אלונה ארז משתפת: "התערערתי, אלה היו ימים קשוחים והיה דאון"

אלונה ארז נועדה לבמה. היא אומנם רק בת 17, ולא עמדה על יותר מדי במות גדולות בחייה, אבל יש איזשהו קסם שקורה באוויר כשהיא עולה לשיר ב"הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון". כבר מהאודישן הראשון שלה הייתה תחושה שהיא תגיע רחוק בתחרות, אבל לא בטוח שהיא עצמה האמינה שתעפיל לגמר הגדול של התוכנית (שלישי, אחרי החדשות, קשת 12).

רגע לפני שתשמוט את הלסת שלנו בפעם האחרונה לעונה, תפסנו אותה לשיחה מאחורי הקלעים על ההתרגשות הגדולה וההכנות לגמר. "זה מטורף, אני מתרגשת ברמות", שיתפה בחיוך. "המשפחה בשיא שלה, הם תמיד האמינו שאגיע לזה - אבל ברגע שזה קרה הם לא הצליחו לעכל, אלה תחושות מטורפות".

דיברת על זה שאמא שלך מאוד דואגת ומגוננת עלייך, אולי קצת חוששת מהחשיפה הזאת - איך היא מול זה?
"נכון, אני לא חושבת שהיא מפחדת מהחשיפה, אולי גם, אבל יותר על מה יחשבו, אבל היא צריכה לנתק את זה. היא מאוד קשורה אליי ומאמינה בי ובסוף זה הכי חשוב".

הימים לפני ההעפלה של אלונה לגמר לא היו פשוטים. היא עמדה מספר פעמים להדחה, קיבלה ביקורות לא פשוטות מהשופטים - ולרגע חשבה שאולי תסיים את דרכה בתחרות. "התערערתי, חשבתי 'אוקיי אולי הם פחות אוהבים את הסגנון וזה לא מה שהם רוצים לשלוח לאירוויזיון'. אלה היו ימים קשוחים והיה דאון. בסוף ניתקתי את המחשבות, התעסקתי בזה שאני הולכת להפציץ ולעשות את הכי טוב שאני יכולה. בסוף אני חושבת שהדרך הזאת עם כל הביקורות זה מה שבנה אותי לזה שאני עומדת פה היום", שיתפה.

איזה רגע מהתוכנית יישאר איתך גם אחרי שהיא תסתיים?
"תמיד אזכור את הצוות שמלווה אותי, בלעדיהם לא הייתי יכולה לעבור את התוכנית ככה".

יש משהו שהיית עושה אחרת בדרך?
"לא, אני בטוחה בכל שיר שעשיתי וכל מה שאמרתי. תמיד יהיו ביקורות, אבל זה בכל דבר".

עוד רגע בלתי נשכח של אלונה קרה בספיישל שלמה ארצי, כששרה את "גבר הולך לאיבוד" וקיבלה ארבעה אדומים משופטי התוכנית - דבר שזעזע אותה והוביל לשלל פרצופים שזכו לתשומת לב רבה ברשתות. "הפרצוף שעשיתי זה מה שהרגשתי באותה שנייה, הייתי בשוק", נזכרה הזמרת. "הכי הייתי בהלם מהאדום של קרן פלס, אז עשיתי את הפרצוף הזה. כשראיתי את ארבעת האדומים האלה זה היה דיי נורא. היה לי חשוב לשמוע מה השופטים אומרים והסכמתי עם הביקורות, אולי באמת לא הייתי בשלה לשיר הזה".

והתגובה לזה ברשת הצחיקה אותך?
"זה מצחיק, עשו עליי אדיט בטיקטוק וזה עשה רעש. אני לא מתרגשת גם אם כותבים תגובות פחות טובות. בסוף הטלפון שלי היה מוצף בהודעות שרואים אותי כנציגה, אנשים מאוד אוהבים וזה חימם את הלב".

החשיפה בגיל 17 לא מטלטלת? מה זה עושה לך?
"זה ממש מאפס למאה ומאוד מלחיץ, בסוף לכל המתמודדים שהגיעו לגמר יש ניסיון, הם הופיעו על במות ורגילים לחשיפה כזאת או אחרת - אני לא. אבל אני חושבת שזה מה שאותנטי, אני באמת חווה את זה בפעם הראשונה, עוברת דרך וממש נהנית מכל רגע. החשיפה הזאת עושה לי כיף ואני חושבת שזאת רק תחילת הדרך".

תספרי קצת על האהבה שאת מקבלת ברחוב.
"הכל משוגע, אני לא רגילה לזה. פתאום באים אליי אנשים ברחוב ועוצרים אותי. שתדעי שרוב האנשים שניגשים ברחוב הם מבוגרים, בני 60 פלוס, באים אליי ממש בדמעות. אמרו באודישנים שהקהל הצעיר אוהב אותי, ואני מעריכה את זה - אבל בנוסף אליהם יש גם את הקהל הבוגר, וזה מדהים אותי. זה גם וגם, וזה מה שחשוב בסוף גם באירוויזיון".

יש גם תגובות פחות טובות?
"אני ממש מנסה להתמקד בשיר הבא ובמה שאני הולכת להביא, אז זה פחות רעש שנעים. למרות שכרגע אני לא ממש רואה ביקורות רעות, הרוב טובות".

איזה עצה קיבלת בתוכנית ותישאר איתך להמשך הדרך?
"פשוט לבוא ולהיות אני. אפילו אם השופטים מעירים, לא יותר לקחת את זה ללב ולהיפגע מזה יותר מדי. ללכת בדרך שלי".