61% בציבור סבורים כי היחסים בין יהודים וערבים התדרדרו | סקר מיוחד

הערב (ד'), ערב תשעה באב, חזר עידן עמדי בפרויקט מיוחד בתוכנית "לא מה שחשבתם". במרכז התוכנית עמד ניסוי חברתי שבו ישראלים מכל הקצוות עונים על השאלות הכי קשות שמעסיקות את החברה הישראלית. המפגש, על אף הקיטוב בין הקבוצות השונות, הפך להזדמנות למציאת מה שמחבר בין הישראלים.

בשידור עלו לדיון סוגיות של גיוס חרדים, מדינה יהודית או דמוקרטית וחוק הלאום – ובסקר שנערך לפני שידור התוכנית בקרב הציבור הרחב עלו סוגיות אלו, לצד נוספות. בסקר, שנערך על ידי מכון "מדגם" בראשות מנו גבע בקב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עלה כי 55% היו בוחרים כי ישראל תהיה דמוקרטית לו זה היה נתון לבחירתם, ואילו 38% היו מעדיפים שתהיה קודם כל יהודית.

כמחצית מהציבור מתנגד לחוק הפטור מגיוס שקודם

51% מן המשיבים התנגדו לחוק הפטור מגיוס שקידמה הממשלה (הסקר נערך במהלך חודש יולי, בטרם הגיעה תקופת כהונתה לסיומה), כש-33% תמכו. לצד פער בתמיכה בחוק בין חילונים ודתיים, בגוש מתנגדי נתניהו 77% התנגדו לחוק, בעוד שבגוש נתניהו 19% התנגדו.

רק 22% מהציבור תומכים בחוק הלאום על פי נוסחו כיום, ו-32% תומכים בו בתנאי שיכיר במעמד הדרוזים. 19% מתנגדים לחוק ללא קשר לתוכנו. בקרב יהודים, 58% תומכים בחוק כפי שהוא מנוסח או לאחר תיקון שיכיר בדרוזים. בקרב הערבים, לעומת זאת, 54% מתנגדים לחוק.

חרם חברתי חמור כמו אלימות פיזית

74% מן המשיבים סבורים כי אלימות פיזית וחרם חברתי חמורים באותה המידה. בקרב יהודים הנתון גבוה אף יותר, 77%, בעוד שבקרב ערבים 56% רואים בשתיהן חמורות באותה מידה – לצד שיעור גבוה יותר שמדרג אלימות פיזית או חרם חברתי בנפרד כחמורים יותר.

בתשובה לשאלה "מהם שני הגורמים המרכזיים ללחץ כלכלי במשפחה?", עליה ביוקר המחיה היה הגבוה ביותר עם 64%, ואחריו תשלומי דיור, משכנתה או שכר דירה עם 46%. יוקר המחיה בלט בקרב יהודים וערבים, אך בקרב יהודים בלט יותר נטל הדיור עם 51% לעומת 22% בקרב ערבים.

בקרב ערבים בולטת ביקורת על המדיניות הכלכלית של הממשלה עם 29% לעומת 21% בקרב יהודים, וגם שחיקת השכר. נשים הדגישו יותר את יוקר המחיה ואת נטל הדיור, זאת לעומת גברים. בפילוג לגילים, יוקר המחיה בולט במיוחד בגילי 35 – 54, בעוד שהמדיניות הכלכלית של הממשלה בולטת יותר בקרב מבוגרים כש-39% ממשיבים שהיו מעל גיל 65 סימנו כך.

פסימיות בקרב יהודים וערבים לסיכוי לדו-קיום

מרבית הציבור פסימי ביחס לאפשרות של דו-קיום אמיתי. 59% מהציבור הרחב לא מאמינים שניתן להגיע לכך, לעומת 29% שמאמינים. הפער בין יהודים לערבים בלט, בקרב יהודים רק 24% מאמינים בדו-קיום אמיתי, לעומת 53% בקרב הערבים.

הפער הפוליטי משמעותי אף יותר. בקרב אנשי ימין, 77% לא מאמינים בדו-קיום, ובגוש תומכי נתניהו הנתון הגיע ל-88%. מנגד, בקרב אנשי מרכז-שמאל 55% עדיין מאמינים שניתן להגיע לדו-קיום אמיתי. פער חד ניכר גם בין חילונים לדתיים. 37% מהמשיבים החילונים מאמינים שניתן להגיע לדו-קיום אמיתי, לעומת 21% בקרב מסורתיים, 7% בקרב דתיים ו-4% בקרב חרדים. שני שלישים מהמשיבים בגילי 18 – 44 לא מאמינים שניתן להגיע לדו-קיום אמיתי לעומת 43% בגילי 65 ומעלה.

61% מהציבור סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים בישראל הידרדרו במהלך השנה האחרונה, ורק 3% השיבו כי הם חושבים שהיחסים השתפרו. לא היה כמעט פער בין היהודים והערבים בנוגע לדעתם כי היחסים הידרדרו, וכך גם בפילוח על פי מחנה פוליטי.

רק 29% בקרב יהודים ציינו כי הם מרגישים בנוח במידה רבה לקיים חברות קרובה עם אדם מהחברה הערבית, בעוד 65% מרגישים בנוח במידה מעטה או כלל לא. בקרב מחנה מרכז-שמאל, 51% אמרו כי הם מרגישים בנוח במידה רבה לקיים חברות קרובה עם אדם מהחברה הערבית, לעומת 20% בלבד בקרב מחנה הימין. בהיבט מגדרי פער בין גברים לנשים, כש-39% מהגברים היהודים מרגישים בנוח במידה רבה לקיים חברות קרובה עם אדם מהחברה הערבית, לעומת 21% מהנשים היהודיות.

בקרב ערבים, 68% מרגישים בנוח במידה רבה לקיים חברות קרובה עם אדם מהחברה היהודית, לעומת 21% שמרגישים בנוח במידה מעטה או כלל לא. נתונים אלו מראים, למרות הפסימיות הכללית ביחס לדו-קיום, כי ברמה האישית רוב המשיבים הערבים מביעים פתיחות גבוהה לקשר חברי קרוב עם יהודים.

עורך הסקר: מכון "מדגם, בראשות מנו גבע, איסוף הנתונים על ידי iPanel
הסקר נערך: בין 2 עד 5 ביולי 2026
אוכלוסיית המחקר: מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגיל 18 ומעלה
מספר משיבים: 601
טעות הדגימה: 4.0%+