הכירו את אורי ברקו

גיל: 24

מאיפה בארץ: בית אריה

תאריך לידה: 13/08/2001

מצב זוגי: רווק

מתי הייתה הפעם הראשונה ששרת?
"בגיל 6 או 7, זה היה ביצוע אייקוני לשיר 'The Lazy Song' שעלה גם ליוטיוב. אחרי ריב עם אח שלי זה הוסר".

מתי הייתה הפעם הראשונה שעמדת על במה?
"בגיל 11 בתחרות של כוכב נולד בבית הספר. זאת הייתה תחרות כישרונות צעירים, אמא שלי ממש דחפה אותי להשתתף, היא שמעה אותי שר בבית ובמקלחת. אזרתי אומץ והלכתי לאודישנים ועברתי, בחרנו את השיר 'אם יש גן עדן' וזה היה ממש מרגש. מאז הייתי הטאלנט של היישוב, לא שזה קשה כי היישוב קטן, שרתי בכל מקום שפתחו ובטקסים".

עם איזה זמר/ת היית רוצה לבצע דואט?
"עם סטיבי וונדר ועם נינט, או שירי מימון".

איזה טקס או הרגל יש לך לפני הופעה?
"בדרך כלל אני מאוד מתחבר לשיר, לוקח אותו למקומות שלי וכותב את הפרשנות שלי עליו. זה ממש הסודות שלי. אני עושה בבוקר מדיטציה, הליכה, שותה את הקפה שלי ועושה מקלחת ארוכה עם אדים ונרות - שזה וואו. ונושם, ממש חשוב לי להיות ברגע ונוכח".

מה הרגע הכי מביך שקרה לך אי פעם על הבמה?
"במעבר לתיכון עברתי מבית ספר קטן למקיף ענק ומלא אנשים. הייתי שם בלהקה שבה שרים ורוקדים. אני זוכר את המבוכה שהייתה לי, אחרי כל הפוזה שהייתה לי פתאום לרקוד על הבמה, עבורי זאת הייתה ממש פדיחה בהתחלה אבל בדיעבד אני מבין כמה זה פיתח וחיזק אותי. אני זוכר שאז יצאתי להפסקה וכל החברים הסתלבטו על זה שאני רוקד לשירים של שנות ה-70, זה היה ממש מצחיק".

מי השפיע עלייך מבחינה מוזיקלית?
"אהבתי מאוד את אביהו שבת כשהייתי ילד, גם את קובי אפללו, שלומי שבת ודודו טסה. היום הז'אנר שלי הוא פלמנקו אבל כשהתחלתי את הדרך המוזיקלית זה מה ששמעתי. אמא שלי גם השמיעה לי המון את עופרה חזה ומתי כספי, מאז שאני פעוט, כל יום שישי כשהיא בישלה היינו שומעים את זה ברמקולים - ואני חושב שנגיעות מהם נכנסו לי גם לתת מודע".

איזה מוזיקה אתה הכי אוהב?
"פלמנקו ובוסה נובה, אני מתחבר גם מאוד למזרחית ולסול. השירים שאני יוצר, כותב ומלחין זה מיקס – מישהו יכול לחשוב שזה מזרחית ואחר יכול לחשוב שזה פלמנקו או רוק".

פייבוריטים מעונות קודמות?
"אהבתי את דניאל וייס בשנה שעברה ממש, גם את ואלרי חמאתי, תמיר גרינברג, ילד (עומר יפת - ה"י) וינאי בן חמו".

מה למדת על עצמך במהלך האודישנים לתוכנית?
"האודישנים הם בראש ובראשונה מבחנים לעצמי. למדתי שאם אני רוצה משהו ועובד נכון - זה יגיע. על כמה חשוב לדייק את כל הפרטים הקטנים, בין אם זה בפן המוזיקלי או בפן הרוחני והאנרגטי, התקשורת עם הקהל והשופטים בעיניים. גם את הדבר הכי חשוב שזה לא להעביר את זה שאני מתרגש, פשוט להיות ברגע, בסוף זאת המהות שלי והדבר שאני עושה כל החיים, ובאיזשהו מקום אני מתייחס לזה כאילו הם באים להופעה שלי, וזה עוזר לי להרגיש בבית".

איזו ביקורת מהשופטים אתה לוקח איתך להמשך?
"הביקורות היו מבלבלות, אסף אמדורסקי אמר לי שהוא מאוד אוהב את הקול שלי ואת מה שהוא שומע ושהוא לא מסכים עם שירי (מימון - ה"י) שאמרה שהפלמנקו זה הקטע שלי, ושהוא רוצה לשמוע ממני גם דברים אחרים. לקחתי את זה להמשך בבחירות השירים שלי, שהן הרבה יותר מגוונות מבחינת סגנונות וצבעים שאני מביא".

מי המתמודד/ת בנבחרת שהכי קרוב/ה אלייך?
"תמיר לוי".

מי האדם הכי קרוב/ה אלייך בעולם?
"שני האחים הגדולים שלי, עמית ותומר, הם האנשים הכי קרובים אליי. אנחנו מבינים אחד את השני במבט, אנחנו יכולים לריב בעוצמות חזקות אבל משהו בביטחון בנינו הוא לכל החיים. אנחנו יודעים שחברים יבואו וילכו אבל האחים וההורים זה הקשר הכי חזק, עוצמתי וקרוב שיהיה עד היום האחרון שלי".

איזה שופט/ת את הכי רוצה שיאהב אותך?
"כולם".

יש שופט/ת שאתה חושש מהביקורת שלו?
"אין".

מה הפרט הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?
"שאני משחק כדורסל בקבוצה, בליגה ב'".

אתה מצליח לדמיין את עצמך על הבמה באירוויזיון?
"כן, זה יהיה שיר נשמה שבא לרגש ולתת בראש. הוא יהיה מאוד שקט לפרקים אבל גם מאוד חזק ועוצמתי. הכל הולך להיות נקי על הבמה, אני רוצה ללבוש לבן".

למה דווקא אתה צריך להיות הנציג שלנו באירופה השנה?
"את זה יגידו הקהל והשופטים. אני מביא כנות, מאוד חשוף ויש מגוון רחב של צבעים בקול שלי, וורסטיליות ואור".

שיר האירוויזיון האהוב עליך בכל הזמנים?
"'גולדן בוי', הייתי שר אותו בריפיטים".