גדי איזנקוט על סביבת ראש הממשלה: "ראיתי אותה בזמן אמת, זו סביבה עבריינית"

אחרי הריאיון המטלטל של המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, אלוף (במיל') אבי גיל, שהצית מחדש את הדיון סביב התנהלות לשכת נתניהו בזמן המלחמה, הגיע יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט לאולפן "דוח מצב". בשיחה עם ירון אברהם ועינב גלילי הוא לא חסך במילים, והציג תמונה קשה של ההתנהלות בצמרת המדינה בזמן המלחמה, עם ביקורת חריפה על ראש הממשלה, לשכתו ואופן קבלת ההחלטות.

"אלה דברים חמורים מאוד, אבל הם לא הפתיעו אותי", אמר איזנקוט על דבריו של גיל, והוסיף: "ראיתי את הסביבה העבריינית של בנימין נתניהו בשמונת חודשים שהייתי חבר קבינט. העדות של אבי גיל מצביעה למעשה על חוסר הכשירות שלו לשמש כראש ממשלה. הוא פועל בסביבה עבריינית, בזמן שדיברנו ושלחנו חיילים לבצע משימות ולסכן את החיים שלהם, הסביבה שלו והוא עסקו בטיוח ובבידוי ראיות. לכן כשקראתי את הדוח של מבקר המדינה, היה ברור לי שמדובר ברצף שקרים וחלקי אמיתות".

איזנקוט שישב בקבינט המלחמה מטעם המחנה הממלכתי הוסיף על התנהלותה של לשכת נתניהו: "ראיתי את הסביבה הזו בזמן אמת, זו סביבה עבריינית בתפקוד שלה ובאופן שהם פועלים. זה שראש סגל של ראש ממשלה מתעסק בהאזנות סתר וחותם על דבר כזה, זה דבר שהוא לא מתקבל לדעת, צריך לבדוק איך זה הגיע לזה. לא הגיוני שראש הממשלה מביא הצעה לקבינט, מצביעים עליה ולמחרת הוא וכל השופרות שלו יוצאים נגד זה. זה כבר לא חוסר כשרות, אלא סיכון בהמשך תפקידו של בנימין נתניהו לביטחון ישראל".

אומרים שבימים הראשונים הוא נכנס והיה היחיד שתפקד, מה אתה ראית?
"ארבעה ימים אחרי תחילת המלחמה, נכנסתי לדיון שאני לא יודע על מה הנושא שלו. כשפתחתי את הדלת הבנתי שנושא הדיון הוא תקיפת מועצת השורה של חיזבאללה. הרמטכ"ל הציג, הסתכלתי עליו ועל האחרים וראיתי הנהגה שיצאה משיווי משקל. היחידי שנראה בתפקוד ומנהל את הדיון זה שר הביטחון יואב גלנט, והוא לא חבר שלי. בשלב הזה אני מתחיל להבין שנקלעתי לדיון מאוד חשוב. התחלתי לשאול שאלות ולעצבן חלק מהנוכחים שם. עד ששאלתי אם זה דיון החלפות דעות או דיון רציני. אז נתניהו אמר לי, 'מה מפריע לך?'. הפריע לי, שאין קצרנית ואין הקלטה. רק אחרי 40-45 דקות, נכנסה קצרנית ולכן אחד הדיונים החשובים ביותר במלחמה לא הוקלטו, אי אפשר לדעת מה היה שם".

חבר הקבינט לשעבר המשיך: "זה מעיד על ההתנהלות של הלשכה שלו. התרחיש שהיה הוא תקיפה והישג משמעותי של כנראה השמדת הנהגת חיזבאללה, אבל המשמעות של זה הייתה ירי של מאות או אלפי טילים לעומק שטח מדינת ישראל כשיש 254 חטופים בדרום וזה להעביר אוגדות צפונה, לשנות את כל המלחמה. אפשר להתווכח על ההחלטה, אבל זה דיון חשוב שהתנהל בצורה שאותי הטרידה. יצאתי משם מוטרד מאוד, מהאופן שהוא נראה ומנהל את הדיון או לא מנהל אותו".

יש לך חשש שתהיה הסלמה ב-19 הימים שלפני הבחירות? לא הסלמה שנכפתה עלינו, אלא שהמניע שלה הוא אולי פוליטי?
"החשש שלי נובע מהעובדה שהיום ראש הממשלה לא כשיר לנהל את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל. השיקולים שלו הם שיקולים מטרידים מאוד. אין קומה אסטרטגית במדינת ישראל. הוא ריסק את מעדת חוץ וביטחון, אין עליו שום פיקוח והדבר המטריד יותר, זה שהוא מוקף בקבינט של אנשים שלא יודעים אפילו לשאול את השאלות. הם קנויים, הם הולכים אחריו בעיניים עצומות, הוא יודע להעביר כל החלטה".

אתה חושש שהוא ינסה לגרור את טראמפ למתקפה בימים שלפני הבחירות?
"אני מקווה שהוא מספיק אחראי כדי לומר לו שהדבר החשוב ביותר הוא להשיג את המטרה, אבל להשיג הסכמה לאומית רחבה במדינת ישראל. ראש ממשלה אחראי, והוא לא, היה דוחה כל רעיון לבצע תקיפה במהלך שלושת השבועות הקרובים".

איזו חזית מטרידה אותך?
"החזית האיראנית, כי מטרת המלחמה המרכזית של השמדת איום הגרעין לא הושגה".

הרמטכ"ל לשעבר תיאר דיון נוסף מימיו בקבינט המלחמה: "התמרון התחיל ב27 לאוקטובר כשאנחנו דוחפים אותו לתמרון כשיש כאלה שמפחידים אותו שיהיו אלפי הרוגים. בדיון עצמו, שרי הליכוד היו בהיסטריה, מירי רגב, אלי כהן ויריב לוין היו נגד התמרון. מי שדחפו לתמרון זה הרמטכ"ל גלנט, גנץ ואני. בדיון, רון דרמר עידכן שהייתה לו שיחה עם ג'ק סליבן, היועץ לביטחון לאומי, שהטיל ספק בנחיצות התמרון. אז הוא אומר לו: 'איזנקוט יושב בקבינט המלחמה, הבן שלו מתמרן והוא בעד. מה אתה חושב, שזה נעשה כלאחר יד?' סיפרתי את זה לנתניהו גם לפני אבל אחרי שרון אמר את זה הייתה הפסקה קצרה והוא התיישב לידי בפעם השנייה ושאל אותי פרטים כמו, מתי הוא מתמרן, באיזו חטיבה ומתי זה יקרה".

איזנקוט המשיך בביקורת כלפי התנהלותו של ראש הממשלה: "היום יש לו חוצפה יחד עם האנשים שלו לומר שאני התנגדתי לכיבוש עזה ושאני התנגדתי לכיבוש רפיח. אלה שקרים ומה שמטריד אותי במסמך 55 נקודות, שהוא לא הכין אותו לבד. יש שם סביבה עבריינית שעושה את זה יחד איתו". עוד הוא הוסיף שבעקבות הדברים הוא פנה ליועצת המשפטית לממשלה: "יש פה בעיניי חשד שהוא מעל וסביר להתנהלות פלילית, ללקיחת מסמכים, להצגת מסמכים חלקיים, מקריאה שלי, בלי לראות את חומר הגלם, אני מבין מיד שמשקרים שם, גם בהתייחסויות אליי, ולכן זו סביבה עבריינית שאני לא סומך עליה".

בראד מקגירק, השליח של הנשיא הקודם, ביידן למזרח התיכון, אומר לקראת ספר שהוא מוציא, "לא הייתה שום היתכנות לעסקת חטופים לפני חיסול סינוואר, כי העמדות של חמאס היו בלתי ניתנות לגישור". כלומר, הוא לא הולך עם הגישה שלך, של גאלנט ושל אחרים במערכת הביטחון שאומרים, שהייתה היתכנות לעסקה.
"בניגוד למה שמצוטט באופן חלקי, אני רוצה לומר שהיה ברור לנו לגמרי שהלחץ הצבאי יביא להשבת החטופים, לכן לחצנו על נתניהו לבצע כיבוש של רצועת עזה. העסקה הראשונה הייתה אחרי שלושה-ארבעה שבועות, הושבו בה 104 אזרחים, 39 ילדים, תמורת 240 ילדים, נשים וגונבי מכוניות, בזכות הלחץ הצבאי. הטעות הענקית הייתה שלא מיצינו את העסקה הראשונה והוצאנו את המבוגרים ואת הפצועים, ואז היינו צריכים לחזור לקטגוריה של הנשים. זו טעות חמורה מאוד. ניצן אלון אמר את זה גם".

גם במאי וגם ביולי דקה לפני רצח, ששת החטופים הוא אומר, שזה לא היה אפשרי בכלל לפני.
"אין לדעת. עובדתית, הלחץ הצבאי גרם להם לרצות עסקה. נתניהו הביא את העסקה בסוף מאי, הוא הרים את היד, כולנו הרמנו את היד, היה צריך למצות את זה. צריך לזכור, כשהיינו נמצאים בעסקה הראשונה, למה היא התפרקה יום אחרי? כי איתמר בן גביר הוציא הודעה, שאם לא חוזרים למלחמה עשרה יום מתחילת העסקה, הוא מפרק את הממשלה. בן גביר וסמוטריץ' כל הזמן השפיעו עליו ודחקו אותו לפינה. זה אפיין את כל התקופה שלו, זה נכון גם היום, ראינו את זה בעסקות החטופים. אני קובע שאפשר היה להחזיר אותן מוקדם יותר ולהחזיר עוד חיים, אם היינו מספיק אמיצים לעשות את הצעדים הנכונים שהיו להם".