גיל: 38

התמחות: נוירוכירורגיה בבית החולים בילינסון

להיות מתמחה זה... חוויה של פעם בחיים. אתה מגיע לדבר הזה בלי הרבה ידע או הכנה מראש ונשאב לשש שנים אינטנסיביות שבהן אתה הופך מילד שרק סיים לימודים באוניברסיטה למקצוען שמתרגם את כל הידע התיאורטי לידע מעשי בהצלת חיים. במהלך ההתמחות בנוירוכירורגיה אתה מתבגר מהר מאוד ומבין שכל תא בגוף שלך צריך להתחייב לזה, אחרת לא תשרוד.

הרגע שבו הבנת שאתה רוצה להיות רופא: מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי שאהיה מנתח.

הכי הרבה שעות ברציפות שלא ישנת? לא סופר שעות. התמחות בנוירוכירורגיה היא ריצת מרתון אינטנסיבית. כשם שספורטאי שמתאמן לאולימפיאדה יודע שככל שיתאמן יותר ככה הוא יהיה טוב יותר, בנוירוכירורגיה זה לא שונה. ככל שתבלה יותר שעות בחדר ניתוח, כך תהיה יותר טוב.

הפעם הראשונה שהצלת חיים: בגיל 16 בתור מתנדב במד"א, החייאה מוצלחת.

מה מצויר על כובע המנתחים שלך? פינגווינים, הבת שלי חולה עליהם.

הרגע הכי קשה בעבודה: להגיד למשפחה שיקיריהם עומד למות או להודיע להורים שלילד שלהם יש גידול מסוכן.

מטופל/ת שנכנס/ה לך ללב: בתחילת ההתמחות נקראתי לפעוט בן שנה וחצי שעקב סיבוך של שפעת סבל מדימום במוח. כשהגעתי אליו הוא היה שניות ממוות והחלטתי לעשות פעולה לא שגרתית ולנקז את הדימום ליד מיטתו. הצלנו אותו. היום הוא בן חמש ונשארתי בקשר עם המשפחה ששולחת לי בכל יום הולדת שלו תמונה וסרטון. המשפחה הזאת נכנסה לי ללב.

המתמחים, עונה 3 (צילום: מתוך "המתמחים", קשת 12)
ד"ר נתי בן שלום | צילום: מתוך "המתמחים", קשת 12

מה הטריק שלך להישאר עירני במשמרת ארוכה? אדרנלין.

האם יש לך טקס או אמונה תפלה לפני ניתוח? הטקס שלי הוא מדיטציה לפני ניתוח בה אני מתרגל סשן מיוחד של נשימות. זה עוזר לי להסתנכרן, להוריד דופק ולשלוט יותר טוב על הידיים.

על איזה הרגל לא בריא הרופא שלך היה מעיר לך? חוסר שעות שינה.

איך אתה נרגע בסוף יום עבודה? מתחבק עם הנשים שלי בבית והולך לים.

המקום הכי הזוי שנרדמת בו? במסיבה ענקית.

מה היית אם לא היית רופא? דייג, הים זה המקום שהכי מרגיע אותי.

האוס או מקדרימי? בטח שהאוס, למדתי ממנו רפואה.

המטופל הכי מפתיע שפגשת? קורה לא מעט במקצוע שלנו שמטופלים בלי הרבה סיכויים לשרוד, יוצאים מהמחלקה על הרגליים ומשתקמים לחיים נורמליים לחלוטין. המוח האנושי מפתיע אותי בכל פעם מחדש.

ההקפצה הכי הזויה שהייתה לך? בתחילת ההתמחות, בארוחת שישי בבית של ההורים, הגיע טלפון על חולה שמתאים לניתוח חדשני שחקרנו באותה עת. בלי לחשוב פעמיים נכנסתי לאוטו וטסתי על כביש החוף כדי להספיק לניתוח. הספקתי גם לנתח וגם להביא אוכל של אמא לכל הצוות.