אסף ושלומי מ"המירוץ למיליון": "היו לנו המון שיחות ובכי על זה"

כששלומי יפרח ואסף זגה בחרו לטוס לקצה השני של העולם כדי להתחרות ב"המירוץ למיליון" (שבת, אחרי החדשות, קשת 12), הם בהחלט לא ציפו שיצליחו להגיע כל כך רחוק בתחרות. אבל מי שהתחילו את המירוץ כשהם מדשדשים מאחור ומתאמצים שלא להיות הזוג האחרון על השטיח, מהר מאוד עשו מהפך, נהיו לאחד הזוגות החזקים ביותר בתחרות ואף הצליחו להגיע לחצי הגמר. השניים שיתפו בריאיון ל-mako על הדרך שעשו במירוץ, הביקורות שקיבלו והחברות החזקה ביניהם.

"אני לא חושב שאנחנו, ההפקה, המדינה, העולם, חייזרים בחלל החיצון חשבו שנגיע למקומות שהגענו אליהם ובדרך שעשינו. כיף לראות את זה וזה ממלא גאווה", שיתף יפרח. "לא ציפיתי שזה יהיה ככה, שלוש פעמים במקום הראשון עם קיצור דרך זה פנטזיונרי", סיפר זגה והוסיף: "אני חושב שאחרי קטע המירוץ בקרואטיה שבו כמעט הלכנו הביתה עשינו איזשהו שיפט מחשבתי, קמנו להונג קונג ואמרנו 'משהו פה חייב להשתנות, אנחנו חייבים לדחוף קדימה ולא להתרכז רק בחוויה ובצחוקים, להתחיל לשים גז, קמנו במוד הרבה יותר תחרותי".

נושא שעלה לא מעט הוא נושא המשקל. מפריע לכם שזה "הטייטל" שהצופים מדביקים לכם? או אפילו העובדה שאנשים מופתעים לטובה? אתם מרגישים שהצגתם את זה נכון?
שלומי: "איך אפשר לא להציג את זה נכון. הגענו לאן שהגענו עם המשקל, עם כל הבעיות ועם כל הדבר הזה מול אנשים שבאו ספורטיביים כאלו יצאו מקטלוג של חדר כושר. בסוף הצלחנו גם להשוות, לפעמים גם לנצח ולהשאיר אותם מאחור. זה היה מאוד קשה, היו משימות שהמשקל נתן את אותותיו מה שנקרא, ואם לא הייתי שוקל כמו שאני שוקל והאסתמה הייתה מאוד חזקה, אז היה לי יותר קל לעשות את זה. זה מגבלה ואני חושב שלא צריך להילחם במגבלה, אם יש לך מגבלה צא איתה. אני חושב שעמרי זה דוגמה מאוד מדהימה לדבר הזה, הייתה לו מגבלה ועם המגבלה הזאת הוא הלך ונלחם. זה לא תמיד קל, ובגלל זה יש את הביקורות 'שלומי עייף, רדום, ממורמר, בכיין'. תעשו את זה אתם במשקל 115 קילו עם אסתמה, כשלא אוכלים כל היום".

אסף: "אבל שומן בסופו של דבר זה משהו שאפשר לפתור. זאת בחירה אם אתה בוחר לפתור אותה, לא לפתור אותה לגמרי, להוריד קצת, להיכנס לכושר. לפני שיצאנו למירוץ אז נכנסתי לכושר. ירדתי 6-8 קילו לפני והגעתי בכושר שהוא יחסית טוב. לא רציתי לבוא להתנשם, להתנשף ולסבול".

שלומי, בתחילת התחרות קיבלת ביקורת על זה שהשארת את טליה אשתך ואת לביא בבית רק אחרי שבועיים לידה. זה נגע בך? הרגשת שזו הייתה טעות?
"אני לא חושב שזאת הייתה טעות, להפך. אני חושב שזה שיצאתי שבועיים אחרי לידה, גרם לזה שטליה נהייתה פתאום אמא במשרה מלאה. הביקורות היו על זה שאנשים הולכים לקרב, אנשים במילואים, וזה גם משהו שהיה לי בראש כשיצאתי למירוץ למיליון. נזכרתי בחברים שלי שהשאירו את הילדים הקטנים בבית, יש לי חברים שהילדים שלהם נולדו כשהם היו בקרב והם לא ידעו בכלל שזה קרה. אז אין כמובן מה להשוות, אבל ביקורות יש ותמיד יהיו. אני שמח במה שעשיתי, אני שמח מהדבר הזה ובעזרת השם שהילד שלי גם יגדל יותר ויראה את התוכנית הוא יבין שזה היה בשבילו. משני הצדדים, גם טליה עשתה את זה בשבילו וגם אני עשיתי את זה בשבילו. ואם שנה אחרי זה הייתי יוצא למירוץ היה לי יותר קל לעזוב? שהוא כבר בן שנה ואני כבר יותר נקשר? הטיימינג הוא תמיד קשה. אני לא ההורה היחיד בקאסט, ויש כאלה שהשאירו שני ילדים שזה טירוף של החיים. והייתה גם דאגה מאוד גדולה לטליה ולדיכאון אחרי לידה".

לאחרונה גם זגה ואשתו, טל, הכריזו על היריון ראשון ומרגש: "אני לא מעכל את זה, זה מוזר. שלומי רק מפחיד אותי, הוא אומר לי 'החיים שלך הולכים להשתנות, אתה לא הולך לישון, אתה לא הולך לזוז, אתה לא תצא לשום מקום, זהו נגמרו לך החיים עם אשתך'", שיתף. "אני אף פעם לא אמרתי את זה, אבל הם חיים על ענן שניהם. יש להם ימים שהם קמים באחד בצהריים, דופקים שנת צהריים יפה וגדולה בשבת", הסביר יפרח והוסיף: "חכה לשבתות חמוד, לא יהיה לך בכלל שנת צהריים יותר. זה החיים, מה לעשות תצטרך לדעת לתת יותר מעצמך. טיפ - תשומת לב זה הדבר הכי חשוב שאפשר לתת מיד אחרי הלידה, לשתוק להגיד מצטער וסליחה, מעכשיו ועד שלושה חודשים אחרי הלידה".

אסף, אתה יכול לדמיין שאתה עוזב את טל ונוסע למירוץ שבועיים אחרי הלידה?
"אני לא יודע לענות על זה. עכשיו אני הרבה יותר מבין את שלומי בדילמה ובאיך שהוא לקח את זה. בחדר היו לנו המון שיחות על זה, הוא היה מציף בפני את הקושי, הבכי, ואת כל הרגשות והבנתי אבל לא הרגשתי שזה קורה אצלי. ועכשיו כשאני מריץ את התרחיש הזה עליי, אני לא יודע איך אפשר להחליט בכלל. המירוץ זה כל כך גדול והלידה זה כל כך גדול".

זאת הייתה כנראה העונה עם הקאסט הכי מגובש מצד אחד, אבל עם הכי הרבה ריבים. איפה אתם שמים את עצמכם בתוך כל הדרמה?
שלומי: "נכון יש קאסט מאוד מגובש, ויש כאלה שלא מתגבשים. זה בסדר, לא כל דבר צריך לעשות סיפור".

אסף: "יש איזושהי מחשבה שבגלל שהיינו יחד במירוץ אז כולם חייבים להיות חברים. אבל זה גם בסדר שלא, לא צריך בכוח להיות חברים. אנחנו בקשר עם הרבה אנשים, אנחנו בטוב עם הרבה זוגות ויש זוגות שגם לא וזה סבבה. כשרק חזרנו מהמירוץ הרגשתי שכולם חברים הכי טובים, ועכשיו שהתוכנית עומדת להיגמר פתאום יותר מתרחקים. זה טבעי, לאנשים פשוט קשה לקבל את זה. כשאני בתהליך חזרות של תיאטרון, נגיד של הצגה או סדרה, אז פתאום אתה חבר מאוד טוב של איזושהי קבוצה מסוימת וכשנגמרות ההצגות זהו כל אחד הולך לפרויקט אחר. אז בהתחלה נשבר לך הלב, אבל אחר כך אתה מבין שזה עבודה".

איך הצלחתם לשמור על חברות כל כך חזקה כשאחרים התפרקו?
שלומי: "כמו שהרבה הצליחו לעשות את זה, לא כולם בקאסט לא מדברים ולא כולם חזרו בריב. סיימנו את זה ביפה, והמשכנו גם כל הדרך ביפה. תוך כדי המירוץ נולדה לנו ההבנה של איך שומרים על קשר ומה צריך לעשות. לאט לאט התחלנו להבין את זה, אבל זה מאוד אינטנסיבי במיוחד עם הצפייה. הכל מציף מחדש את הדבר הזה".

אי אפשר לפספס במירוץ שלשניכם יש מזג מאוד חם. הייתה ציפייה לראות אתכם "מתפוצצים" אחד על השני יותר אחרי הפרקים הראשונים, אבל זה לא קרה. איך אתם מסבירים את זה?
אסף: "היה פוטנציאל להרבה ריבים בנינו במירוץ. אני חושב שידענו להרגיע אחד את השני, ידענו לנשום עמוק ולתקשר את זה. כי בסוף כמו בזוגיות, בכל מערכת יחסים תקשורת זה הבייס להכל, ברגע שיש תקשורת טובה אז הזוגיות היא טובה".

שלומי: "אני חושב שבאנו מאוד חדורי מטרה למירוץ ולתוכנית, והאמת שהיה לנו כל כך קשה, היו הרבה מצבים שפשוט היינו נסחבים מאחור שאין זמן עכשיו לריבים, צריך פשוט להתקדם הלאה. הריבים סתם יכולים לקחת אחורה. אבל הייתה לנו גם את היכולת היפה שגם כשהיו ריבים ידענו להתעלות על זה מהר מאוד ולהמשיך כאילו כלום לא קרה".

אם הייתם מוזנקים היום למירוץ שוב, מה הייתם עושים אחרת?
שלומי: "דיאטה. לא ידעתי אם אצא למירוץ או לא אצא בגלל הלידה. הבנו שאנחנו יוצאים רק שבועיים לפני, לא האמנתי שאצא אז גם לא חשבתי לעשות דיאטה ולא הלכתי לעשות כושר. היום אם לוקחים אותי אחורה אני חד משמעית הייתי עושה יותר כושר, עושה דיאטה, הולך לחדר כושר פעם בשבוע סתם בשביל לרוץ יותר".

אסף: "נטו הכנה פיזית. להוריד במשקל, כי ראינו שזה עוזר לזוגות אחרים".

חוץ מכם, מי הזוג שהכי מגיע לו לזכות?
אסף: "דניאל ואזי לדעתי הם הזוג שהכי מגיע להם לזכות. אני חושב שיש שם גם סיפור של אנדרדוג, אני אישית מתחבר לסיפורים כאלה. אזי בן אדם בן 56, מי היה מאמין שהוא יכול לעשות את כל הדברים האלה. הוא כמו צ'אק נוריס, עשה הכל".

שלומי: "מסכים. גם לאור ועדי מגיע, בגלל ההחלטה להשאיר שתי בנות בבית ולצאת בשביל להביא את הפרנסה, ההצלחה והגאווה. כדי שהילדות שלהם יהיו גאות בהם".