לא משנה באיזה גיל או תחת אילו נסיבות חיים, תמיד כיף לחזור, ולו לכמה רגעים, להרגיש כמו ילדים. זה מה שיקרה במוצאי שבת ב"הזמר במסכה" (אחרי החדשות, ערוץ 12) לשבלול, היתוש, המלך והמלכה והדגה, בספיישל ילדות שיסתיים בחשיפה כפולה ודרמטית שתדהים את חברי הפאנל וגם אותנו כמובן.
מי שתתארח בפאנל בערב הזה תהיה מיכל דליות - סופר נני בשבילכם. אשת החינוך, המדריכה והמרצה המובילה בארץ בנושאי הורות, יחסים במשפחה וחינוך ילדים, תצטרף לאופירה אסייג, שחר חסון, צדי צרפתי וסטטיק ובן אל במשימה לחשוף סוף סוף את זהות המפורסמים שמשחקים לנו בראש עונה שלמה.
"זה מאוד מרגש", מודה דליות בשיחה עם mako, "את אופירה אני מכירה עוד מקודם, את החיות שלה והנוכחות שלה - זה כיף לפגוש אותה שוב. זו פעם ראשונה שאני פוגשת את שחר, צדי וסטטיק ובן אל, ומתרגשת ממש. זה כיף גדול להיות חלק מהפאנל הזה".
חברי הפאנל ישמחו לתגבורת, הם די אבודים בעונה הזאת.
"זה משחק ניחושים חמוד ומהנה, אבל גם מסתורי ולא ברור שמצריך מחשבה וחשיבה. זה כמו חידון, כמו תשבץ מסתורי והרפתקני. הדינמיקה עם הפאנל מאוד ידידותית וחברותית, אני מתקבלת ברוחב לב ובסבר פנים יפות. ישר חלק מהחבורה".
בעונה הזאת דליות הוזמנה להיות פאנליסטית אורחת, אבל אל תתפלאו אם בהמשך תעבור לצד השני של השולחן ותהיה מאחורי אחת המסכות בעצמה. "אני מאוד אוהבת לשיר ולרקוד, ידועה כמצחיקנית ורקדנית: באירועים, במסיבות, בבית, עם חברים ומשפחה. אני כל הזמן חושבת שאם יום אחד יזמינו אותי ל'הזמר במסכה', יש את העניין שהקול שלי מאוד מזוהה - אבל יכול להיות שבשירה ועם תזמורת ברקע, אולי לא יזהו כל כך".
היית מצליחה לשמור את הסוד הזה?
"אני טובה מאוד בשמירת סודות, זה גם חלק מהמקצוע. כשנבחרתי להיות סופר נני, לפני 15 שנים, אף אחד לא ידע - לא בעלי, לא ארבעת הילדים שלי, לא החתנים והכלות, עד שבקשת נתנו לי אור ירוק".
חלק מהמשתתפים ב"הזמר במסכה" מספרים אחרי החשיפה כי הרגישו על הבמה כאילו חזרו להיות ילדים שוב. כשחבר הכנסת בועז ביסמוט נחשף מאחורי מסכת החתול, הודה: "סגרתי מעגל וחזרתי לגיל שבע, בגיל 60".
"זה כמו בפורים, להיות לרגע מישהו שאתה לא, בתוך תחפושת", מסבירה דליות, "יש בזה משהו ילדותי, שטותניקי ומאוד מהנה, משהו שחלק מהמבוגרים מאבדים לצערי כאנשים בוגרים. הלגיטימציה הזאת להשתטות בתוך תחפושת ולעשות כאילו זה לא אני, מאוד מהנה. זה הפטנט ומכאן ההנאה הגדולה".
כפרסונה מוכרת מאוד, יש רגעים שהיית רוצה לפעמים להיות מאחורי מסכה, שלא יכירו ויזהו אותך ברחוב?
"לא, כבר לא. בהתחלה, הדבר הכי קשה מבחינתי היה לאבד את האנונימיות. אחרי כל כך הרבה שנים, אני כבר יודעת מה לעשות ומה לא לעשות, איזה בדיחות לספר ואיזה לא לספר, ממה להיזהר. היום אני לא אומרת לעצמי: וואי, הלוואי ולא הייתי מוכרת. אני יוצאת מנקודת הנחה שבכל רגע נתון אני מוכרת, ולא מחפשת להתחבא מאחורי שום דבר".
בחודשים האחרונים הפכה דליות לכוכבת טיקטוק של ממש, כשהסרטונים שהיא מעלה עם עצות ומסרים בנושא חינוך ילדים צוברים לפעמים מאות אלפי צפיות פר סרטון. מאחורי המספרים המדהימים האלה, לא מעט ילדים ונוער שצורכים את התכנים.
"זה לא הקהל שכיוונתי אליו כשהתחלתי להיות בטיקטוק, אבל הטיקטוק הופך להיות פלטפורמה גם של יותר מבוגרים", אומרת דליות, "האמהות של בני ה-10-12-14 נמצאות גם כן בטיקטוק, ולהן זה היה מכוון. אבל, כמו שאמרו חז"לינו: 'מה שלא לשמו, נהייה לשמו'. אני שומעת היום יותר ויותר אמהות שמספרות שכשהן באיזשהו שיח עם המתבגרות והמתבגרים שלהם, הם באים עם סרטון שלי ואומרים להן: 'אבל מיכל דליות אמרה אחרת', או: 'מיכל דליות אמרה ככה'".
"מבחינתי זה נהדר, מכיוון שזה מקדם אותי לחלום שהיה לי מזמן, בתחילת הדרך: להגיע גם לילדים עם הגישה שלי. הגישה שלי היא לא רק של הורים וילדים, אלא דרך חיים של ממש והתמודדות עם מערכות יחסים. זה שהיום ילדים נחשפים לזה, בעיניי זה מהמם, ממש נהדר. עם זאת, כרגע אני לא מכוונת לילדים אלא רואה את עצמי מורה נבוכים להורים מבולבלים".
יש לך זיכרון ילדות שיקר לליבך במיוחד?
"אני זוכרת שכשהייתי קטנה, גרנו בתל אביב והוריי אהבו ללכת לבתי קפה בטיילת. היינו לבושים במחלצותינו - הוריי היו מתלבשים מאוד יפה והלבישו גם אותי בשמלות עם תחרה ומלמלות. היינו מגיעים לבית קפה, הייתה שם תזמורת חיה, והיו מושיבים אותי עם כוס זכוכית מלאה במילקשייק, גלידה וקשית גדולה. ההורים שלי היו רוקדים, ואני הייתי יושבת ורואה אותם. זה מאוד שימח אותי".
מה היית אומרת לאותה ילדה אם היית מדברת איתה עכשיו?
"קחי בחשבון שאת לא תנוחי אף פעם. את לא יודעת לנוח, לא יודעת להתבטל. תתכונני ל-80 שנה של עבודה קשה, כי את אוהבת את זה".