הרבה מאוד אנשים יסכימו על הקביעה שמגדירה דרום אמריקאים כאנשים שמחים. פבלו הוא דוגמא מצוינת למנטאליות המלהיבה, המצחיקה, המחויכת ושטופת השמש של תושבי ארגנטינה והסביבה. סביר להניח שאם הייתם שואלים את מר רוזנברג בתקופת ילדותו האם הוא רואה בעתיד קריירה של זמר מצליח בישראל הייתם נתקלים בחיוך המוכר, ומקסימום גם באיזו בדיחה על הדימיון המפותח שלכם. אבל פבלו, כמו דרום אמריקאי טיפוסי, זורם עם החיים ואפשר לראות את זה בכל מילה שיוצאת לו מהפה.
גם לפאנל השופטים מביא סולן "סטאלה מאריס" לשעבר אנרגיות חיוביות דומות. למרות ביקורת עניינית שהוא לא חוסך מאף נבחן, הוא יודע לעטוף את הכל בהרבה מצב רוח והומור מרענן. כל שופט צריך ללמוד הלכות שרמנטיות מפבלו, כלפי זמרים בכלל וזמרות בפרט - כי יש דברים שפשוט לא עובדים בלי זה.
החום של מרגול
כל מי שעבר תחת העין הפקוחה של שופטי "כוכב נולד" מאז ומעולם יודע לספר שההתרגשות שאופפת את שלב האודישנים הופכת בשלב מסוים לחשש כבד מביקורת. אצל מרגול, לעומת זאת - לא משנה כמה היא אוהבת או לא אוהבת את הביצוע - תמיד הנבחנים ייצאו בהרגשה שזה נעשה בחום אימהי ומחבק.
אבל שלא נתבלבל: זה לא אומר שלמרגלית הוותיקה אין ביקורת. העניין הוא שאחרי כל כך הרבה שנים בתחום יודעת מרגול לזהות מתי ללחוץ ומתי להרפות, מתי לחזק ומתי להוריד ובעיקר לזהות מהו הרגע הטוב ביותר להשחיל את המילה הטובה שתיתן כוח להמשיך.
הניסיון של צדי צרפתי
למרות שהגיע מבמות התיאטרון, ואולי בעיקר בגלל זה, לצדי צרפתי יש יכולת לראות את הדברים מזווית שונה. שלא כמו זמרים או מוזיקאים, מי שרגיל לעמוד מאחורי הקלעים ולכוון את התנועה מבעד לעדשת המצלמה מצליח לזהות דקויות שאף אחד אחר לא רואה. אם נוסיף לכל זה גם עשרות שנים של ניסיון נטו, נקבל את התמהיל הטוב ביותר שאפשר לבקש כשמחפשים ביקורת מקצועית וקונקרטית.
הרבה שופטים טועים לחשוב שניסיון מגיע רק אחרי שעושים את אותו הדבר שוב ושוב. למרות האמת שקיימץ בעובדה הזו, צריך לזכור שזה לא נגמר כאן. הניסיון בנוי מהרבה מאוד אלמנטים שאת חלקם אי אפשר לרכוש או להשיג בשום מקום אחר מלבד כישרון טבעי. ולצדי יש כאלה בערימות.
הישירות של גל אוחובסקי
אחת הדילמות שמלוות כל הורה מתחיל הוא האם צריך לחנך את הצעירים לפי המשפט התנכ"י "חוסך שבטו שונא בנו". למזלו של גל, המתמודדים ב"כוכב נולד" הם לא הילדים שלו.
הדרך המקורית של אוחובסקי להעביר ביקורת יכולה לפגוע בנבחנים מסוימים, אבל חייבים לתת לו קרדיט על האופן בו הרעיון מצליח לעבור. במילים אחרות, שופטים עדינים יכולים להסתובב שעות ולחפש כיצד להעיר מבלי להעליב תוך שהם מפספסים את הנקודה החשובה ביותר. אצל גל אין שום סיכוי שזה יקרה: הישירות שלו יכולה וצריכה לשדרג את מי שיקבל אותה בלב שלם, ולכן יש לה מקום של כבוד בשלל התכונות הרצויות.
כל שופט מתחיל יודע שלהעביר ביקורת זו לא הבעיה. היכולת האמיתית של שופט מתחילה כשבודקים האם הביקורת הזו מצליחה לחדור את השיריון שעוטים על עצמם הנבחנים ומצליחה לחלחל ולהשפיע. הערות שאינן מקושטות בסגנון מיוחד יכולות שלא לעשות את העבודה, כשמצד שני מחמאות שלא מגובות בהסברים ציוריים יכולים לעבור מעל לראשם של הזמרים הצעירים.
דנה אינטרנשיונל יודעת את זה, ואחרי שחרשה כמעט כל במה בעולם היא משתמשת בתכונות שנולדה איתן על מנת להעביר את זה גם לדור הבא. אי אפשר להתעלם מהססגוניות שעוטפת את האופן בה היא שופטת, וגם לא כדאי. האינטרנשיונל של ישראל מוכיחה שלהיות צבעוני זה הרבה יותר מאופי: זו גם דרך חיים.
"כוכב נולד", ימי רביעי וחמישי בשעה 21:00
בואו להיות חברים של כוכב נולד בפייסבוק
צפו בכל הפרקים המלאים ב-mako VOD
רוצים להגיע לנבחרת? היכנסו והקליטו אודישן מהבית
חושבים שאתם יודעים הכל? היכנסו לטריוויית כוכב נולד והתחילו לשחק!
