כשפוגשים אותה דרך המסך רואים דמות קשוחה שלא מפחדת להגיד לאף אחד את מה שהיא חושבת. אבל כשאסטלה נכנסה לחדר והתיישבה לראיון לקראת העונה החדשה של "הקינוח המושלם" (בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), היה אפשר לראות בה משהו אחר - ניצוץ אמיתי בעיניים מלא ברוך והתרגשות. עוד לפני שהתחיל הריאיון היא שיתפה בהתלהבות: "האנשים שהגיעו העונה הם הרבה יותר מקצועיים, עם ידע הרבה יותר רחב, לגמרי עלינו רמה בעונה הזאת".
אם יש משהו שמגיע לאסטלה - זה להיות קשוחה. השופטת נחשבת כיום לאוטוריטה בעולם הקונדיטוריה ואפשר להגיד שכל ביקורת ממנה זה לגמרי שיעור לחיים. קשה לקנא במתמודדים שיעמדו מולה, כשהיא לצדם של ישראל אהרוני, מיקי שמו, קרין גורן והרכש החדש, השף אבי ביטון: "אני חושבת שזה היה חכם להוסיף את אבי, היה צריך עוד מסעדן. כשמדברים על קינוח מדברים הרבה יותר על מסעדנות מאשר על קונדיטוריה. הבחירה אומנם לקחה הרבה זמן, אבל הוא יוסיף הרבה".
מסעדנות זה באמת עולם הרבה יותר מהיר ואימפולסיבי, איך זה מתיישב עם העולם המדויק והמחושב שלך?
"ההבדל העקרוני בין בישול לקונדיטוריה, זה שבקונדיטוריה אתה מכניס משהו לתנור וזה נגמר. אי אפשר לפתוח כי שכחת משהו, סגרת את הדלת לחמישים דקות וזה מה יש. בבישול לעומת זאת הדברים הם הרבה יותר דינמיים, אפשר לטעום ולהוסיף מלח במידת הצורך, זה שונה מאוד. קינוחים של טבחים הם מצד אחד פשוטים יותר, אבל מצד שני הם הרבה יותר אינטואיטיביים, זה מוסיף עניין".
מה לדעתך הופך קינוח ממדהים לואוו?
"קשה להגיד, קינוח שיעשה לי 'ואוו' לא בהכרח יעשה את אותו הדבר לאהרוני או לקרין, לכן זה עניין מאוד סובייקטיבי. לי אישית זה יהיה טעם של זיכרונות של בית, משהו שעוד לא ראיתי ודברים שלא חשבתי שיכולים להיות יחד. ברגעים כאלה אני תוהה איך לא עשיתי את זה בעצמי. כמובן שגם הנראות זה דבר מאוד חשוב באכילה".
"בעלי לפעמים אומר לי: 'לא הכל חשוב, לא הכל דחוף' אבל אמרתי לו שהוא לא מבין משהו, בשביל לעשות משהו טוב, כל הפרטים חשובים"
הרבה לפני שאסטלה נכנסה לעולם הקינוחים והקונדיטוריה, היא הייתה פסנתרנית ואפילו עסקה בהוראת פסנתר בבתי ספר. כששאלתי אותה אם היא עדיין מנגנת, היא הרימה את הידיים, הראתה לי את הלק ג'ל שלה ואמרה תוך כדי שהיא צוחקת: "תלמד, כשאתה רואה בן אדם עם ציפורניים, תדע שהוא לא מנגן", וסיפרה, "אמא שלי שהייתה אונקולוגית טיפלה במישהי עם סרטן השד, ואמרה לה שאם לא תעשה ניתוח אז היא תמות, היא באמת הצילה אותה. המטופלת הייתה מורה לפסנתר וכאות תודה לאמא שלי היא הציעה ללמד אותי פסנתר, ככה התחלתי ללמוד. המורה הזאתי הייתה נורא קפדנית ושטפה את הידיים בכלור. כל מה שאני זוכרת זה ריח של כלור מתקרב, זה היה מזעזע".
"אני מאוד אוהבת מוזיקה ופסנתר, ברדיו תמיד מתנגן אצלי תחנת 'כל המוזיקה'. בפסנתר חשוב להקפיד על פרטים, כמו בקונדיטוריה, הכל חשוב. בעלי לפעמים אומר לי: 'לא הכל חשוב, לא הכל דחוף' אבל אמרתי לו שהוא לא מבין משהו, בשביל לעשות משהו טוב, כל הפרטים חשובים".
היום את זוכת פרס למפעל חיים על תרומתך לפיתוח לימודי השוקולד והקונדיטוריה בישראל.
"נכון, קיבלתי את זה באנגליה. תארים כאלה מקבלים בגיל 80 אבל קיבלתי את זה קצת קודם", היא צחקה והוסיפה: "אני מאוד אוהבת את פרי הקקאו ואת מה שעושים איתו. אני חושבת שבאמת צריך להסביר לאנשים מה זה שוקולד, אבל אם מישהו אוהב שוקולד שלדעתי לא ברמה, אז דעתי כבר לא נחשבת. בסופו של דבר טעם של בן אדם זה אינדיבידואלי".
עוד חידוש שמצפה לנו בעונה הקרובה זה הגעתו של פייר ארמה, השף קונדיטור אולי הגדול בעולם, שיתארח בשלב הגמר לצד השופטים: "זה ממש כבוד. אני מכירה אותו ויצא לנו לדבר. לא מזמן הוא עשה הרצאה בפילוסופיה בהרווארד. לפעמים אני לא יודעת על מה הוא מדבר, אבל אני נורא נהנית להקשיב לו. אם אני יכולה להוסיף את החמישה גרוש שלי - סבבה, ואם לא אני רק אקשיב לו, זה מעניין מאוד".
אם כבר דיברנו על אושיות - אחד הטרנדים החמים ברשתות בשנים האחרונות זה סרטוני "איך להכין" של קינוחים. איך את חושבת שזה השפיע על התחום?
"לאנשים יש דעה מצוינת על עצמם ואני מקנאה בהם. אבל אני חושבת שיש אנשים שזה מבלבל אותם ואני אסביר: בדוגמנות יופי זה שם המשחק, באוכל שם המשחק זה אוכל. הקינוח יכול להיראות מעולה, אבל אם בפנים יש קקמייקה זה לא שווה. אז לא לשכוח שאנחנו קונים עם העיניים, אבל לא חוזרים אם זה לא טעים".
בעולם מלא גירויים ומגוון אינסופי, אסטלה מסבירה למה הקינוח שמגישים לה באמת חייב להיות מושלם: "אנחנו לא חייבים לצרוך קונדיטוריה, אוכל אנחנו חייבים. קינוחים זה פינוק שעלול להזיק לי בעודפים, אז אני שוקלת טוב את מה שאני קונה, בגלל זה אני מאוד ביקורתית. כל דבר שהוא אכיל בא עם תג מחיר, זה חייב להיות מצוין, כי אחרת אין סיבה לצרוך את זה".