"חשבתי שזה נגמר, איבדתי הכרה לכמה רגעים"

כבר שנים שדני קושמרו רגיל להנחות את מהדורות החדשות ולראיין את האנשים שעומדים בלב הסערות הציבוריות שפוקדות את המדינה. לאורך המלחמה הוא דיווח במשך שעות רבות מהאולפן ומהשטח, ולא פעם הרשה לעצמו לפרוק בשידור ולשתף בדעותיו או אפילו לנגב דמעה. הערב (שישי) המגיש התיישב דווקא בכיסא המרואיין וענה בפתיחות על שאלותיהם המסקרנות של העיתונאים שעל הרצף האוטיסטי ב"ריאיון מיוחד".

למרות שלרוב הוא מקשיב לסיפורים של אחרים יותר מאשר משתף על עצמו, הפעם קושמרו דיבר בכנות וענה על כל השאלות הקשות של המשתתפים שלא משאירים אף נושא מחוץ לתחום. המראיינים הוכיחו מקצועיות מול איש התקשורת המנוסה וניווטו את השיחה אל התאונה הקשה שעבר בזמן שרכב על אופנוע, השיר שהוקדש לו וכבש את המדינה - והזוגיות אותה הוא מתחזק כבר שנים רחוק מהמצלמות.

אתה עייף מכל השידורים?
"אני מאוד עייף, עובדים קשה בימים האלו".

אתה מגדל עציצים?
"כן, יש לי כמה שתילים".

יש את השיר "אבא שלי זה דני קושמרו". זה מפריע לילדים שלך?
"יש לי ילדה קטנה שבפעם הראשונה שהיא ראתה מלא אנשים שרים את זה, היא נורא נבהלה ולא הבינה מה קורה. כולם שרים 'אבא שלי זה דני קושמרו' אבל אני אבא שלה".

אתה נשוי?
"כן, סוג של. שני אנשים שאוהבים וחיים ביחד - לא ממש נשואים, אבל זה לא משנה".

מה הסוד שלך שהפך אותך למגיש חדשות מצליח?
"אני מביא את עצמי ואת האמת שלי. חשוב לי תמיד להיות בשטח עם החיילים בעזה או בלבנון, להסתובב כמה שיותר בארץ ולפגוש את האנשים. ככה אתה עושה עיתונות אמיתית וזה מה שאני מנסה לעשות".

האם היה ריאיון שהיית אמור לעשות וסירבת מסיבות אישיות?
"לא. אתה לא תמיד מראיין אנשים שאתה מחבב, אבל זאת העבודה".

איך מפתחים ביטחון עצמי?
"לא היה לי ביטחון עצמי, הייתי ביישן מאוד כילד. זה בראש, עם הניסיון אז יש לך יותר ביטחון - ככל שאתה עושה יותר, אתה מקבל יותר ביטחון. זה משהו שמשתנה לאורך השנים, אתה קצת יותר מכיר בערך של עצמך".

אם היית יכול להיות גיבור-על בקומיקס, איזה כוח היית רוצה שיהיה לך ומאיפה היית רוצה שהכוח הזה יבוא?
"לחזור בזמן ולשחק בין הזמנים, היה יכול להיות נחמד".

יש לך קעקועים?
"אני הרבה פעמים חושב על לעשות קעקוע אבל זה כמו להחליט על חולצה שתלבש לכל החיים, אני לא מצליח להחליט".

אחרי שבעה באוקטובר, התבטאת על הכנסת ציוד הומניטרי לעזה. האם זה נכון בעיניך שעיתונאים יתבטאו בנושא שאותו הם מסקרים?
"אלו זמנים לא רגילים, מנסים להרוג את המשפחה שלי והרבה חברים שלי איבדו ילדים. זאת לא המצאה שלי, ציטטתי אנשי ביטחון כמו מי שהיה הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז שאמר שעד שלא אומרים מה המצב של החטופים שלנו - אנחנו לא מסייעים להם בסיוע הומניטרי".

הרבה אנשים אומרים ששבעה באוקטובר זאת פסגת הקריירה שלך. איך ההרגשה שכזה אירוע טראגי מקושר להצלחה גדולה אצלך?
"אני לא מסתכל על זה כהצלחה באירוע כל כך טראגי. ניסיתי להיות הכי טוב ברגעים מאוד קשים, הכי קשים שהיו למדינה הזאת".

מה דעתך על מנחים שבוכים בשידור?
"את מדברת עליי שאני לפעמים דומע? אני שונא את זה ממש. אף איש בוגר לא רוצה לדמוע בשידור, אבל זה חזק ממני וזה אנושי. אני מנסה להפסיק את זה, לא מצליח לי עד עכשיו. כשאתה מגיש חדשות אתה מנסה להיות רשמי יותר".

כמה זמן היית ממליץ לצפות בחדשות?
"כל דבר לא כדאי לעשות יותר מדי. אני מציע להגדיר מראש כמה זמן אתה רוצה לראות ולא להגזים עם זה. להתעדכן עם מה שקורה ולצאת לעשות דברים אחרים. בסוף זה גם חוזר על עצמו".

כשאתה לא מגיש את המהדורה, אתה צופה בה?
"כן, זה פחות או יותר כל מה שאני רואה. יש לי ילדה קטנה בבית, אני לא רוצה שהטלוויזיה תהיה דלוקה עם החדשות כי הן לא משהו בימים אלו".

איך זה להיות עם הטייטל "האבא של המדינה"?
"אני לא חושב שאני האבא של המדינה".

האם אתה מביא את הילדים שלך לעבודה?
"כשהם קטנים. כשהם גדולים אז פחות בא להם לבוא".

הם ראו אותך משדר בלייב?
"כמובן. כשהם קטנים זה דיי מפתיע אותם לראות את אבא בטלוויזיה, לא ברור להם מה קורה".

אתה לוקח את הבת שלך לגינה לפעמים?
"אני לוקח אותה הרבה לגינה".

איזה טריקים יש לך כשאתה מאכיל את הילדה שלך?
"היא כבר מספיק גדולה כדי לאכול לבד".

איך קוראים לה?
"יעל".

אני מעריצה שרופה של הזמר ליאור נרקיס. היית פעם בהופעה שלו?
"לצערי לא, אני לא הולך הרבה להופעות".

איך אתה מצליח לשמור על מראה כזה צעיר ורענן?
"יותר ספורט ופחות אוכל".

בעולם שבו אינטרסים אישיים לפעמים עולים על האמת, היית משתף פעולה עם עיתונאי שאתה לא סובל?
"כן, קורה. אתה לא עובד רק עם אנשים שאתה אוהב ואתה לא מראיין רק אנשים שאתה אוהב. זה חלק מהעבודה ומהחיים".

איך המעבר מ"אופירה ולוינסון" ל"אולפן שישי"?
"אני אומר להם 'שבת שלום' ומבטיח את התוכנית שלנו".

למה החלטת לעבור מנישואים לזוגיות אחרת? להיפרד מאשתך ולהתחיל קשר חדש?
"יש בחיים דברים שמתחילים ונגמרים, גם אהבה נגמרת. אנחנו חיים הרבה שנים, יש כאלה שמחזיקים מעמד ויש כאלה שפחות. היינו ביחד מהתיכון, משהו כמו עשרים שנה. עכשיו אנחנו כבר 15 בערך, אני לא זוכר את הספירות. אני לא סופר את הדברים האלה, אין לנו 'יום'. גם ביום ההולדת אני לא חושב שצריך לחכות ליום ההולדת, את לא צריכה שיהיה לך יום הולדת כדי לחגוג. את יכולה להחליט שהיום את חוגגת, קונה מתנה למישהו או יוצאת לטיול. את לא צריכה לחכות ליום ההולדת".

כמה כסף יש לך בחשבון הבנק?
"אני לא יודע, לא בודק את זה כל כך".

איך אתה מצליח להתמודד מול החדשות הרעות כמו המלחמה והנופלים? האם אתה מצליח להישאר במיטבך?
"זה לפעמים חודר אליך, לא תמיד אתה מצליח להתמודד. יש לי שיטה, ללכת אחרי השידור למקום בלי קליטה בפלאפון כדי לא לשמוע ולא להיות מעודכן. או שאני שוחה בים, או שאני רוכב במדבר עם האופנוע שלי ואין קליטה בפלאפון ואני מנותק".

כשמישהו מנסה להתחמק מהנושא שאתה מדבר עליו, מה אתה עושה?
"אפשר לנסות פעם או פעמיים, אם הוא מתעקש לא לענות אז אתה מציין שהוא מתחמק מהשאלה".

האם אתה אוהב לאכול אבוקדו?
"גם אבוקדו אני אוהב לאכול".

אתה נמצא הרבה מחוץ לבית ובשעות לא נוחות. איך זה משפיע על המשפחה שלך?
"כבר רגילים, אתה מנסה לפצות בימים שאתה כן בבית. שישי בערב אני לא בבית, אבל בשבת כן. בשבת אני משתדל לא לעשות כלום חוץ ממשפחה".

האם אתה יודע להשמיע קולות מוזרים או מיוחדים?
"לא יודע כמה זה מיוחד, אבל אני יודע לעשות עורב".

איך פגשת את אנג'י?
"טיילנו באיזשהו מקום, היינו ביחד בעבודה. היא מפיקת סרטים".

אתה התחלת איתה?
"כן, נראה לי. דיברנו, אחר כך נפגשנו".

לא היה בליינד-דייט?
"לא, אף פעם לא היה לי בליינד-דייט. קשה לעשות איתי את זה כי אנשים מכירים אותי".

איך זה להיות לצד יונית לוי?
"אני לא לצדה. אם יש מישהו שאני לא פוגש בחדשות כמעט אף פעם - זאת יונית. כשהיא בעבודה, אני לא ולהיפך. אנחנו כמעט ולא נפגשים, בדרך כלל כשאני לצדה זה במסך מפוצל כשהיא באולפן ואני בגבול עזה".

איך זה להיות בגבול עזה?
"זה חלק מהמשימה שלנו כעיתונאים, להיות בשטח ולראות מה קורה. זה שונה מאוד מהאולפן".

האם אתה אוהב את המעדן דני?
"פעם מאוד אהבתי, היום זה קצת מתוק לי מדי. אתה מתבגר וטעמים משתנים".

מה אשתך חושבת עליך כשאתה מדבר על אופנוע? האם היא לא מסכימה לך לרכב אחרי התאונה שעברת?
"היא עברה את התאונה ביחד איתי, היא נעמדה על הרגליים ואני הלכתי לבית החולים. אני מנסה בזמן האחרון לעשות את זה יותר לבד ובמדבר, שהמהירות יותר איטית ואין את המכוניות שהורגות אותנו".

האם אתה זוכר מה הרגשת בשבריר השנייה של התאונה?
"חשבתי שזה נגמר. אתה לא יודע עד כמה אתה באמת זוכר או שזה משהו שאתה מדמיין, אבל אני זוכר את המכונית שאני נוסע לכיוונה ואני יודע שאין לי שום דרך. אמרתי שכנראה שזה נגמר כל האירוע הזה. איבדתי הכרה לכמה רגעים, התעוררתי אחרי שעפתי מעל המכונית וגם היא וגם האופנוע היו הרוסים. התעוררתי על הכביש אחרי המכה הראשונית, זזתי ושמעתי רעש - הבנתי ששברתי את האגן".

האם התאונה גרמה לך להיות אדם יותר רוחני?
"לא, יש דברים שקורים וקשה להסביר אותם. כשהייתי בשיקום ובעיקר בבית החולים, הייתי מאוד להוט לחזור לחיים הקודמים שלי. הייתי מגיע ראשון לבריכה השיקומית באיכילוב והייתי מאוד נחוש לצאת מזה. קיבלתי הרבה מאוד איחולים, ניסיתי לענות לכל אחד שהכל בסדר ושאני אצא מזה ושעוד מעט אחזור. גם כשאתה אומר את זה לעצמך כל הזמן וכותב את זה שוב שוב - זה משפיע".

למה אתה חושב שאפילו אחרי שכמעט מתת המשכת לאהוב לעשות את הדברים האלה ולא נהיית יותר זהיר?
"אני משתדל להיות זהיר, ממוגן ולשמור על עצמי. אני אוהב את המקומות המאתגרים, אתה מרגיש שם יותר חי. אני אוהב לקחת את עצמי לקצה, אדרנלין זה סם מאוד נחמד ואני מחבב אותו".

יכול להיות שזה אסקפיזם? אתה עוסק בחדשות ומחובר לחיים העגומים במדינה.
"לגמרי, אני רוצה לברוח מהחדשות למקומות אחרים שהם לא פוליטיקה או צבא. יש לי את הסדרה 'עד הקצה', שמנסים להביא דברים מהקצה של העולם - המדבר הכי חם או הטורף הכי גדול על פני היבשה".

מבין ראשי הממשלה שפגשת, את מי מהם הכי אהבת לשאול שאלות?
"יש בעיה בראיונות עם פוליטיקאים - לא תמיד יש שם אמת אמיתית, זה תמיד מסרים מחושבים. בגלל זה אני פחות אוהב לראיין פוליטיקאים. שרון היה איש מאוד משעשע, נחמד וישיר. אלה הפוליטיקאים של פעם, מאז זה הלך והשתנה והם נהיו מאוד מחושבים בכל דבר שהם אומרים".

מה היית מתקן במדינה בתקופה הזאת?
"הייתי משנה הרבה. הייתי מקווה שהפוליטיקאים שלנו ונבחרי הציבור יהיו אנשים קצת יותר איכותיים, לפעמים אני מרגיש שהרמה שם לא מספיק גבוהה. יש לנו עם מדהים ברמה מאוד גבוהה ועם אנשים מאוד חכמים, לפעמים אני מרגיש שהאנשים שם למעלה פחות וזה קצת מוזר".

האם אתה מרגיש שהתקשורת במידה מסוימת אחראית על הפילוג שיש בעם?
"תקשורת זה משהו מאוד רחב, יש מלא ערוצי תקשורת וסוגי תקשורת - בגלל זה קשה לדבר על זה כמשהו אחד. בסופו של דבר יש הנהגה, היא מחליטה על הכיוון שלנו כמדינה. כל אחד אומר משהו אחד, אם זה בפייסבוק ואם זה בטלוויזיה, בסוף יש אנשים שמחליטים על החיים שלנו. באופן אישי, אני מנסה להביא דברים מאחדים ועשיתי הרבה כתבות עם החיילים שלנו, הפצועים והמתנדבים. הפילוג בעם מאוד מעציב, מטריד ומסכן את העתיד של המקום הזה".