אסף זגה מ"המירוץ למיליון": "הייתי בודד, זאת תקופה מאוד מתסכלת"

לצד המציאות המורכבת, הריצות למקלט והאזעקות, הערב (ד') התכנסנו לציין את סדר פסח. בין אם במתכונת מצומצמת עקב המצב, ובין אם לצד שכנינו במרחבים המוגנים, השאיפה לחירות אמיתית לא נפסקת אף פעם ונדמה שהיא חלק ממסעו של העם היהודי בכל דור ודור. לכבוד החג, אברי גלעד ערך הערב את משדר "ליל הסדר הגדול" של קשת 12, שנערך במתכונת מיוחדת בצל המלחמה וכשאזעקות הושמעו באזורים רבים בארץ שעות ספורות לפני כניסת החג. סביב השולחן אירח גלעד מספר ישראלים שהפכו לסמל בתחומם. אלו היו הרגעים הכי מרגשים, מעניינים וחגיגיים מתוך מה שקרה שם.

מעבר מעבדות לחירות

חג הפסח שמסמל את היציאה מעבדות לחירות, מקבל משמעות נוספת עבור שגיא מוקי, שפרש לאחרונה מהג'ודו התחרותי לאחר קריירה מפוארת. "לא הסתכלתי על זה כעבודה, בהתחלה התנדבתי ולא קיבלתי כסף על זה שאני עושה ג'ודו", משתף המדליסט האולימפי. "עד שנכנסתי לסגל ההורים הוציאו 50 אלף שקל שאוכל לטוס, להתאמן ולהתחרות. רק בגיל 20 נכנסתי לסגל וקיבלתי משכורת ראשונה של 500 שקלים, והתחלתי את הדרך. התשוקה משכה אותי. אני מתגעגע לזה מאוד, בסוף אני חי ונושם ג'ודו, עכשיו כשזה מאחוריי הרעב המטורף שהיה לי להצליח בג'ודו מופנה לכיוונים אחרים, למשפחה שלי ולמועדון הג'ודו החדש שפתחתי. אני מאוד רוצה שאלוף העולם הבא יגיע משם".

אימהות טרייה בימי מלחמה

זה חג פסח הראשון שליאל אלי חוגגת בתור אמא, יחד עם בתה אריאלי. מה שבימים רגילים היה אמור להיות אירוע משמח, השנה מלווה בתחושות מעורבות בעקבות הריצות לממ"ד, האזעקות והמתח הנפשי. "גיליתי מחדש את המושג 'חרדות'. חוויתי חרדות בעבר ואני יודעת מה זה, אבל כשיש לך בת בזמן מלחמה זה שונה, פתאום החרדות הכפילו את עצמן. היא הביאה אושר גדול ושמחה לבית אז אני מאושרת לחגוג עם אריאלי בשנה הראשונה, אבל בצל המלחמה זה ללא ספק בתוסף חרדות קטן".

אף אחד לא נשאר לבד

בימים כתיקונם תלמידי בית הספר היו אמורים ליהנות כרגע מחופשת הפסח, אך המציאות שלחה אותם הביתה לחופשה ארוכה ולא מתוכננת כבר בחג פורים - כשסופה לא ידוע. ההשלכות של המצב לא מאחרות לבוא, וילדים רבים סובלים מבדידות קשה. שלומי יפרח ואסף זגה מ"המירוץ למיליון" שיתפו כי בילדותם התמודדו גם הם עם קושי חברתי. "עברתי חרם במשך שלוש שנים, מכיתה ד' עד ו'", סיפר אסף. " לימדנו בבית הספר על נתינה ועזרה לזולת - ועדיין זה משהו שהופיע. זה היה חרם טוטלי. אני זוכר שהייתי מגיע בודד הביתה ואמא שלי הייתה רואה אותי בוכה, היא לא הייתה יודעת כאמא איך לעזור לי. היא לא יכלה לבוא איתי לבית ספר ולחנך את כולם. זאת תקופה מאוד מתסכלת".

גם שלומי הרחיב על הסיפור שלו: "זה חלק מההרצאה שלי, הנושא של החרם הוא חלק גדול מהסיפור שלי. זה קרה גם בכיתה ד' עד ו'. מה שהציל אותי בשנים האלה היה הבמה. גם את אסף, כל אחד ידע בדרך שלו לברוח לבמה ולמצוא שם את המקום שלנו. הרבה פעמים במצבים האלה לא מדברים ומשתפים, השתיקה מגדילה את הכאב והשיתוף מקטין אותו". מי שגם התארחה בפאנל היא שירי קניגסברג-לוי, מייסדת העמותה "ים של חברים" ומורה לחינוך מיוחד שמובילה מאבק נגד חרם ובריונות, ושיתפה על החשיבות של הכלת הילדים בימים אלה ומתן תשומת לב לגבי הנושא החברתי.

"או להיות בני חורין או לחיות כבני טחורים"

אף שהיציאה מעבדות לחירות היא אחד האלמנטים המרכזיים של חג הפסח, גלעד דווקא מאמין שלא באמת השתנה דבר מאז שיצאנו אבותינו ממצרים. "החלפנו את העבדות הפיזית בעבדות נפשית. עבדים למסכים, לחדשות, לפחדים. פיתחנו חוסר יכולת להיות ברוגע, לבד, בשקט", שיתף בגילוי לב את תחושותיו. "היום בליל הסדר זו הזדמנות לצאת אחת ולתמיד מעבדות לחירות, ואם כבר יוצאים לחירות - השעבוד הכי קשה שלנו כעם זה הניסיון למצוא חן בעיני האומות האחרות בעולם. ודווקא עכשיו, כשכל האנטישמים מרימים ראש ומאשימים אותנו בכל צרות האנושות, זה הזמן לקבל אומץ. המלחמה הזאת מאלצת אותנו לעבור מתודעה מתנצלת לתודעה מנצלת הזדמנויות היסטוריות. היום זה כבר די ברור שאין לנו ברירה - או להיות בני חורין או לחיות כבני טחורים".

הלב הגדול של הישראלים

בגיל 92 ואחרי לא פחות מ-54 שנות התנדבות במד"א, משה פולק ממשיך להגיע למוקד במסירות מעוררת השראה - ואין לו שום כוונה לעצור בקרוב. לאורך השנים הרגעים שנצרבו בו יותר מכל הם אלו שבהם הצליח להציל חיים, וכיום הוא מקדיש את זמנו בעיקר לארגון התנדבויות וקורסים וממשיך לתרום מניסיונו הרב לדור הבא. גם בערב החג עצמו בוחר פולק להישאר בעשייה, ולהתנדב במקום לשבת לשולחן הסדר עם משפחתו. באולפן חיכתה לו הפתעה מרגשת במיוחד כשגלעד העלה לשיחה את בני משפחתו שביקשו לאחל לו חג שמח ולחבק אותו מרחוק. "זכינו כולנו במודל דוגמה ומופת. רק להסתכל עליו, להעריץ וללמוד. הוא מתווה לנו דרך בלי דיבורים, רק במעשים", שיתפה נכדתו.