"היא מוציאה אותי מדעתי ומחזירה אותי לשלוותי": הכירו את ספיר הרוש וספיר צמח
רגע לפני שהוזנקו ל"המירוץ למיליון", עוד בחדר המלון, התיישבו הזוג החום (ספיר וספיר) לשתף על עצמן והחברות ביניהן. כמה הן באמת מאמינות שייקחו את הפרס הגדול, מה ההבדלים ביניהן ואיך הגיבו המשפחות: "אמא שלי לא תאמין שעשינו את זה"
כבר בגיל שבע עשרה ספיר הרוש וספיר צמח הבינו שהן עומדות להיות החברות הכי טובות. את הקשר ביניהן הן החליטו לקחת צעד אחד קדימה ב"המירוץ למיליון" (פרק חדש בשלישי, אחרי החדשות, קשת 12). את קטע המירוץ שלהן הן סיימו במקום הרביעי והמכובד, למרות שהדרך לסיום לא הייתה קלה בלשון המעטה. 24 שעות לפני שהוזנקו לתחרות, הן התיישבו לריאיון בחדר המלון וסיפרו על החברות ביניהן, כמה הן שונות ואיך הן משלימות אחת את השנייה במדויק.
מאיפה אתן מכירות?
הרוש: "חברות טובות, גרות בירושלים. הכרנו אי שם בגיל 17 בעזרת חברה משותפת ולאורך השנים הפכנו להיות בלתי נפרדות".
איך הגעתן לתוכנית?
צמח: "אותה בחורה שהכירה בינינו החליטה לרשום אותנו. התגלגלנו והגענו לכאן".
מה מיוחד בדינמיקה ביניכן?
הרוש: "המון. היא אחותי השלישית מבחירה, יש לנו חברות שאני מאחלת לכל אחד. זה משהו בעיניים, לא צריך לדבר יותר מידי, מספיק לה לראות אותי בסיטואציה מסוימת ולהבין מה קורה בפנים. יותר קשה לקלף אותה, אבל עדיין אני מצליחה".
צמח: "חברות תומכת, מכילה, מרימה, דוחפת וחסרת אינטרס. כשטוב לה אז טוב לי ולהפך".
יצא לכן להתמודד עם משברים יחד?
צמח: "לא חושבת שאפשר לקרוא לזה משבר. לפעמים ההבנה מה השנייה צריכה ולנסות לדייק את זה".
הרוש: "ריבים לא היו לנו הרבה לאורך השנים. יכול להיות ויכוח, אי הסכמה קטנה, דברים מינימליים. באותו רגע מדברים על זה או חמש שעות אחרי האירוע. היא הסנטר שלי ואני שלה, זה מרגיש ככה ביום יום".
צמח: "היא מוציאה אותי מדעתי ומחזיקה אותי לשלוותי, זו ההגדרה הנכונה".
איך תתמודדו עם משברים בתחרות?
הרוש: "דיברנו המון והיה לנו הרבה זמן לחשוב על זה לפני שהגענו. להבין שיש אמוציות, זה לחץ מטורף, יש עוד זוגות וזו תחרות שאנחנו רוצות לנצח בה. יש לנו אחת את השנייה ועם זה אפשר להתמודד. ברגע שיהיה משהו הכי קטן היא יודעת לאפס אותי והפוך, אפשר גם לתת סטירה אם צריך".
איך תהיה הדינמיקה שלכן עם זוגות אחרים?
צמח: "צריך להבין בסופו של דבר שזו תחרות. נכון שזה קצת שונה מפורמטים אחרים, אין פה תככים ולא רואים מישהו וכבר מסמנים, זה יותר חברי. אם שמו אותנו, כנראה שאנחנו טובות מספיק, בשלב מסוים זה ירים לנו".
הרוש: "אין ספק שמבאס לעשות משימה פעמיים במקום פעם אחת, אבל יש בזה סוג של דרייב וברגע ששמים לי רגליים זה נותן לי עוד יותר רצון להמשיך את הדבר הזה ולהראות שאנחנו כן יכולות".
יש משימות שילחיץ אתכן להיתקל בהן?
הרוש: "יש לי פוביה קשה מג'וקים. אני מתחננת שהקדוש ברוך הוא לא ישים אותי במבחנים שאני לא אוכל לעמוד בהן. אני חולמת בלילה שאומרים לי שאין ג'וקים. וגם גובה, אני באמת מזמנת דברים, אני רואה אותנו בגמר וזה אומר משימת גובה, שיהיה בהצלחה. אני מסתכלת על אן ולי שהיו פייטריות והבנתי כמה נשים כן יכולות, הן שברו מלא סטיגמות. הן הגיעו בהתחלה לתוכנית וזה היה שתי בנות יפות, מצפון תל אביב וזה לא נכון. הן הוכיחו שהן יכולות, אז לשם אנחנו מכוונות".
איך המשפחות שלכן הגיבו?
צמח: "שלי מאוד תמכה ושמחה שיהיה להם בית ריק לתקופה. הם הלכו יותר לכיוון שיש קצת יותר שקט ממני".
הרוש: "אבא שלי קצת נבהל מאיך אני אעשה את הדברים האלה, אמא שלי מאוד התרגשה. האחים שלי עפו על הרעיון ומאחלים בהצלחה. אמרתי להם שעם כל הגעגוע והיה קצת קושי בפרידה האחרונה, אבל אני לא רוצה לראות אותם לפני שאגיע למשימה האחרונה".
המשפחות שלכם יגלו בכן צדדים חדשים?
צמח: "חד משמעית כן. אני בן אדם די סגור והם לא ראו אותי בסיטואציות שהם יראו בטלוויזיה, אבל לדעתי אני גם אפתיע לטובה".
הרוש: "אני חושבת שכן. אמא שלי תסתכל ולא תאמין שעשינו את זה".