?
למרות הקושי הרב, גם פיזית כי העבודה במטבח מאד קשה וגם נפשית, לא חשבתי להפסיק באף שלב.

איך הרגשת כשראית פשעים מתבצעים ונאלצת לשתוק?
היה לי מאוד קשה כי נאלצתי להיות חלק מזה ובמקום מסוים להיות שותפה לפשע.

תכננת מה תעשי אם יתפסו אותך?
ממש ניסיתי לא להיכנס למקומות האלו אחרת לא הייתי מצליחה להמשיך עוד יום ועוד יום. אני חושבת שפשוט הדחקתי את המחשבה שדבר כזה יכול לקרות אבל נראה לי שהייתי בורחת.

האם היו לך רגשות אשמה על חשיפת אנשים שהפכו לחברים?
בטח, במיוחד ביום שבו גילו שאני שתולה. זו הייתה הרגשה לא נעימה כי בכל זאת האנשים שעבדו איתי ביום-יום לא היו המטרה.

איך התחושה עכשיו במבט לאחור?
דבר ראשון, אני לא מתחרטת לרגע. הייתי עושה זאת שוב. בסופו של דבר המטרה הייתה חשובה ואני חושבת שבמקום מסוים החוויה הזו הפכה אותי לאדם הרבה יותר ערני לכל מה שקורה סביבו. זו בהחלט חוויה שמחדדת את החושים. מה שבטוח זה שאדם שמחליט להיכנס לתפקיד כזה צריך להיות מאד ממוקד וחזק נפשית. ולי זה בהחלט מתאים.