האחד שלנו: ישי לוי הוא האבו נפחא ב-"הזמר במסכה"

זו לא הפעם הראשונה שזמר עם קול כל כך ייחודי מצליח לתעתע בכולם. בעונה השנייה של "הזמר במסכה", מושיק עפיה התגלה בתור המפורסם מתחת לתחפושת הרוגעלך, והערב (ד') זה קרה שוב כשמתחת לתחפושת האבו נפחא נחשף לא אחר מאשר אחד הזמרים האהובים במדינה - ישי לוי. בסיומו של ערב מלא בשירי אהבה מרגשים, מי שקיבל את הניקוד הנמוך ביותר מהקהל הוא האבו נפחא, שהצליח להפתיע את כל האולפן ברגע שהוריד את המסכה.

הניחושים של חברי הפאנל לא התקרבו לאזור של ישי לוי. האבו נפחא הצליח לתעתע אותם כל כך, שהם זרקו כמות שמות גדולה ומגוונת: ציון ברוך, אסי ישראלוף, עידן אלתרמן ואפילו יובל המבולבל או אמיר חצרוני. הקול שכל כך מזוהה עם לוי, היה מסווה היטב תחת התחפושת, אך מי שהקשיב היטב היה יכול לזהות את המנעד הייחודי שלו. עדיין מופתעים מהחשיפה? הכנו לכם את הפיצוח של כל הרמזים כאן:

רמז ראשון - תעודת זהות

1. כבר בהתחלה אנחנו נחשפים לצריף עץ של אבו נפחא, שנמצא במושב הדייגים. לוי נולד וגדל בצריף (בראש העין) וכשהתבגר עבר לגור במושב.
2. אבו נפחא מדגיש שהוא דג שלא הולך ושוחה בתלם. זאת כמובן בגלל עברו: הוא סיים רק 6 שנות לימוד, עזב את הבית בגיל 13, לא עשה צבא, התמכר לסמים ונכנס לכלא פעמיים. לזה הוא גם מתכוון כשאומר: "אבו נפחא הוא דג קוצני שמתנפח כשהוא כועס, היום אני כבר הכי לא כזה" – כי זה השינוי הגדול שעבר בחייו.
3. מחוץ לצריף של אבו נפחא, המאבטח תולה חולצת טי-שירט שחורה עם תמונה של רון שובל לצלילי שירו "לפעמים". אולי לא ידעתם אבל ישי לוי התחיל את דרכו בלהקת השובלים.
4. על השולחן במזח מניח המאבטח תמונה של יובל דיין. המאפיין הבולט בתמונה אלו הם התלתלים השחורים של יובל, בדיוק כשם שירו של לוי "תלתלים שחורים".
5. המאבטח מביא לאבו נפחא שני זרי פרחים מסוגים שונים, ואבו נפחא בוחר בזר האירוסים – מכיוון ולאשתו האהובה קוראים איריס.
6. אבו נפחא מדפדף ביומן ורואה שם תזכורת להופעה של שלמה ארצי וסינגולדה. לוי חידש בעבר את שירו של ארצי: "על פי תנועת הרכבות", וסינגולדה ניגן איתו פעמים רבות ובחלק מאלבומיו.
7. את התאריך של 30.7.2008 הוא מסמן בעיגול. זה תאריך מיוחד עבורו, כי זה התאריך בו התנקה מסמים ונולד מחדש.
8. אבו נפחא מסתכל אל העננים בערגה. אחד השירים היפים והמוכרים שלו נקרא "עננים".
9. בעננים הוא מבחין בצביקה פיק ואריק איינשטיין, שאיתם הופיע ואף הקליט קאברים רבים לשירים שלהם. על אחת מעטיפות אלבומיו צולם ישי לוי בפלג גוף עליון חשוף, כשהוא מאופר במראה, בהשראת אלבומיו הישנים של צביקה פיק.
10. רבין מופיע גם הוא על הענן. זאת מכיוון שגם הוא הופיע באותה עצרת שלום ידועה והיסטורית בכיכר מלכי ישראל, עצרת שבה נרצח ראש הממשלה רבין. אגב, אנקדוטה אקטואלית – באותה עצרת הוא שר את שירו "שלום לך עזה" שנכתב עבורו לרגל יציאת כוחות צה"ל מעזה אחרי הסכמי אוסלו.

רמז שני - ספר מחזור

בפרק זה אנחנו חוזרים לתיכון והרמזים ניתנים בספר המחזור הענק של "תיכון הזמר במסכה". על אבו כתבו:

את הבוקר בנשימה ומדיטציה תמיד מתחיל

ובלי לעשות רעש- אמונה אמיתית בלבו הנחיל.

אוהב לעשות בעיות ושטויות עם חברים,

ועם דני ובני הנוער לא פוחד לקחת סיכונים.

אבל הים אוטוטו שוב כחול עמוק

ושמש מאירה את אבו באורות.

אז נאחל לו חיים בפנאן וללא סימני שאלה,

שיצבור מעתה רק זיכרונות טובים ללא הגבלה. 

ניפגש בצמרת אתה מדהים,

אוהבים, חבריך הדגים.

1. בספר המחזור ראינו את אבו נפחא ושוב אזכור על עברו המפוקפק כשכתוב שהוא אוהב לעשות שטויות עם חברים ולקחת סיכונים. זה מרמז על השטויות שעשה כולל התמכרויות ופשעים. לאחר התיכון והצבא הכיר את זוהר ארגוב והבעיות המשיכו, בעיקר צריכת הסמים.
2. בהמשך נכתב עליו: "הים אוטוטו שוב כחול עמוק", כי אחרי הימים השחורים בכלא – הוא עכשיו חופשי ומאושר. כמו כן לוי חידש ב-2003 את שירה של ריטה "ערב כחול עמוק" באלבום "נתיב ייסורי", אותו הוציא במהלך ריצוי עונשו בכלא.
3. בנוסף יש אזכור לכך שיש לו אמונה בלב, גם בגלל שלוי הוא בן אדם מאמין, וגם בגלל התקליט שלו שנושא את השם "האמונה".

רמז שלישי - ד"ר לאב

1. במפגש עם פרופ' לאב, פגשנו את אבו נפחא על קוצים ועצבני. לא יושב ולא מפסיק לדבר ולהתלונן. פרופ' לאב מנסה לעזור לו ומבקשת ממנו להסתכל על עצמו מהצד, כרמז על האלבום שלו "מביט מהצד".
2. אבו נפחא מציין בפני פרופ' לאב שכל חייו הוא עבד בשביל שישמעו אותו, וזה רמז גדול לכך שמדובר בזמר. הוא גם מצייר רמקול גדול וגם זה קשור לעולמו המוזיקלי כמובן.
3. כשהוא מבקש מפרופ' לאב "תגידי לי מה לעשות", מתנגן ברקע השיר "אהובתי" של משינה כי ללוי יש שיר שנקרא "אמרי לי אהובה".
4. פרופ' לאב שואלת את אבו נפחא בסוף המפגש שלהם: "אתה עדיין כאן?", מה שמרמז לשיר שלו "עדיין כאן" שהופיע באלבומו הרביעי, ובמקור זה שיר של מלכת הזמר שושנה דמארי.