תפסנו אותם: מעיין בשן מנתחת את שפת הגוף של מתמודדי "הבוגדים"

כשיושבים בבית וצופים בפרקים של "הבוגדים", לנו ברור מאוד מי נאמן, מי בוגד, מי דובר שקר או אמת. בתוך הטירה, בלחץ של המשחק וכמובן כששום דבר לא ידוע להם, הרבה יותר קשה להבין מי נגד מי. בדיוק בשביל זה, ביקשנו ממעיין בשן, מומחית לשפת גוף, שתצפה בכמה קטעים מהפרקים הראשונים ותנסה לנתח את הדברים הקטנים ש"הפילו" את השקרנים או לחילופין, תנועות הגוף שמבטחות את דוברי האמת.

אילנית והגבות

בקטע הראשון של הסרטון כבר בשולחן העגול הראשון, השם של אילנית ברוש עלה וזאת ניסתה להציל את עצמה. הדרך שלה הייתה להשיב אש ולהגיד על בר שקד: "אני דווקא חושבת שהוא הבוגד". ניכר שאילנית לא מאמינה לשום מילה שיוצאת לה מהפה, כי כשהיא מטיחה שבר הוא הבוגד, אנחנו רואים שהגבות שלה מתרוממות כלפי מעלה, מה שמעיד על הפתעה מהמילים שלה עצמה (הגוף שלנו יגיב באופן אוטומטי למה שקורה או נאמר בחדר, גם לאנשים אחרים אבל גם למה שיוצא לנו מהפה). מיד אחרי הגבות, העיניים שלה נעצמות. העיניים הן האיבר היחיד בגוף שלא ניתן לשלוט בו, לכן אדם שלא מתכוון למילים שהוא אומר, יסיט מבט, יעצום אותם או ימצמץ באופן כבד. בהמשך, היא גם תמללה את האצבעות אחת בשנייה וצחקקה ממבוכה, מה שמעיד כי אילנית היא אדם ישר עם אפס יכולת לייצר מניפולציה.

עמית והכתפיים

לקהל בבית אמנם ידוע שעמית פארן הוא הבוגד, אך במהלך השיחה בשולחן העגול כשהוא טוען שהוא לא יודע מי הבוגדים, קורה דבר מפתיע. הגבות שלו עולות כלפי מעלה (בדומה לאילנית) ורגע אחרי המבט שלו מוסט הצידה. שבריר שנייה אחר כך, אפשר לראות שהוא מכווץ את הכתפיים במין תנועת היתממות שמאוד מאפיינת שקרים אצל מבוגרים.

בהמשך הקטע, עמית מדבר על זה "שכולם שומרים את הקלפים קרוב לחזה", אך תת המודע שלו יודע שהוא מדבר על עצמו בעיקר. לכן העיניים שלו נעצמות חזק מאוד, כדי שלא יגלו את האמת. זו פעולה שתת המודע עושה אם נרצה ואם לא.

אילנית וקשר העין

שוב חוזרים לאילנית, כשהפעם דודו מנסה להבהיר לה למה היא הבוגדת בעיניו. אילנית יודעת שהיא לא הבוגדת ולכן היא שומרת על קשר עין יציר מול ולא מתבלבלת. ככה נראה אדם שדובר אמת, מסתכל לך ישר בלבן של העיניים.

ליה והמבט המושפל

בפרק הראשון, עלתה על ידי הגברים בשולחן, טענה שההעלמה של רינת קריאף נעשתה על ידי נשים. ליה פלוס, שיוצאת להגנת המין הנשי, הסבירה למה לדעתה מדובר במצב ההפוך. אך כשהיא אומרת את המילים "דווקא גבר", היא משפילה מבט, מסיטה את הראש, עוצמת עיניים ומכווצת את הכתפיים. אסופה של סימנים שבאים יחד כשיש סתירה בין האמת הפנימית למסר המילולי של מי שמדבר. מיד כשהיא מסיימת לדבר, רואים שהיא מסמנת למישהו לאיתות, כשהאדם הזה היא לא אחרת מאשר לי שטח, הבוגדת שלצידה.

בהמשך הקטע, יונתן משתף שלדעתו ההדחה של רינה נובעת מ"טינה נשית". בתגובה למה שהוא אומר, ליה בולעת את הרוק. בשפת גוף, זה יכול להעיד על קושי לבלוע את הסיטואציה. ליה שכל כך מקדשת את האחווה הנשית, נאלצה להדיח ראשונה את האישה שלא באה לה בטוב, והיא לא ממש מרגישה בנוח עם זה.

אילנית והיד על החזה

בזמן שהיא ממשיכה לקבל ריקושטים בשולחן, הפעם מיונתן, אילנית ממשיכה להישיר מבט ואף מגדילה ומניחה יד על החזה. זה ברור שאילנית דוברת אמת, כי אדם שמשקר ממש יתקשה להסתכל בעיניים ולהניח יד על החזה. הפעולות הפיזיולוגיות האלה אמנם נראות פשוטות, אבל כשאנחנו נסערים בסיטואציה כמו זאת, קשה מאוד ליישם את התנועות האלה בצורה מכוונת.

החושים של דין

בלי לשים לב, אולי בתת מודע, דין קריספל חושד בליה. הוא בוחן אותה וכשהיא מדברת הוא משחיל הדגשה מילולית ופיזית על המילה "בוגד". כשליה אומרת שהיא לא יודעת מי הבוגד, היא "מורידה מסך", ממש כמו בתיאטרון כשמסיימים הצגה. העפעפיים יורדות לחצי מהגובה העין, מה שמשמש כסימן פיזיולוגי להסתרה.