צחי הלוי מודה: "לא מדברים על זה, אתה גדל על לשמור בבטן"

צחי הלוי מעולם לא הסתיר את שירותו הקרבי בצה"ל ואת המקום המשמעותי שתפסה התקופה הזו בחייו. לאורך השנים הוא סיפר לא פעם על היותו לוחם בסדיר ובמילואים, ואף שיתף בקשר המיוחד עם חבריו מהיחידה, שנשמר עד היום. אך למרות היותו אדם ציבורי, סיפורה של היחידה שבה שירת נותר לאורך השנים הרחק מאור הזרקורים. כעת הוא חושף לראשונה בסרט מיוחד את עולמה של יחידת המסתערבים “שמשון” (הערב אחרי החדשות, קשת 12), דרך תיעודים בלעדיים מהפעילות המבצעית, ראיונות עם אנשי היחידה וסיפורים שנשמרו שנים הרחק מעיני הציבור.

אף שהיה חלק מהיחידה ונכלל בדור שסגר אותה, הלוי משתף בריאיון ל-mako כי העבודה על הסרט היוותה גם בעבורו תהליך של גילוי: "זה היה סוג של מסע ללמוד יותר על איך הוקמה היחידה שלא סיפרו עליה יותר מדי, ושעשתה המון למען ביטחון המדינה. לצערי נפלו גם לא מעט מחברינו, אז זאת הזדמנות גם לשמר את המורשת שלהם. זאת גם פרספקטיבה לגבי מה קורה ברצועה לאור 7 באוקטובר. מצאתי את עצמי חוזר לרצועה אחרי 30 שנה, ולבוא וללמוד מה היה בשנות ה-90 ואיך בכלל צמח חמאס זאת נקודת מבט מאוד מעניינת. אני חושב שהקהל יקבל מידע לגבי מה קרה אז, וגם השלכה לימינו. אנחנו עדיין פעילים בעשייה, הקמנו עמותה ואנחנו ממשיכים לעבוד ביחד איפה שאפשר לתרום ולעשות".

כשהתחלתם לצלם, מה היה חשוב לך שהצופים יכירו שאולי הם לא מבינים מספיק?
"את כל הדינמיקה של היחידה ואיך היא נוצרה בכלל, יש מאין. זה התחיל מלוחמים שליקטו אותם, וזה צמח ליחידה מאוד אקטיבית. זה דרש המון יוזמה, תעוזה, לחשוב מחוץ לקופסה, לדחוף קדימה ולחתור למגע. חוץ מזה, זה גם קצת להיכנס לראשו של לוחם, של מסתערב, לאינטנסיביות של העבודה והמחירים. משהו קצת מעבר, מה באמת קורה בנפש של אותו לוחם בזמן אמת, אחרי, וגם הרבה שנים אחרי".

נשארת בקשר עם החברים לאורך השנים, איך היה לחזור לזיכרונות מהעבר מול המצלמה?
"אנחנו אנשים שמאוד קשה לנו להיפתח בנושא השירות הצבאי, אני קצת עוף מוזר. גם לי לקח זמן לפתוח את זה, אבל עם השנים כשאתה הופך לדמות ציבורית אז אתה מדבר על זה. הרבה מחבריי שרציתי שידברו עדיין לא מוכנים, לאו דווקא מתוך מקום של לחשוף את עצמם. אתה גדל על לא לדבר ולשמור בבטן את מה שעשינו, לא מדברים על זה. היה פה אתגר ברמה הזאת, גם אתגר אישי של הלוחמים שהחליטו לפתוח ולדבר. וזה מדהים, כי כשאנחנו נפגשים הרבה פעמים אני זוכר דברים מסוימים וחבר שלי זוכר אחרת. אבל יש משהו בחברות העמוקה הזאת שאני מרגיש ששומר עלינו לאורך הדרך, ותמיד אמרתי כמה ערך הרעות מייחד אותנו כחברה ישראלית, על אחת כמה וכמה ביחידות מהסוג הזה".

כשאתה מסתכל היום על צחי הצעיר ששירת ביחידה, יש רגע מהשירות שהולך איתך עד היום?
"יש המון זיכרונות ורגעים שמלווים אותי עד היום. יש גם המון סיטואציות שפתאום עולה בהן זיכרון שלאו דווקא חשבתי עליהן. קשה לי לבחור רק משהו אחד, זה מקבץ של רגעים שיוצרים איזשהו פסיפס רב-גוני. הייתי חייל בודד, אז אני זוכר רגעים של כמה החברות הייתה כל כך חזקה מבחינתי בגלל שהייתי לבד פה. כבר אז, אותם חבר'ה שעברתי איתם את המסלול הפכו להיות סוג של עוגן מבחינתי, וזה מדהים לראות שגם 33 שנים אחרי הם עדיין עוגן".