"נפלתי על מעריצה. היא אמרה שזה היום הכי טוב בחיים שלה"

גיל: 24

מאיפה בארץ: תל אביב

תאריך לידה: 04.12.2000

מצב זוגי: רווקה ומיואשת

מתי הייתה הפעם הראשונה ששרת?
"בגיל 4 או 5, ממש מוקדם. את השיר הראשון כתבתי בגיל 9 וקראו לו 'אבדתי בסופר', זה היה להיט בכיתה, על הפחד שאת חוזרת ולא מוצאת את אמא שלך. כבר ניגנתי גם בגילאים האלה, אמא שלי זיהתה את זה".

מתי הייתה הפעם הראשונה שעמדת על במה?
"כבר בגיל 8 או 9, בבית הספר".

עם איזה זמר/ת היית רוצה לבצע דואט?
"בארץ הייתי רוצה עם רביב פלוטניק המלך וקרן פלס, הייתי שמחה לראות מה יצא לנו. מחו"ל עם בילי אייליש או גרייסי אדמס".

מה הרגע הכי מביך שקרה לך אי פעם על הבמה?
"פעם אחת נפלתי על מעריצה, קפצתי ופשוט נפלתי מהבמה לתוך הפרצוף שלה. היא אמרה שזה היה היום הכי טוב בחיים שלה. ניגנתי והחגורה הנתנקה והגיטרה נפלה, התיישבתי יחד איתה והייתי צריכה להמשיך ככה. חוץ מזה כל ההופעה שלי זה פלופ אחד גדול".

מי השפיע עלייך מבחינה מוזיקלית?
"שוב אגיד את קרן פלס, תמיד שמעתי אותה - בדרך הלוך וחזור מבית הספר. ידעתי שהיא כותבת וזה משהו כשילדה פוצץ לי את המוח. יהודית רביץ, רונה קינן, זמרות יוצרות תמיד משכו אותי. בילי אייליש, פיבי ברידג'רס, גרייסי אברמס, רוסליה. זה תמיד הולך אצלי ליוצרים".

איזה מוזיקה את הכי אוהבת?
"רוק אלטרנטיבי ופולק בעיקר, כל השירים העצובים על הגיטרה - אני שם".

פייבוריטים מעונות קודמות?
"מרגי ותמיר גרינברג".

מה למדת על עצמך במהלך האודישנים לתוכנית?
"צברתי ביטחון לגבי איך שאני כותבת ומלחינה, כי באודישן עשיתי שיר מקורי, אמרתי 'וואו, אנשים אוהבים משהו שהם לא הכירו לפניי'. לא היה לי באודישן במה להיאחז, שהקהל מכיר את הפיזמון, הייתי צריכה להביא מאוד את עצמי. שוב הוכחתי לעצמי שאני יכולה להתעלות ברגעים של לחץ, ושאני בסוף אנושית. אי אפשר להיות כל הזמן רובוט, אני מודעת לזה שאני חרדתית ופרפקציוניסטית ורוצה שהכל יהיה מדויק כמו שאני רוצה. בסוף צריך להתפשר, הבנתי שאני גם פלסטלינה, הכל בסדר".

איזו ביקורת מהשופטים את לוקחת איתך להמשך?
"את כולם, אמרו לי שבחים וזה היה מטורף. קרן אמרה על הכתיבה, שירי על זה שלא הייתה שנים מישהי טובה כמוני, איתי עשה לי כחול על הרגע הראשון ואמר שהארתי על החלל, כולם. אבל אני יורדת לקרקע, זה עשה לי רק לחץ שאני צריכה להוכיח יותר, להראות שכל מה שאמרו קורה בכל אודישן".

מי המתמודד/ת בנבחרת שהכי קרוב/ה אלייך?
"אלונה ארז, אני חולה עליה. היא מוכשרת פחד וקסם של ילדה, מפחיד מה היא תהיה עוד 7 שנים".

מי האדם הכי קרוב/ה אלייך בעולם?
"אנחנו מאוד מלוכדים במשפחה, אמא ואבא ואחותי עומר. אבל אני חושבת שסבתא דרורה, זה קשר שלא ראיתי כמוהו, היא על השומר מסך שלי והאדם שאני הכי אוהבת בעולם כולו. אני תמיד אני איתה, רק המגע, המבט והקול שלה יכול לגרום לי לבכות. מחוץ למשפחה זאת חברה קרובה שלי רומי".

איזה שופט/ת את הכי רוצה שיאהב אותך?
"אסף אמדורסקי, הוא לא אמר לי מילה אחת באודישן הראשון - חיכיתי להרשים אותו, לראות מה הוא אוהב ומה מזיז אותו".

יש שופט/ת שאת חוששת מהביקורת שלו?
"מאיתי לוי, הוא אמר לי באחד השלבים שאני נישה על גיטרה וזה לא מתקדם לשום מקום. האינסטינקט שלי היה לבוא ולהגיד: 'חכה תראה', אבל לא אמרתי. אני מרגישה שקיבלתי את הביקורת ואמרתי לעצמי שאני רוק של החיים, אני רוצה להוריד את השכבות לאט לאט. כמובן שגם קרן, היא חשובה לי והגיבורה שלי, אני מרגישה שזה סנטימנטלי, משהו אחר, אומן שאתה מעריץ ואתה לא רוצה שיתאכזב".

מה הפרט הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?
"שאני מפחדת מרוח פחד מוות, רוחות של מזג האוויר. תמיד הפחיד אותי, היום אני יותר טוב זה לא כמו פעם אבל אם יש רוח ממש חזקה ואני רואה את העצים מתנדנדים זה מלחיץ אותי נורא. אמא שלי הייתה אומרת שאני מפחדת מאתני הטבע".

את מצליחה לדמיין את עצמך על הבמה באירוויזיון?
"כן, אני בשלה ומסוגלת לעשות את זה. אני רוצה לעשות את כל הבמות שיכולות להיות, רק תתני לי להופיע מול קהל, בשביל זה באתי".

למה דווקא אתה צריך להיות הנציג שלנו באירופה השנה?
"כי אני משהו אחר, אני לא הדבר שהייתם מדמיינים באירוויזיון, אני לא הזמרת הגדולה או הבלדה הענקית, אלא משהו קצת שונה גם בלבוש ובאיך שאני מדברת ומתבטאת, שרה וכותבת. זאת תפנית. חוץ מזה אני בת והבנות שולטות".

שיר האירוויזיון האהוב עליך בכל הזמנים?
"'מילים' של הראל סקעת היה מטורף, וגם 'הוריקן' של עדן גולן היה מעולה. אני פחות מחבבת את השם כי זה סוג של רוח, אבל הביצוע בתקופה הזאת שבר לי את הלב".