גל דה פז מגיבה למבקרים: "מרחמת על מי שמרגיש צורך לזרוע רוע, יש להם בעיה פנימית רצינית"

מהאודישן הראשון שלה ב"הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" (הגמר בשני, אחרי החדשות, קשת 12), היה אפשר לשמוע שגל דה פז היא זמרת מנוסה. עם קול גדול ונוכחות בימתית של מי שמכירה מקרוב את אור הזרקורים, היא הדהימה את השופטים והרימה את המסך בענק. רגע לפני שהיא עולה על הבמה בפעם האחרונה לעונה, סיפרה בראיון ל-mako על הטלטלה הבריאותית שחוותה מאחורי הקלעים: "הייתי גמורה. אני ושירה זלוף היינו במצוקה דומה, פשוט היא הייתה במצב יותר קיצוני. אני יודעת בדיוק מה היא הרגישה והלב שלי יצא. בלי קשר אני אוהבת אותה בטירוף, אבל אין הרבה אנשים שבאמת הבינו מה היא חווה".

"אני חושבת שאנשים לא באמת יודעים מה זה להיות זמר", שיתפה דה פז. "אין לי איך לשלוט אם אהיה בריאה או לא. אני יכולה לנסות ולדחוף וויטמינים, אבל אז בגרין רום אנשים ישתעלו עליי ואהיה חולה. אני יכולה לשלוט רק בדרך שבה אני מתמודדת עם זה, זה תמיד היה השיעור הכי חשוב. באמת לתת את הכי טוב שאני יכולה כי אין משהו אחר שאני יכולה לעשות מעבר לזה. לאורך הקריירה שלי איבדתי את הקול פה ושם. גם בתוכנית היו ביצועים שעליתי עם דלקת גרון".

את הקריירה שלה כמוזיקאית התחילה עוד הרבה לפני שהגיעה לתוכנית, לכן היא כבר רגילה לאנשים שניגשים אליה ברחוב. "תמיד אהבתי את זה. אנשים הם מתוקים וניגשים בצורה חמודה", סיפרה והוסיפה: "אני מרגישה כאילו אני רצה לראשות של עירייה כי כולם אומרים לי 'אני אצביע לך'. זה מרגיש שאני מייצגת עבורם משהו וזה מהמם ממש. אני רגילה שיודעים מי אני, אבל אני לא רגילה שפתאום בבום כולם מכירים אותי, זה שונה".

יש תגובה שנגעה בך במיוחד?
"כל הנשים והבנות שכותבות לי שאני נותנת להן השראה לעשות מוזיקה, או להיות מי שהן ולא להתפשר להיות חזקות. גם אחרי הפרק של שלמה ארצי, כל מיני אנשים שיתפו איתי את הסיפור שלהם על הורה שנפטר ועל השיר שבחרתי וכמה הוא היה חלק מהחיים שלהם. השיתופים האלה גורמים לי להרגיש שאני באמת נוגעת לאנשים בנשמה, שהם מצאו אליי חיבור אמיתי וטהור, זה מדהים".

לצד התגובות החמות והאהבה שהיא מקבלת, גל דה פז מתמודדת גם עם תגובות לא פשוטות, בעיקר מצופים שלקחו את התחרות צעד אחד יותר מידי קדימה. "משום מה האנשים שאוהבים את נועם בתן נורא גסים כלפיי, אנחנו תמיד צוחקים על זה. אני לא מתעסקת בתגובות הפחות טובות אבל יש כל מיני הערות על הסטיילינג או על זה שאני דרמתית. אני פשוט מרחמת על האנשים האלה שמרגישים צורך לזרוע רוע. אפשר לא להתחבר ולא להגיד כלום ולדפדף, אבל להגיב תגובה רעה על מישהו - זה אומר שיש שם איזו בעיה פנימית רצינית", סיפרה.

זה לא חודר אותך?
"לא באמת, גם אם לשבריר שנייה. אני לא מבזבזת זמן על לקרוא אותם, אני גוללת בתגובות וזה קופץ לי. יש לי אובססיה לענות לכל מי שכותב לי, או לפחות לסמן לב על התגובות הטובות ככל שאני מצליחה. אז אני גוללת ועושה לבבות ואז אני רואה תגובה פחות טובה. זה לא שאני ממש יושבת ומחפשת את זה".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בתוכנית?
"פשוט להתמסר לתהליך, לצלול לתוכו, לא לנסות להתנגד. זה ככה גם במקצוע הזה, תמיד צריך פשוט להתמסר. אנחנו כמו ספורטאים אולימפיים, אנשים לא מסתכלים על זה ככה כי מוזיקאים יכולים לעשות מה שהם רוצים. אבל השמירה על הגוף היא מטורפת וההתעסקות עם הגוף והמנוחה. בסופו של זה הכל שרירים, קוראים לזה מיתרים אבל זה שריר".

איזה רגע מהתוכנית יישאר איתך גם אחרי?
"יש מלא רגעים שיישארו איתי, אבל אני חושבת שדווקא הרגעים שבהם עליתי לא במיטיבי לבמה, נלחמתי ממש והצלחתי להביא את הביצוע שאני רוצה. הרגעים האלה שהיו ביני לבין עצמי אלו הרגעים הכי חזקים תמיד".

היה רגע שפקפקת בעצמך?
"אני אף פעם לא מפקפקת בעצמי. אני כן יכולה לפקפק בתוצאה שתהיה בסוף. אני מאוד מאמינה בעצמי ובמה שאני עושה, אבל בכל זאת, בתוכנית טלוויזיה אי אפשר לדעת מה יהיה. זה לא באמת מתנהל כמו העולם האמיתי אז תמיד יש את הספק הקטן הזה".

"לא הייתי עושה שום דבר אחרת", ממשיכה הזמרת. "זה גם לא הסגנון שלי בתור בן אדם להגיד שהייתי עושה משהו אחרת, אבל בתוכנית באמת לא. אני ממש שלמה עם כל הביצועים, עם כל הבחירות, כל מה שהיה לי שליטה עליו אני שלמה איתו".

איך יראה היום שאחרי במידה ותזכי?
"אם אני מציאותית אז כנראה שאהיה בראיונות למחרת. אבל הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות אחרי זה כלום. פשוט לרבוץ שנייה, לסתום את הפה ולהיות רגע גל. לא לשיר, לא לדבר, לא לענות על שאלות, לא לשים איפור ומוצרים בשיער".

לאורך התוכנית נחשפנו להרבה צדדים שונים של דה פז, לגמר היא החליטה להביא קצת מכל דבר. "הרגשנו שצריך בלדה אחת ושיר קצבי אחד. אני עדיין לא יודעת עם איזה שיר אתחיל אבל הבלדה תהיה בסגנון יותר רך. השיר הקצבי יהיה ממש מלא ברקדנים ונגנים על הבמה, בלגן ועוד הפתעות שאני מביאה. אני הולכת לרקוד, יהיה כיף זה יהיה שואו".

הביאה לכתב: עמית גינזבורג