שגיא אלוש גדל בקיבוץ חוקוק המשקיף על הכינרת. שם, הוא הרגיש הכי בבית, בקהילה שחיבקה אותו וגרמה לו להרגיש חלק ממשהו גדול. אבל כשהיה יוצא לבלות בערים שמסביב, היו מי שדאגו להזכיר לו שתסמונת דאון הופכת אותו לשונה מהשאר. שלא תטעו, זה לא עצר אותו מלהגשים את החלום לשחק בתיאטרון ועד היום השתתף בכ-300 הצגות. את האתגר הבא שלו הוא מגשים בימים אלה ממש, עם תפקיד ראשון בסדרה "גיבורים - מהדורה מוגבלת", שם הוא משחק גיבור על שמנסה להציל את העולם. כן, אתם קוראים נכון. בסדרה הזאת גיבורי העל עם מוגבלות, ובאה ללמד את כולנו את הכוח שטמון באחר.

החלום שלך התגשם. איך הייתה החוויה לשחק מול מצלמה?
"זה היה לא פשוט אבל זה היה שווה את זה. זאת הייתה עבודה קשה אבל בחלומות הכי גדולים שלי לא דמיינתי שאקח חלק בסדרה כזו שעוסקת בקבלת השונה – בשבילי זו חוויה מתקנת".

"גיבורים - מהדורה מוגבלת" (צילום: שי (שריקי) פרג, מתוך "גיבורים - מהדורה מוגבלת")
צילום: שי (שריקי) פרג, מתוך "גיבורים - מהדורה מוגבלת"

חוויה מתקנת ליחס שהיית מקבל מהסביבה בילדות?
"כן. חברי הקיבוץ קיבלו אותי כמו שאני אבל לעיתים קרובות היו ילדים שהגיעו מהעיר ולא רצו לקבל אותי. הם היו מכנים אותי בשמות גנאי. היום זה השתנה מעט, אבל אני לא רוצה שירחמו עליי - כי אם אתה רוצה ככה יהיה".

כבר מספר שנים ששגיא משחק בהצגת התיאטרון "חלומות פשוטים", המציגה את עולמם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שבסך הכל רוצים שיקבלו אותם כמו שהם. על פניו, נראה שמדובר בחלום פשוט - אבל לא עבורם. כעת, הסדרה "גיבורים - מהדורה מוגבלת", מצטרפת למסע בדרך לשיוויון זכויות ומביאה לקדמת הבמה את עולם המוגבלות בזווית חדה והומוריסטית.

>>לצפייה בסדרה הקומית "גיבורים - מהדורה מוגבלת"

 ההשתתפות בסדרה הייתה בשבילך סוג של שליחות?
"במהלך הצילומים חשבתי על אותו ילד עם תסמונת דאון שיראה את הסדרה וידע שהוא לא לבד, הוא יבין שהוא שייך. הסדרה האת היא הדבר הכי גדול שיכול להיות, דרכה החברה תבין שאנשים עם מוגבלות יכולים לשחק בסדרה ולעשות כל דבר שהם רק רוצים. אני רוצה להודות לארגון שלוה וליוצרי הסדרה, אליאור אליהו אמסלם ואדם הירש, שעשו הכל כדי שתצא סדרה גדולה ומדהימה".

איזה שינוי היית מקווה שיקרה בעקבות הסדרה?
"מאחל לנו אהבת חינם. שאנשים יבינו שאנחנו קיימים, שיכירו בנו ויקבלו אותנו במקום להצביע עלינו. אני רוצה גם להודות לכל מי שהיה איתי ועזר לי ובעיקר למי שחיכתה לי בלילות - האישה שלי ניצן".