את מירה סמנדוייב הכרנו לראשונה באודישן בהפתעה, בו היא נשלחה לתוכנית בוקר מטוללת לכל הדעות. כבר אז היה אפשר לזהות את ההומור, הקלילות והפאן שבה, וברגע שהיא התאוששה מההפתעה, עלתה על הבמה ופתחה את הפה – התאהבנו סופית. השופטים התלהבו מהכוכבת החדשה שהתגלתה, כל מעמד מלחיץ הפך איתה תמיד למצחיק וקליל וכל ביצוע שלה היה שואו אמיתי. אבל אז, דווקא כשהיא הרגישה הכי בטוחה בעצמה ועלתה לדואט בהפתעה עם מאיה בוסקילה והשיר "Hurt", מירה קיבלה רביעיית אדומים כואבים ומצאה את עצמה מחוץ לנבחרת "הכוכב הבא".
למרות כל הביטחון שהראתה על הבמה, מירה מודה שהוא לא תמיד היה שם. "במשך שנים ראיתי את עצמי באה ל'הכוכב הבא'", משתפת המודחת הטרייה, "בשנים האחרונות הייתה לי תחושה שאולי אני דווקא אצליח לעבור אודישן בתוכנית שירה, אבל בשלב הקבלה לנבחרת, בכנות, לא היה בי אפילו שני אחוזים של אמונה שאני יכולה לעבור. הכנתי את עצמי באותו יום שאני לא נכנסת לנבחרת. וכשכן עברתי, אני זוכרת שישבתי בחדר מתמודדים - היו מתמודדים שהתבאסו, היו שבכו וכאלה שיצאו בצעקות שהצליחו לעבור, ורק אני יושבת בחדר, לא שמחה, לא עצובה - פשוט בהלם. אנשים שאלו אותי 'מה קרה, לא עברת? למה את נראית ככה?' ואני רק ניסיתי לעכל. אני חושבת שעיכלתי רק ביום למחרת".
ומאז התחלת להאמין בעצמך?
"השלב הראשון בתחרות שהרגשתי בטוחה בעצמי היה גם השלב שהודחתי בו, עד אז כל הזמן חשבתי 'אוקי יש סיכוי שאני הולכת'. אני שרה את השיר של כריסטינה אגילרה כל כך הרבה שנים והרבה פעמים גם בוכה בו, והרגשתי שאני יכולה לתת את מי שאני. אני חושבת שזו הייתה טעות בשיקול שלי כי לא חישבתי נכון את השיר עם הדואט בהפתעה. זה כן המגרש הביתי שלי, אבל לא כשמישהו נכנס ושר איתי, ובמיוחד כשאין אימונים או חזרות, אז גם לא ידעתי איך השילוב של הקולות ישמע וגם לא ידעתי מי הזמר או הזמרת המפורסמים שישירו אותי. כנראה שזה פשוט לא הסתדר, השופטים לא אהבו".
את מקבלת ארבעה אדומים, זה יחסית אירוע חריג בשבילך.
"עד אז אני חושבת שקיבלתי אדום אחד או שניים מאמדורסקי, עד אותו רגע לא קיבלתי אף אדום מאף שופט אחר, ואז פתאום קיבלתי את ארבעת האדומים האלה. אני מאוד שמחה שהצלחתי לשמור על פאסון ואיפוק, לקבל את הביקורת ולהגיד תודה רבה כי באמת התכוונתי לזה. אבל כן הייתה לי שריטה בלב, כל אדום שקיבלתי ממש חרוט אצלי, כל דבר שהשופטים אמרו לי אני ממש זוכרת. כל אדום קצת צבט לי".
איזה אדום הכי הפתיע אותך?
"הכי הופתעתי מקרן פלס כי לרוב היא לא שמה אדומים, ואם היא שמה אדום זה כי היא ממש לא התחברה למשהו. זה קצת כמו שאמדורסקי ישים כחול".
ומה את מרגישה ברגע הזה?
"היה לי קצת קשה, אבל ניסיתי לקחת הכל ברוח טובה, לצאת מסערת הרגשות ולהקשיב באמת למה שהם אומרים. כשירדתי מהבמה הייתה לי תחושה שאני הולכת, ממש ידעתי והרגשתי שזו הולכת להיות ההדחה שלי. זה פגע בי והיה לי קשה, זו פעם ראשונה שהרשתי לעצמי לשיר על במה כזאת גדולה. כל החיים פחדתי לשיר מול אנשים ולהיפגע, כי זה נורא כואב כשזה משהו שכל כך חשוב לך וקרוב ללב שלך. אבל זה בסדר, זה טוב לחוות דברים כאלה, אתה מתחזק מזה. לכל דבר יש סיבה".
את חושבת שיכולת להמשיך בתחרות?
"אני לא חושבת שזה היה הזמן שלי, כן יכולתי להמשיך. אני חושבת שהייתי מוכנה, הגעתי עם מוכנות נפשית להמשיך בתחרות. אני לא יודעת למה השופטים באותו רגע חשבו שלא, ושאלתי את עצמי מה יכולתי לעשות יותר טוב כדי לא להיות מודחת. כל הקונספט של דואט בהפתעה הוא מאוד לא פשוט, את נמצאת במעין סערת רגשות, אבל זה בסדר, לוקח זמן לעכל ולהבין את הסיטואציות האלה".
איזה תגובות קיבלת אחרי ההדחה שלך?
"קיבלתי כל כך הרבה תגובות שלא ציפיתי להן, הרבה אהבה מאנשים שאני עד עכשיו בהלם. קיבלתי תגובות ואהבה שלא קיבלתי במהלך התוכנית בכלל, אפילו לא קרוב לרמה הזאת. אנשים לקחו מהזמן שלהם כדי לכתוב לי, ולא הודעות קצרות - הודעות מאוד ארוכות. ניחמתי אנשים שכל כך התעצבנו ונפגעו מזה שהודחתי ורצו לשמוע אותי שרה, זה מטורף ומדהים בעיניי".
זה נשמע שאת ניחמת אותם במקום שהם אותך.
"בדיוק. אבל בסדר, הם יתגברו על זה יחד איתי".
חביבת הקהל
לצד כישרון השירה המובהק שלה, מירה התבלטה כאחת המתמודדות שהצליחו לכובש לנו את הלב עם ארגזים של חינניות ווייבים טובים. "אני כל כך שמחה שאנשים ראו את האופי שלי כמו שהוא", שיתפה המתמודדת. "אני תמיד קצת משתנה כשיש מצלמות אבל האודישן בהפתעה נתן לי לראות את עצמי בלי שאדע שאני מצולמת. מאוד פחדתי שאנשים לא יבינו את הציניות שלי".
את חושבת שזה גרם לך להמשיך להיות עצמך גם כשהיית מודעת למצלמות?
"אני לא חושבת שמשהו היה משתנה. בכל סיטואציה חברתית בהתחלה אני מאוד ביישנית וכל פעם כשהמשפחה שלי רואה את זה הם אמרים לי 'זה לא מתאים לך', כי יש לי אופי נורא מוחצן. אבל עם הזמן מאוד קשה לי לא להיות אני, אני לא יודעת איך. אני רוצה שאנשים יכירו אותי איך שאני, ואם אתם רוצים - בשמחה רבה, אם לא, אז זה גם בסדר".
אז מה התוכנית לעתיד?
"כנגד כל האינסטינקטים שלי של להימנע מכל דבר שיכול לפגוע בי צורה כזאת או אחרת, אני עכשיו בתקופה של לדחוף את עצמי. אני מתחילה לכתוב שירים, להלחין אותם, לעבוד וליצור אמנות משל עצמי. זה משהו שתמיד פחדתי לעשות, כי זה לחשוף את הנפש שלי בפני המון אנשים, אבל אני מרגישה שאני מוכנה לזה. עד לפני חודש הייתי עסוקה בלחשוב מה אני הולכת ללמוד באוניברסיטה ומה אני צריכה להשלים, ובחודש האחרון הבנתי שאני אוהבת לשיר ולכתוב, שאני אוהבת מוזיקה ואני לא רוצה לוותר על זה. זה מה שנועדתי לעשות, ולוותר על זה - זה קצת לוותר על עצמי. אני מקווה שאצליח וגם אם לא, שאדע להרים את עצמי אחרי נפילות. אני אציב לעצמי מטרה להיות אקטיבית".