כוחנו בניג'וסנו: מה למדתי מעדי אשכנזי שנכנסה בכנסת

עדי אשכנזי לא תלך לפוליטיקה, זה ברור לגמרי מהתוכנית המופלאה שהיא כתבה והפיקה, אבל יש מאות נשים אחרות שכן ילכו. בסוף יש רק 120 מקומות בכנסת, כך ש-60 נשים מכל המגזרים שיהיו בכנסת זה לא קשה למצוא. איך אני יודעת? כבר חודשים שכל שבוע מתקשרות אליי נשים שרוצות להיות ח"כיות, שרוצות להיכנס אל השדה הזה, עם כל מה שזה אומר, כולל הבנה של האלימות שיספגו, בחיים וברשתות. כי פוליטיקה זה מרחב קשה ולפעמים אכזרי, אבל בסופו של דבר זה המקום שבו מתקבלות ההחלטות על החיים של כולנו, המקום שבו מתחלק הכסף שאנחנו שילמנו, המקום שבו ייקבע העתיד שלנו, ואי אפשר להמשיך באותה הצורה. שותפות של גברים ונשים במוקדי קבלת ההחלטות זה צו השעה, זה אופק אל מדינה טובה יותר.

מה שעדי אשכנזי עשתה אמש (חמישי) בסרט המופלא שלה זה לרתום את הכישרון, ההומור והגאונות שלה כדי שמשהו אחר יקרה פה: כדי שעוד נשים ייכנסו לפוליטיקה, כדי שיהיו בכנסת 50% נשים, שיחד עם 50% גברים יקבלו פה החלטות על כולנו.

>>לצפייה בסרט המלא ב+12

עדי ראיינה חברות כנסת ושרות לשעבר ובהווה, מכל המפלגות, חוץ משתי המפלגות החרדיות, שעדיין נדמה להן הגיוני שנשים חרדיות לא תהיינה בכנסת. החיים של הפוליטיקאיות לא קלים ועדי גם לא עושה להן הנחות, שואלת את השאלות הקשות ומבררת איתן מה מידת המחויבות שלהן לקידום החזון של 50% נשים בכנסת. בתוכנית פגשנו חברות כנסת בהווה ובעבר, שרות לשעבר, חלקן עושות עבודה מצוינת, חלקן פחות, בדיוק כמו חברי הכנסת, כי תכונות אופי ומצוינות פוליטית אינן קשורות למגדר. הדגש הוא על המרקם, על המרחב שבו מתקבלות ההחלטות, איך נראה החדר.

זה לא חדש שמאז קום המדינה ועד היום, אחוז הנשים בכנסת מעולם לא הגיע ל-50%. בכנסת הראשונה היו רק 12 נשים, חמש מהן במפא״י ובכל שאר המפלגות אישה אחת או בכלל לא, כי זה היה נראה לכולם הגיוני. אבל עברו 77 שנה מאז 1948 ודברים השתנו, שום דבר לא קרה מעצמו. מפלגת העבודה רק לפני 6 שנים העבירה את חוק ה 50-50 ריצ'רץ' וגם זה היה במאבק קשה מאד. בעשור האחרון ראינו התקדמות, עד הבחירות של 2022, שם התחילה ירידה שאם לא נעצור אותה, המצב יכול להידרדר עוד. זו הסיבה שיום אחרי הבחירות הקמתי את מיזם 5050 כדי לומר בצורה חד משמעית: בכנסת ישראל צריכות להיות 50% נשים. זה לא יקרה מעצמו, אין שוויון שמגיע מעצמו, שוויון תמיד דורש לפעול ויש לנו משימה, 50% נשים בכל מפלגה, כדי שייקחו אותנו לכנסת שווה יותר, למדינה טובה יותר.

הסופרג׳יסטיות נאבקו 72 שנה על הזכות לבחור ולהיבחר, חלקן שילמו על המאבק הזה בחייהן. כל מי שהתחילו את המאבק לא הצליחו לראות את הניצחון, היום שבו החזון שלהן הפך למציאות, אני מאוד מקווה שהמאבק שלנו ייקח פחות זמן, הכוונה שלי ברורה: לסגור את המיזם ביום שבו נגיע ל-50% נשים בכנסת.

בימי המלחמה שמעתי את עדי זועקת בכנסת מדם ליבה והבנתי שהיא יכולה להיות שותפה לחזון הזה. היא ידעה להעביר את המחיר שכולנו משלמות ומשלמים כששולחנות קבלת ההחלטות נשארים עם רוב גברי. כשהתחילו לדבר על בחירות, היה לי ברור ששותפות של נשים וגברים יכולה להיות תחילתה של יציאה מהמשבר.

כשנפגשנו, דיברנו על חוסר האונים האזרחי. סיפרתי לעדי על האפשרות לדרוש, על הכוח שיש לציבור, זו דרך לצאת מחוסר האונים או כמו שעדי אמרה: "כוחנו בניג׳וסנו". בבחירות המוניציפליות ניג׳סנו וזה עבד - 21 מועצות הגיעו ל-5050. גם בפרס ישראל זה עבד והגענו ל-50% נשים זוכות, עכשיו צריך להמשיך.

יש מדינות שכבר הגיעו ל-50% - לא רק פינלנד ואיסלנד, גם רואנדה ומקסיקו. ברגע שגיליתי את זה, המשמעות הייתה ברורה: זה אפשרי, זה דורש חזון ותוכנית עבודה ובשלוש השנים האחרונות זה בדיוק מה שנעשה, העלאת הדרישה ל-50% נשים בכל מקום.

ישראל נמצאת במשבר עמוק - חברתי, פוליטי, כלכלי וביטחוני, במצבים כאלה צריך פתרונות חדשים. 50% נשים בכנסת ובממשלה זה דורש קצת דמיון, והרבה עבודה, אבל בעיקר זה דורש שנפסיק להשלים עם המצב הקיים וזה מה שעדי עשתה, הפסיקה להשלים עם המצב. אנחנו נמשיך, הוצאנו עצומה לכל ראשי המפלגות, נחתים עליה אלפים, נלך לכל חוג בית ונמשיך לדרוש בכל מקום - הגיע הזמן לרשימות שוויוניות. אל תדחקו את הנשים למקומות הלא ריאליים, אי אפשר לעשות ריצ'רץ'? תעשו 50% בעשירייה הראשונה, יש מספיק נשים לכל המפלגות, כן. גם החרדיות.

ישראל זקוקה לריפוי ולשיקום, שותפות של גברים ונשים בכל שולחן קבלת החלטות תיקח אותנו אל עתיד טוב יותר. תהיו עדי אשכנזי, שלקחה את הכישרון האדיר שלה, והביאה אל המסך חזון למדינה שווה יותר, זאת המשמרת שלנו.