שם: שחר נהרי | ליאור לוי 

גיל: 42 | 38

מאיפה בארץ? תל אביב | מושב גיזו

תאריך לידה: 05.02.1977 | 02.12.1981

מצב משפחתי: רווק | נשוי +2

מה הפרט המפתיע שלא יודעים עליכם?
שחר:
סודות בקעקועים.
ליאור: חוץ מתופים אני גם מנגן על חליל צד.

מתי הייתה הפעם הראשונה שעסקתם במוזיקה? 
שחר: קריוקי בתל אביב בשנות השמונים.
ליאור: בגיל תשע תופפתי פעם ראשונה על כריות בסלון ועל מתקן אופני כושר. אילתרתי מתוך זה סט תופים, והפקתי את הצלילים הנכונים לכדי מקצב. מסביבי היו אבא שלי עם גיטרה ואחי עם קלידים של קאסיו. 

הכירו את התבלינים
שחר נהרי: " לא אדם פוליטי, אבל הייתי רוצה לפגוש את רבין בזמנו. התבלינים במבחן המסך | צילום: מתוך "הכוכב הבא לאירוויזיון 2020", קשת 12

מתי הייתה הפעם הראשונה שעליתם על במה?
שחר: קריוקי בגיל 16. אף פעם לא עליתי על במה והחלטתי שהיום אני עושה את זה, ופתאום יצא לי קול והבנתי שזה אפשרי לשיר.
 ליאור: בגיל 15 הייתי חבר בהרכב ראשון שתופפתי בו, ניגנו שירי מחווה לביטלס בנשף פורים לעובדי חברת חשמל חיפה.

>>אל תפספסו את כל מה שקורה בכוכב הבא לאירוויזיון 2020

עם איזה זמר הייתם רוצה לבצע דואט?
שחר:
אדי וודר.
ליאור: פיל קולינס.

מי האדם שהכי הייתם רוצים לפגוש?
שחר:
אני לא בנאדם פוליטי, אבל הייתי רוצה לפגוש את רבין בזמנו כשהוא היה בממשלה. הייתי חייל והייתה איזו מין תחושה של ביטחון, ולאחר כמה זמן הוא נרצח. אני זוכר שמשהו קרה לי, ועד היום יש לי את התחושה הזאת של מה היה אם (למרות שאין לי עניין בפוליטיקה ואפילו כתבתי על זה שיר). 
ליאור: את זמר האופרה פאבארוטי האגדי, להגיד לו "זה מה שאתה מסוגל?". 

איזה טקס או הרגל יש לכם לפני הופעה?
שחר: צרחות לחימום הגוף וצ'ייסר.
ליאור: לעשות פיפי ולברך "אשר יצר", ברכה מדהימה שדרכה אני מבין שאני גרגיר בעולם הזה. 

מה הרגע הכי מביך שלכם על הבמה?
שחר: עליתי להופיע עם שמלה והיא נקרעה, אז המשכתי עם תחתונים. מזל שזה היה לקראת סוף ההופעה והתחתונים היו נכונים.
ליאור: בזמן תיפוף בהופעה של שלומי שבת, שתפס אותי מסמס לסאונדמן שיסדר לי את הסאונד של המוניטור כי שמעתי גרוע. 

מי השפיע עליכם מבחינה מוזיקלית?
שחר: פרל ג׳אם, לני קרביץ, רד הוט צ'ילי פפרס וזוהר ארגוב. 
ליאור: קווין והכל עובר חביבי. 

איזו מוזיקה אתם הכי אוהבים? 
שחר: רוק אטלנטי שמצליח לגעת בלב. 
ליאור: כל מה שמצלצל טוב וגורם לי לזוז. 

איזה שיר אתם מרגישים שנכתב במיוחד בשבילכם?
שחר: "Society" של אדי וודר. 
ליאור: הלהיט של אום כולתום בגירסה הקצרה של ה-37 דק'.

>> כל הביצועים הבולטים של "הכוכב הבא לאירווזיון" מחכים לכם באפל מיוזיקספוטיפיי ודיזר

מה השיר שנתקע לכם בראש הכי הרבה זמן?
שחר: "צוענייה נפלאה" של זהר ארגוב. 
ליאור: "סולדי" של מחמוד מהאירוויזיון האחרון. 

מה למדתם על עצמכם במהלך האודישנים לתכנית?
שחר:
שהדברים לא פשוטים כמו שהם נראים, צריך לעבוד קשה מאוד ולא משנה כמה ניסיון יש לך על במה - חייב להיות מפוקס ולהישאר נאמן לעצמך. 
ליאור: הבנתי שאין אחריות על כלום, גם כשאני בטוח שאנחנו פרפקט, יש בחוץ עולם של מוכשרים וטובים. בסוף אתה מבין שאתה צריך לתת את כל כולך, כי "הטוב מנצח", או במקרה של התחרות הנוכחית "המתאים ינצח".

מי המתמודד שהכי קרוב אליכם?
שחר: ליאור לוי, התבלין.
ליאור: כמובן, שחר נהרי.

מי האדם הכי קרוב אליכם?
שחר: אין כמו אמא.
ליאור: יפית, אשתי שתחייה.

איזו ביקורת אתם לוקחים להמשך?
שחר: להקשיב יותר.
ליאור: להקפיד לעבוד קשה, להתחדש ולהביא בשורה כל הזמן. וכמובן לראות את כל התמונה בזום אאוט, זה עוזר לאללה. 

אתם מצליחים לדמיין את עצמכם על במת האירוויזיון?
שחר: בטח זה מלא סטייל, עוצמה, יופי מחוספס ורכות מעורבת, ובעיקר עם שיר טוב ובריאות הנפש. 
ליאור: כמובן שכן, וזה נראה מנצח מכל הבחינות. העמדה מיוחדת, שיר פיצוץ, שואו מהסרטים, סטיילינג, וכמובן הגשה שלא יהיה ניתן לעבור על סדר היום.

איזה שיר אירוויזיון אתם הכי אוהבים?
שחר: אני עדיין מחפש אותו, ובעקבות התוכנית אני באמת מקשיב לשירים מכל השנים. עוד לא סיימתי.
ליאור: "Tu Te Reconnaitras" של אן מרי דויד. היא ניצחה עבור לוקסמבורג בשנת 1973. יש מלא שירים מעולים אבל זה בעיני אירוויזיוני במלוא הדרו. 

איזה שופט אתם רוצים שיאהבו אותך?
שחר: בעיקרון בא לי את כולם, כולם חזקים ומעניינים. בא לי אירוח עם כל אחד מהם.
ליאור: שירי. הסיבה היא ששירי חברה אחות שלנו, אבל היא כל כך מקצועית שאם הביצוע לא יהיה מספיק טוב, היא תיתן לנו אדום. 

מאיזה שופט אתם הכי חוששים?
שחר: אמדורסקי הוא חריף ביותר כולם יודעים, אבל אני מתכנן להיות טוב מאוד, ולא לתת להם הזדמנות למרות שאי אפשר לרצות את כולם. 
ליאור: אמדורסקי. אסף הוא יוצר מעולה וחשוב, הוא גם חמד חלילים של בנאדם, אבל לא רואה ממטר בתור שופט. 

פנטזיה מוזיקלית?
שחר: אני וליאור חיים באותה פנטזיה. 
ליאור: שהרוק הישראלי יחזור ויתפוצץ ויהיה נגיש לכל הקהלים, עד כדי כך שזה יבוא טוב גם בחתונות. וכמובן לחמם את גאנס אנד רוזס בפעם הבאה שהם יופיעו בפארק הירקון. קבלו תסריט: תוך כדי שאנחנו מופיעים הם עומדים (אקסל וסלאש) בצד הבמה, צופים בנו מפצחים גרעינים שחורים ונהנים בטירוף, ואיך שההופעה שלנו מסתיימת, אנחנו רצים אליהם דוּך והם מרימים אותנו כמו פטריק סוויזי בריקוד מושחת, אבל בול ככה!

בעוד 10 שנים אתם:
שחר: שחר נהרי, מהתבלינים. 
ליאור: מצליחים בטירוף, מלא יצירה, מלא הופעות, והתרחבות לעוד נישות כמו משחק, טלוויזיה ובעיקר למצוא את השקט בתוך כל זה. נ.ב - אולי שופטים בכוכב הבא.