רופאה ביום, אופה בלילה: יש דבר אחד ועיקרי שמייחד את מור מזרחי משאר הפיינליסטים (ביניהם בשמת וינר שוורצברד, מיכאל זורין ולירון טאקו) של "הקינוח המושלם" (הגמר הגדול בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), והוא העובדה שהיא היחידה שעדיין לא עובדת כקונדיטורית. היא מתמחה כרופאת משפחה ואת עולם האפייה היא גילתה בגיל יחסית מאוחר, בזמן שחוותה מצוקה ועומס בעבודה בבית החולים. נכון להיום משימת חייה העיקרית, היא הניסיון לשלב בין לוח זמנים צפוף במיוחד של סטאז'רית, לבין האהבה הגדולה להכנת קינוחים, זו שגם הביאה אותה אל התוכנית.
מור היא גם המתמודדת הראשונה שעלתה על המסך שלנו בשלב האודישנים והצליחה להרשים את השופטים עם קינוח מרהיב ביופיו, עם טעמים מיוחדים של פירות טרופיים וצנוברים ומראה כתום, מבריק ומהפנט. לצופים זה אולי נראה מובן מאליו שהיא הצליחה לעבור עוד שלב ועוד שלב בדרך אל הגמר, אבל מסתבר שמבחינתה, היה מדובר בניסיון כיפי שהיא אפילו לא האמינה שיניב תוצאות כאלה.
את קינוח הגמר שלה היא עומדת להציג לפייר ארמה, מי שנחשב לאבי הקונדיטוריה המודרנית ואחד השמות המפורסמים בעולם האפייה ועדיין היא מתקשה להאמין: "הרגשתי שאני מגיעה לתוכנית בתור האאוטסיידרית, כי הייתי בין היחידים שלא עוסקים בקונדיטוריה כמקצוע. רואים אפילו את התגובה שלי בפרק, לא האמנתי לזה", היא מתארת.
מה לדעתך עזר לך להעפיל לשלב הכי מתקדם?
"שילובי הטעמים והמרקמים, שהם שני דברים שמאוד חשובים לי ותמיד מנחים אותי כשאני בונה קינוחים. שהביס תמיד יהיה טוב ונכון, שזה לא רק יראה יפה. אולי גם בגלל היצירתיות והעובדה שהצלחתי לייצר דברים אחרים כל פעם".
באודישן הראשון שלה, חשפה מור כי היא הגיעה אל הקונדיטוריה מתוך צורך לברוח מהקושי היומיומי והלחץ שבעולם הרפואה. מקרה ספציפי אחד שהיא עברה, השפיע עליה ודחף אותה לעשות משהו נוסף בשביל הנפש: "אני לא זוכרת איזה מבצע זה היה, אבל עבדתי באסף הרופא והיו טילים גם בלוד ורמלה ופתאום הגיעו לבית חולים אבא וילדה שנהרגו מפגיעה ישירה. ראיתי אותם מגיעים וזה היה פשוט נורא, זו הייתה התורנות הכי מזעזעת שהייתה לי, עם הכי הרבה כאב אנושי שראיתי. אחריה נכנסתי למטבח והכנתי פחזניות, אמרתי שאני חייבת לשחרר את זה".
איך בתור מתמחה לרפואה, שעושה משמרות של 26 שעות, מוצאים זמן להתעסק בקונדיטוריה?
"זה כמו שישאלו הורה איך יש לו זמן לגדל את הילד שלו, אפשר להקביל את זה מבחינתי. כל זמן פנוי שיש לי אני עושה הכנות כדי שתהיה עוגה בשישי. אני חוזרת הביתה אחר הצהריים או אפילו קמה אחרי תורנות ופשוט יוצרת, כל הזמן ביצירה. זה בא מהמקום של מפלט ואז זה כבר נהפך להיות מהמקום של ליצור שזה נורא כיף. הייתי גם מביאה את הדברים איתי לתורנויות ואנשים היו מחכים לזה".
יש ממשקים בין העולם של הרפואה לעולם של האפייה?
"ברור, שניהם אומנות. הקונדיטוריה אפשר לומר שהיא קצת יותר מדע מדויק והרפואה היא לא, אבל היא אומנות. היצירה יכולה מאוד להשתנות בהתאם לנמען, למי שהקינוח בשבילו, אז ככה אני רואה את זה גם במרפאה, כל אחד והטיפול שמתאים לו, שיעשה לו טוב".
את שולחן השופטים, הצליחה מור להקסים פעמיים, פעם אחת בזכות שילובי הטעמים הייחודיים שלה ופעם שנייה בזכות העובדה שהיא מצליחה לשלב את עולם הקונדיטוריה בתוך תפקיד תובעני כמו רפואה, כשהיא שומרת על יכולות מקצועיות ויצירתיות שיא. מהצד שלה, אם שואלים אותה עם מי מהשופטים היא הייתה שמחה לשבת לכוס קפה ועוגה, התשובה די ברורה: "אהרוני. הוא גאון בתחומו והוא בתחום כבר המון שנים, הוא מאוד טוב במה שהוא עושה. הכיוונים שלו בקולינריה תמיד נורא מעניינים, יש לו איזה חספוס, מאוד אוהבת את צורת החשיבה שלו".
את שמה דגש בקינוחים שלך על טעמים מיוחדים, אבל מה החטא המתוק והמביך שאת מתביישת בו?
"אי אפשר אפילו לקרוא לזה קינוח, אבל משום מה זה ליווה אותי בילדות. החטיף קוקוס הוורוד, שרופה על זה. כל פעם שאני רואה אותו בסופר או פיצוציה אני הולכת לקנות".
ואם כבר חטאים מתוקים, יש איזה קינוח שלוקח אותך חזרה לילדות?
"הדברים שסבתא שלי הייתה מכינה, דברים שאני לא יודעת להכין. זה אף פעם לא יצא לי כמו שלה. המעמולים שלה זה פשוט הקינוח האולטימטיבי מבחינתי, שרופה על המעמולים של סבתא".
לכל קונדיטור יש את פדיחת האפייה הגדולה שלו, מה עם שלך?
"עברתי לדירה חדשה עם בן הזוג והדבר הראשון שהתחשק לנו זה לחמניות. לקחתי איתי שמרים יבשים מהדירה הקודמת ולא ידעתי שהם אמורים להיות בקירור, אז ניסיתי להכין את הלחמניות והבצק לא תפח. קיוויתי שאם אני אכניס אותם לתנור זה יסתדר. הפתעה - זה לא הסתדר".
איך את רואה את העתיד שלך בתוך העולם הזה במידה ותזכי בתוכנית?
"יש איזה רצון ממשי לשלב את זה. להיות באמת הרופאה האופה, כמו השם שקיבלתי בתוכנית. המטרה הבאה כרגע זה להצליח לשלב את ההתמחות יחד עם סדנאות, למכור עוגות ליחידים פה ושם ולהעביר הלאה את מה שאני חושבת שמייחד אותי".
יש משהו שאנשים יופתעו לגלות עלייך?
"התחלתי לאפות בגיל מאוד מאוחר ובצעירותי התעסקתי בהתעמלות מכשירים".