קרן פלס שולחת מסר: "מזהים פייק מקילומטרים"
בתור אחת עם חלק משמעותי בבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון, וזאת שאף כתבה לשתי הנציגות האחרונות, קרן פלס יודעת טוב מאוד מה צריך כדי להצליח על הבמה הגדולה בעולם. בריאיון ל-mako היא שיתפה את הטיפ שלה לזמרים צעירים, מה צריך להיות המסר שלנו בתחרות השנה ואיך נוכל, למרות השנאה, לשוב לחיקה החם של אירופה
כבר למעלה מעשור שקרן פלס מלווה את תהליך בחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון. בשנתיים האחרונות היא אפילו זכתה להמשיך אותו אל התחרות עצמה, כשכתבה את השירים שייצגו אותנו בתקופה מהמאתגרות שידענו. בריאיון ל-mako, שופטת "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12) הסבירה ממה זמרים צריכים להיזהר כשהם מגיעים לאודישן, איך סיום המלחמה צריך להשפיע על בחירת הנציג והשיר ולמה למרות העוינות כלפינו בעולם, היא אופטימית.
מניסיונה העשיר בתוכנית, לפלס היה מסר למתמודדים שהגיעו לתחרות: "תשמרו על אותנטיות ועל עמוד שדרה, זה מעל הכול, לשמור על היציבות הנפשית ותמיד לדבר אמת, אנשים בכל העולם מזהים פייק מקילומטרים". הטיפ של פלס הופך חשוב במיוחד בהתחשב בגילם של המתמודדים שהגיעו העונה: "הרבה חבר'ה צעירים עם כישרון יוצא דופן, אני בהלם מהצעירים והצעירות שמגיעים, יש להם צבע אחר, של הדור הזה. יש כמה תגליות שאנחנו תופסים את הראש ולא מאמינים שאנחנו שומעים אותם בלייב בפעם הראשונה".
היה הרבה שיח בעולם סביב ההשתתפות שלנו באירוויזיון השנה, איך זה גרם לך להרגיש?
"לא נעים להיות מוחרם, בטח כשאנחנו אלה שחטפו את המכות ולא אלה שהתחילו את זה, אנחנו גם לא ארגון טרור, אנחנו מדינת חוק. זו תחושה לא טובה, בלשון המעטה גם להיות שם, לחוות את זה ואחר כך לשמוע שזה השיח. זה לא קורה רק באירוויזיון, גם בענפי ספורט, אסור לנו להשלים עם זה שאומרים לנו 'לכו', יש לנו לגיטימציה להיות בכל במה. התדמית שנוצרה לנו היא עיוות של המציאות, זה מאבק מאוד קשה להסביר את זה לעולם, זה ייקח זמן, אבל אני מרגישה שאנחנו בדרך ויש לנו פה אנשים מוכשרים שפשוט לא מוותרים. כמו שראינו בהיסטוריה, העולם בסוף מצליח לראות את התמונה כמו שהיא, מה שלפעמים הוא לא מצליח לראות באותו זמן. הנה, גרמניה, החברה הכי טובה שלנו עכשיו, הם אמרו שהם לא ישתתפו באירוויזיון אם לא נשתתף. אז לא לשכוח שיש תקווה ולפעמים לוקח זמן, אבל העולם יכה על החטא, גם על החטא של איך שהוא שפט אותנו".
איך זה הרגיש להיות שם באירוויזיון בשנתיים האחרונות מול כל התגובות הקשות?
"חוויה לא נעימה, אבל היו לנו נציגות אמיצות, חזקות, עוצמתיות, שידעו לעמוד בזה ולעשות מהלימון לימונדה. אף אחד לא שבר, לא לעדן (גולן) ולא ליובל (רפאל) את הרוח ויובל היא שורדת אמיתית, היא לא ספרה אותם. הייתי גאה מאוד להיות איתן שם ולעמוד לצד הנשים המדהימות שייצגו את ישראל בשנים שאני כתבתי את השיר. יש לנו כאן אחלה חבר'ה, צעירים, נוער, נשים צעירות, חיילים משוחררים שהרגע יצאו מעזה, גם בתוכנית עכשיו. הם לא כל כך סופרים את הצעקות שלהם, הם אכלו דברים קשים יותר בלי מלח".
בעקבות כל זה, איזה מסר את חושבת שיהיה הכי נכון להעביר בתחרות?
"אנחנו צריכים לשיר פשוט שיר טוב, שלא עוסק דווקא בשבר ולא בתקומה מהשבר. אני חושבת שפשוט אפשר לחיות את היום החדש שזרח ולשיר שיר טוב, שיחמיא לנו ולמי שישיר אותו ולא לתת המון משקל דווקא למסר הפעם, זה מה שאני הייתי עושה".
פלס שיתפה איך השפיעה חזרת החטופים על הסט: "ירד משקל של אלף טון מהלב, למרות שיש לנו עוד דרך ארוכה לשיקום והרבה אנשים שילמו מחירים כל כך כבדים. זאת אנחת רווחה גדולה, כמו לחלוץ נעליים שהן לא במידה, זה קצת מתבטא גם בתוכנית, בהלך הרוח, כולם רוצים אוויר. זה מתבטא גם בנו כשופטים וגם בבחירות של הזמרים שמגיעים, המבט שיש להם על הפנים, הכול הרבה יותר מואר, מאוורר, התחושה שאנחנו בצעד הראשון של תקופה חדשה, טובה, של שיקום וריפוי".
זה יתבטא גם בנציג שנבחר לאירוויזיון?
"מי שמוכשר, הוא מוכשר בעתות מלחמה ובעתות שלום, אבל היינו חייבים להיות בהסברה מאוד אינטנסיבית וללכת בין הטיפות. עכשיו, אני חושבת שיש לנו הזדמנות להביא את הרוח הטובה שיש פה, מותר לחייך, מותר אפילו לשיר שירים שמחים על שטויות. שנתיים עסקנו, גם בשיר שבחרנו וגם הנציגות שלנו, לא רק בביצוע שלהן, אלא גם באיך שהן התראיינו, מה שקורה פה, לדברר את זה לעולם. עכשיו יש לנו מקום לנשום ולהראות עוד צדדים, יש לנו פה חבר'ה שכמו באירופה, רוצים לחיות חיים טובים ולהגשים את עצמם".