עלילת הסדרה "השוטרים" ממשיכה להתקדם, והשבוע צוות הבילוש של רפ"ק אלון שנהב (צחי הלוי) מבין שהוא לא מצליח להתמודד עם ראש משפחת הפשע. מיקי שנהב (שני כהן), אשתו של אלון שעובדת בפרקליטות מחוז חיפה, מחליטה להתערב בדרך יצירתית ומנסה להפיל את מאור עזרא (שלומי יפרח) מזווית לא צפויה - מעקב אחרי הכסף. למעשה, מלחמה כלכלית בארגוני הפשיעה הפכה לאחת מדרכי הפעולה העיקריות של משטרת ישראל, רשות המיסים והפרקליטות בשנים האחרונות. זהו דפוס פעולה שאימצו אותו בכלל מהמלחמה הכלכלית בטרור, ובמקור מגיע מהדרך שבה ה F.B.I הפיל את אל קפונה הפושע האייקוני.
כמה נתונים לפני הכל. על פי הערכת הרשויות, היקף כספי הפשיעה בישראל עומד על כ10 עד 15 מיליארד ש"ח בשנה. כבר בתחילת 2006, הממשלה קבעה שהמאבק בפשע המאורגן יהפוך ליעד לאומי, ושהדרך להשיג את היעד הזה יתבצע, בין השאר, באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה ושילוב היכולות של כלל רשויות האכיפה העוסקות בתחום. בפועל, הסיפור הזה לא התקדם יותר מדי וראשי משפחות הפשע חגגו כל הדרך אל הבנק. עובדתית, תוחלת החיים של ראש משפחת פשע בישראל נמשכת 15 וגם 20 שנה. את השם של ניבי זגורי למשל, שמעתי עוד כשהייתי בתיכון, אבל לכלא הצליחו להכניס אותו רק כשהתקרבתי לגיל 40. שנות פעילות ארוכות ניתן לראות גם במקרה של משפחת אברג'יל, מולנר, דומרני ושאר הכוכבים.
לא הכל ורוד
לפני עשור, כלל הגופים החלו להעלות הילוך דרך המלחמה הכלכלית. אחד הראשנים ליפול בדרך הזאת היה חגי זגורי, ראש ארגון פשע בדרום שפעל כמעט בלי הפרעה במשך 15 שנים. בשנת 2015 הורשע איתן חייא, מי שכונה "הסנדק של עולם הפשע" בעבירה של הלבנת הון. גם על ריקו שירזי, שהיה במשך שנים יעד מרכזי של המשטרה, נגזרו שמונה שנות מאסר בגין עבירות מס והלבנת הון בהיקף של כ-24 מיליון שקלים. פתאום, כשהמשטרה, הפרקליטות ושאר הגופים החלו לעבוד יחד, עבריינים שצחקו עליהם במשך שנים הורשעו ונכנסו לכלא. פתאום מישהו הבין שלפעמים זה דווקא נכון לחפש את השקל מתחת לפנס, בטח כשהשקל הזה בגודל של וילה פסיכית או BMW יוקרתית.
המשטרה ורשות המיסים, יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון, לקחו את העבירות הפליליות שחקרו ומשם יצאו לנתיב הכסף. המדינה הצליחה לשים את היד על כחצי מיליארד שקלים בכל שנה. התפיסות היו זמניות, כלומר כסף שנתפס לצורך חקירה ולא חילוט סופי. בכל שנה הם הצליחו לחלט כמעט 100 מיליון מהסכום הזה, ואגב ישנו מס גם על החילוט הזמני. בסופו של דבר הכסף, הוא מה שגם הכי כאב לעבריינים. בפרקליטות גילו פתאום שעבריינים כבדים וראשי משפחות פשע החלו לנהל מגעים להסדרי טיעון, תוך הסכמה להוסיף למאסר שלהם שנה, שנתיים וגם שלוש, העיקר שיחזירו להם את הרכוש והכסף.
השבוע נפגשתי עם חבר שמשרת שנים ביחידת להב 433. בשיחה שלנו על הנושא, אמר: "שנים אני עוצר את כל הסלבס של עולם הפשע, יודע שזה אחראי לחיסול, זה נתן הוראה לזרוק רימון וזה מייבא טונות של סמים. הם יושבים לך בחקירה עם חיוך שמתרחב כשהם משתחררים לבית. פתאום, כשאתה לוקח להם כסף - אין חיוך. זה פשוט הורג אותם. החבר'ה האלה נמצאים שם רק לדבר אחד, האלוהים שלהם זה הכסף, וכשפוגעים בו זה יותר גרוע מלהרוג להם בן משפחה".
למעשה, חוק איסור הלבנת הון מאפשר למשטרה לחלט לעבריינים כספים ורכוש, גם אם אינם קשורים לעבירה כלכלית ועוד לפני הרשעה. אמנם החילוט הוא זמני, אבל כולנו יודעים כמה זמן נמשך משפט בישראל. במשטרה לא יודו בזה, אבל הם מנצלים את החוק הזה כדי לחנוק את העבריינים, חניקה כלכלית כמובן, שלא יראו את הכסף תקופות שלפעמים יגיעו לשנים. אמנם בית המשפט העליון שם לב לתופעה והחל להגביל אותה, אבל לא באופן משמעותי.
על פניו המהלך הכלכלי נשמע כפתרון מעולה וזה עבד יפה גם בתחום המלחמה נגד טרור. אבל לא הכל ורוד כמו שזה נראה. דו"חות של מבקר המדינה, כמו גם עדויות של גורמים בתחום, מלמדים שהמאבק הכלכלי גדול על משטרת ישראל, שבעדינות נגיד כי אינה הגורם הכי מקצועי שיש. מאבק כלכלי, איתור ממון ורכוש של עבריינים זה דבר שמחייב אמצעים וחקירות, ואלו דורשים משאבים אדירים, כוח אדם מיומן וזמן - משהו שלא קיים במשטרת ישראל באופן מספק. חוץ מזה שארגוני הפשיעה סתגלנים ויצירתיים יותר מגופי המדינה. מה גם, שהכסף הגדול נמצא בכלל בבנקים מחתרתיים ואת אלה המשטרה מתקשה לגלות.