היא התחילה את קריירת הדוגמנות שלה בגיל 16, והיום יובל בידר פרץ מחזיקה ברקורד מכובד של פרויקטים בחו"ל, שכוללים את בירת האופנה העולמית, מילאנו, לונדון ומגוון קמפיינים לחברות אופנה מקומיות. אלא שדווקא את המקום אותו נערות רבות מגדירות כטופ, בידר פרץ רואה בסך הכל ככלי להשגת החלום האמיתי – מוזיקה. בין ימי הצילום האינטנסיביים להכנות לקראת השלב הבא בריאליטי המוזיקה, הכוכב הבא לאירוויזיון 2020 (מוצ"ש ב-21:15, קשת 12), היא מנהלת שגרת חיים שקטה בתל אביב, יחד עם בן זוגה השחקן אסף הרץ ושני הכלבים שלהם. "יש לי בן זוג מהמם שהוא גם מוזיקאי מדהים", היא משתפת בחיוך, "למצוא פתאום גבר שהוא גם טבעוני כמוני זה נורא כיף. הכל נהיה קל, זה פשוט יותר זורם".

>> אל תפספסו את כל מה שקורה בכוכב הבא לאירוויזיון 2020

איך הכרתם בעצם?
"האמת שאנחנו מכירים ממש מזמן. נפגשנו באיזו מסיבה כשהיינו בני 19, אבל כל אחד היה בזוגיות אחרת. לפני חצי שנה או שבעה חודשים, הוא שלח לי הודעה וחזרנו להיות בקשר, משם זה התגלגל למקום מאוד טוב. הוא באמת משהו מיוחד, אסף תומך בי בעניין של המוזיקה. כמו שכבר אמרתי, הוא גם מוזיקאי, שחקן שזה התחום שלו ולגמרי מאחוריי בעניין הזה. הוא באמת רוצה שאני אצור, אומר לי 'בואי תנגני על הפסנתר שעה', מאוד דוחף. זה כיף ששנינו מתעסקים בזה, שיש לנו את אותם דברים שאנחנו אוהבים לעשות".

נשמע שהמוזיקה רק מחברת ביניכם יותר.
"אני לגמרי חושבת. אני גם חושבת שלאנשים בסופו של דבר כיף להיות עם אנשים שאוהבים את אותם הדברים כמוהם. למשל, אנחנו מאוד יודעים לאן אנחנו הולכים לאכול או מה מכינים בבית, איזה דברים אנחנו בדיוק אוהבים".

יובל בידר פרץ (צילום: עמר אלכס בידר פרץ | צילום פרטי)
יש סיכוי לטבעת? יובל בידר פרץ ואסף הרץ | צילום: עמר אלכס בידר פרץ | צילום פרטי

וכשאתם יוצאים החוצה, לא מפריע לך שמבקשים ממנו סלפים?
"אם יודעים להציב את הגבולות, זה דבר שהוא חמוד. אני רואה את זה בתור משהו חיובי, זה לא יכול להפריע. כי אם אנחנו באמת רוצים להתבודד, אז ניסע לאיזה חור בצפון או למקום שנוכל ליהנות מהלבד שלנו. זה פחות מורגש".

אז יש סיכוי לטבעת?
"אם יש סיכוי לטבעת? את זה אתם צריכים לשאול אותו. יש זמן. הכל בסדר, אנחנו לא לחוצים. הכי חשוב שאנחנו אוהבים ונהנים".

לגוף ולנשמה

הרץ הוא לא בן הזוג הראשון שמסיט אליו מבטים ברחוב. בעברה בידר פרץ ניהלה זוגיות בת שנה וחצי עם השחקן מאור שוויצר, שכרגע צמוד לשחקנית ניב סולטן. "מאור מקסים וגם ניב, שניהם מקסימים", היא מבהירה, "אחרי תקופה מאוד ארוכה של זוגיות, אני חושבת שפרגון הוא דבר חשוב, וכמובן אהבה. הרי כשאת עם מישהו את אוהבת אותו, ולא יכול להיות ששנייה אחרי זה את שונאת אותו, אלא אם כן קרה משהו טרגי. בגדול, האנשים שאנחנו איתם, זה האנשים שבחרנו לאהוב אז אין סיבה שלא לשמוח בשבילם. בסופו של דבר, כל אחד מוצא את המקום שלו בחיים. עם הזוגיות שלו ועם האהבות שלו".

יובל בידר פרץ (צילום: יועד שכטמן)
"מאור וניב מקסימים. פרגון ואהבה זה דבר חשוב". יובל בידר פרץ | צילום: יועד שכטמן

ואכן, נראה שבידר פרץ מצאה את המקום שלה בחיים. מעבר לזוגיות הפורחת עם הרץ, היא משקיעה את רוב זמנה בפיתוח הביטחון והבשלות להוציא שירים מקוריים החוצה, מתחזקת חשבון אינסטגרם פעיל עם למעלה מ-10 אלף עוקבים ולאחרונה חזרה לדגמן לאחר הפסקה של שלוש שנים לטובת לימודי משחק בבית הספר לביטוי בימתי של אייל כהן ורותי דייכס, "הדרך" שממוקם בגבעתיים.

עוד ב"הכוכב הבא לאירוויזיון 2020":

נחזור עוד קצת אחורה בטיימליין. בידר פרץ גדלה בדרום הארץ, בקיבוץ ברור חיל ומשם דוח לאשקלון הקרובה. כשהוריה התגרשו, החליטה לצאת מהבית אל העולם שבחוץ, כך שכבר מגיל צעיר החלה לפרנס את עצמה ולהתעסק בעתיד אותו היא רוצה לבנות. "יש לי הורים מקסימים אבל זה השפיע עליי, הכל משפיע. התבגרתי מהר, נהייתי עצמאית והכל לבד. מבחינתי, תמיד ראיתי את הדוגמנות כעבודה, שיהיה לי את הכסף שלי בשביל לחיות, בשביל ללמוד וכדי שיהיה לי יותר זמן להתעסק בדברים שאני אוהבת. אם הייתי הולכת למלצר נגיד, זה לא היה משאיר לי זמן ליצור ולהתעסק במוזיקה. החלטתי ללמוד משחק פתאום, אז הדוגמנות נתנה לי את הכלים ואת הכסף לממן את זה".

למה החלטת ללמוד משחק פתאום?
"היו לי שנים קצת יותר קשות, וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בחיים. המנהל של בית הספר עזר לי כל כך, הוא ובית הספר עשו לי פלאים. יכול להיות שאם לא הייתי הולכת ללמוד משחק לא היה לי את האומץ לעמוד על הבמה ולשיר, לבטא את עצמי. זה נתן לי כלים להתמודד עם דברים שעברתי בתור בן אדם, דברים קשים שחוויתי. הוצאתי אותם דרך המשחק ונתתי להם מקום על במה ולא בחיים עצמם".


איזה חוויות למשל?
"אם חוויתי כעס לדוגמה, כיוונתי אותו למקום אחר, לסצנות או למונולוגים שעשיתי. לפני זה יכולתי לשקוע בעצבות, ופתאום כשלמדתי משחק זה נורא הצטמצם. ביטאתי רגשות שליליים דרך הדמויות ששיחקתי. יכולתי לבחור סצנה שהיא יותר דרמטית ויש שם איזה ריב בין אוהבים, אז זה נתן לי מקום לפורקן. כמו שמרגשים נגיד דרך השירה, אז לרגש דרך המשחק ולגעת בכל מיני מקומות שעשו לי טוב לנשמה".

אז את אומרת שמשחק יכול לתפקד כדרך טיפול מבחינה נפשית?
"זה באמת טיפול לנפש. מי שמתלבט אם ללמוד משחק, אני חושבת שזה דבר מדהים. בתקופה ההיא היו לי יותר דיכאונות, ודיכאון בא עם חרדה, אלה דברים שבאים ביחד. ברגע שהייתי בתוך המשחק, זה ממש העביר את זה. היו לי שלוש שנים שלא הייתי בטיפול או משהו, וזה מדהים. פשוט עבר לבד, הרגשתי רצון לעשות והיה לי נורא כיף, הרגשתי שזה המקום שלי".
יובל בידר פרץ (צילום: עמר אלכס בידר פרץ | צילום פרטי)
"אסף תומך בי בעניין של המוזיקה". יובל בידר פרץ ואסף הרץ | צילום: עמר אלכס בידר פרץ | צילום פרטי

גם בשירה את מרגישה שזה המקום שלך?
"המוזיקה זה מקום מאוד רגיש אצלי. לא כמו דברים שעשיתי עד עכשיו. תמיד אהבתי לשיר, אבל חומרים שלי אני עדיין לא מרגישה צורך לחשוף. זה צריך להיות יותר בשל ויקרה בזמן שלו. יכול להיות שמחר אני אחשוב אחרת, החיים משתנים כל הזמן, אבל כרגע אני לא חושבת להוציא משהו שלי. אני מקווה שאני לא שמה לעצמי מחסומים, אלא יותר ממקום שקול. שירה זה דבר שהתפתח אצלי עם הזמן מבחינת ביטחון עצמי".

אז לא האמנת שאסי ורותם יעשו לך סייב?
"לא היה לי מושג. אני מאוד אהבתי אותם, נראה לי שהיה לנו אחלה בראיון אבל באמת שלא ציפיתי לשום דבר, פשוט נהניתי מהרגע, מלשיר. לא היו לי תחושות לפני אם אני הולכת לעבור. כשהבנתי שאני ממשיכה הלאה בתוכנית זה ממש ריגש אותי, לא ידעתי כל כך איך לאכול את זה. נכנסתי אחרי זה לאוטו וחשבתי שזה כל כך מגניב".

איזה תגובות את מקבלת על הביצוע?
"קיבלתי תגובות שגרמו לי להתרגש. כיף שיש אנשים שהצלחתי לגעת בהם באמצעות השירה. היה לי קצת קשה לראות את עצמי שרה על המסך, אבל בפעם השנייה כבר היה יותר קל".

"אפשר לקרוא לזה חרדה"

גם באסי עזר הצליחה בידר פרץ לגעת, עוד לפני שאפילו עלתה לבמה. הוא פגש אותה יחד עם הקולגה רותם סלע, כחלק מהראיונות המקדימים לאודישן ושיתף גם כן בחרדות שחווה. לא מזמן, גם דנה לפידות, מתמודדת נוספת בתוכנית, סיפרה על החרדות בעקבות החשיפה בגיל מוקדם יחסית. "יכול להיות שהתופעה הזאת באמת גדלה, פעם לא היו את כל הגירויים שיש היום. הפכנו לדור אחר לגמרי", טוענת בידר פרץ.

למה את מתכוונת?
"כל הפלאפונים, כל ההתעסקות באינסטגרם, בכל מה שקורה עכשיו. כבר קשה להיות ברגע, קשה מאוד לחוות את מה שמסביבך. אתה נכנס לעולם של הטלוויזיה, לעולם של הטלפון ואני חושבת שזה מפתח יותר את החרדתיות. אנחנו גם רואים חדשות כל הזמן, כותרות על דברים נוראיים שקורים. נדיר שכותבים על משהו משמח שקרה. הנה, עכשיו הכוכב הבא עלה שוב, אז אולי תהיה שמחה. אבל כשאתה רואה כל הזמן דברים שליליים, זה לא כמו פעם. פעם היו פותחים עיתון פעם בשבוע, לא היית כל הזמן בצרות של אחרים. הרי זה מעניין, זה מסקרן כל מה שקורה וגם חשוב לראות, אז פתאום המודעות נהייתה יותר גדולה והפחדים מתחילים לצוץ".

יובל בידר פרץ (צילום: יועד שכטמן)
"עם הגיל אנחנו נהיים יותר פחדנים". יובל בידר פרץ | צילום: יועד שכטמן

איזה פחדים למשל, איך זה משפיע עלייך?
"אני גדלתי בדרום, שער הנגב היה בית הספר שלמדתי בו, כל הזמן אזעקות וקסאמים וזה עוד לפני שהכל היה ממוגן. פעם לא היו מיגוניות וזה היה לחיות בפחד. כל הזמן צבע אדום. 10 שניות, זה הזמן באזור, ואני לא יודעת אם לקרוא לזה חרדה, אבל כל רעש של בום, של זיקוקים, של מטוסים שטסים נמוך - יש לי לחצים ופחדים. כן, אפשר לקרוא לזה חרדה, פחד נוראי שמשהו הולך לקרות".

עד עכשיו?
"אני יכולה להגיד לך שמברור חיל שומעים הכל. כשאני הולכת לאמא שלי בסופי שבוע, כשצה"ל מפציץ בעזה, שומעים את זה. זה דבר שהוא נורא מלחיץ. יש גם סיפורים על אנשים שמרטיבים בלילה ושהחרדות מהקסאמים הן הרבה יותר חמורות משלי. פעם יכולתי להגיד לך שאני לא סובלת יותר מדי, בסדר, יש אזעקה, אני רצה לממ"ד, חוויתי כמה פעמים שזה היה מאוד קרוב וממש מעליי, אבל אני בסדר בסך הכל. ככל שאני מתבגרת, אני רואה שלא".

>> כל הביצועים הבולטים ממתינים לכם באפל מיוזיק בעמוד "הכוכב הבא לאירווזיון"

>> גם בספוטיפיי מחכים לכם הביצועים של "הכוכב הבא לאירוויזיון"

איך זה מתבטא היום?
"נגיד לפני כמה ימים עבר אמבולנס ליד הבית בארבע בבוקר, והייתי בטוחה שעכשיו הייתה אזעקה. קמתי בלחץ ובפאניקה, ואני בכלל גרה בתל אביב. אז אני חושבת שיש לזה השפעות לטווח הארוך. אני לא חושבת שבילדות פחדתי מזיקוקים או ממטוסים שטסים נמוך. עם הגיל אנחנו נהיים יותר פחדנים".

אז החרדה שאת חווה היא בעיקר בגלל המצב הביטחוני?
"אני בטוחה שלמצב יש חלק גדול בתחושות שאני חווה. אבל זה לא רק זה. יש עוד הרבה דברים, כמו שאמרתי, זה הדור הזה. כל הזמן קורים דברים שצריך להתעדכן בהם, ויש דברים שהם לא פשוטים. לא לילדים וגם לא לבוגרים יותר. עצוב שזה לא מסתיים, שזה לא נגמר. אני בן אדם של פיס אנד לאב. יש שיגידו שאני נאיבית, אבל זה מה שאני מאחלת לנו, אני מאחלת שנחיה בשלום עם כולם".