"סבלתי הכי הרבה בתוך המשחק. הייתי מבודד ימים שלמים"
רוני אינסאז היה הראשון להיות מודח מטירת "הבוגדים", כשחברו למשחק קבע כי אינו אמין על בסיס הרושם הראשוני. מאז עברו מים בנהר, השחקן הממולח חזר בהפתעה לתמונה, שינה לחלוטין את יחסי הכוחות בטירה והוכיח לכולם שהוא בהחלט יודע לצוד בוגדים. סוף העונה מתקרב, ואיתו גם התובנות של אינסאז ממשחק הטלוויזיה הסוחף: "אסור לשפוט אנשים בלי לחכות בסבלנות"

איש העסקים רוני אינסאז ראה דברים קשים בחייו, אבל אין ספק שמשחק הטלוויזיה "הבוגדים" גם היה אתגר לא קטן. אחרי שהיה הראשון להיות מודח מהטירה, חזר בפתאומיות, הוביל מהלכים אסטרטגיים, ורגע לפני הסוף קיבל הצעת סחיטה מהבוגדת הנותרת לי שטח - הוא סיכם את המשחק מנקודת מבטו (פרק בחמישי, אחרי החדשות, קשת 12).
אתה הראשון שהודח כי חשבו שאתה נראה בוגד. נפגעת?
"כן, אני עדיין פגוע. אני חושב שבמדינה כמו שלנו צריך ללמוד לא לשפוט. אלו ממש לקחים שלוקחים החוצה. כשנכנסתי הייתי בהלם, לא הבנתי למה דווקא אני בחוץ. אולי כי הייתי יותר מבוגר, או עם חולצה שחורה, אבל אני לא מאשים את דין לרגע ומאוד מעריך אותו ואוהב. אנחנו ביחסים טובים. בהתחלה קיבלתי את זה קשה, אבל כשחזרתי למשחק שכחתי מזה".
איך הייתה החזרה שלך למשחק?
"חלק מהאנשים שם עשו את העבודה בשבילי. כולם דיברו על עמית (פארן) כבוגד, אבל הם לא שמו לב שכשמזהים את הבוגד הראשון אפשר מיד לזהות את השני. לפניי כבר ידעו שעמית בוגד, אבל כשנכנסתי מיד הסתכלתי על כל הנשים וראיתי עם מי הוא נמצא כל היום. אנשי הבית עשו חצי מעבודת הבילוש שלי".
אתה בסופו של דבר זה שגרם לבוגדים לעלות על המוקד.
"זה הרגיש הכי טוב בעולם, אני חושב שהצלחתי לעזור לשחקנים ולאנשים המבולבלים שם, שלא הבינו מי נגד מי. לדעתי עזרתי למשחק, שהיו בו שחקנים טובים. אני בסך הכל באתי לעזור, הייתי בטוח שאני לא טועה בזהות הבוגדים - זה עשה לי ממש טוב לאסטרטגיה".
אתה רואה את עצמך בוגד?
"אני כרגע נאמן, אמרתי את זה כבר כמה פעמים שאני נכנס ויוצא נאמן. זה מה שאני רוצה להיות גם בעתיד, להישאר ככה עד הסוף. אני לא יודע איזו החלטה אקבל שם בתוך המשחק, אבל אני אשמח לצאת כמו שנכנסתי".
אז בטח היו לך רגשות מעורבים כשקיבלת את הסחיטה להיות בוגד.
"הייתי מעדיף שזה לא יקרה, אבל לא הייתה לי ברירה, אז קיבלתי החלטה להישאר. מבחינתי הייתי כל הדרך נאמן, פשוט העדפתי להיות בפנים. ראיתי לנכון לא לצאת מהמשחק, ולקחת את ההצעה".
במשחק הגבולות האישיים מיטשטשים מהר, זה קרה לך?
"כן, אבל בסך הכל ברור שזה משחק. אף פעם לא שכחתי שאני נמצא בו, שזה עניין של זמן עד שנסיים ושהולכים הביתה. אפשר ללמוד משם המון דברים, תמיד אמרתי את זה. אסור פשוט לשפוט אנשים, לא צריך לעשות את זה באופן מיידי. בטח שלא על המראה, העדה או המבטא. כדי לקבל החלטות, צריך לחכות בסבלנות".
איך הייתה החזרה שלך לחיים שבחוץ, אחרי המשחק?
"כשחזרתי לחיים האמיתיים, לא היה משחק יותר. מבחינתי זה היה ונגמר. אני די בטוח שהקהל יגיד שעשיתי שם עבודה מעולה, נשארתי נאמן כמעט עד הסוף ואני מרגיש בנוח עם זה. אני כן חושב שהמשחק היה קצת דומה לחיים, שם אני סבלני וגם במשחק - כשלא דיברתי במשך יומיים או כשהייתי בבידוד מוחלט. סבלתי הכי הרבה שם. הייתי בלי שעון, טלפון או מסכים בחדר קטן. לא דיברתי עם אף אחד. שמתי פתק כדי שיביאו לי אוכל, אבל כנראה שהכל היה שווה את זה".
היה שחקן שהפתיע אותך?
"יואל רזבוזוב. הוא שחקן טוב, היחיד שמדבר באותו קול כמוני. אני חושב שלי אישה חזקה וחכמה, וגם עמית, הם ידעו לשחק אבל זה לא פשוט".
אם היית נכנס שוב לטירה, היית עושה משהו אחרת?
"נשאר נאמן בסוף".