ב-13 למרץ 2011 פקד את סנדאי שביפן רעש אדמה בגובה של 9 בסולם ריכטר, הדרגה הגבוהה ביותר שנרשמה באזור ב-140 השנים האחרונות. הרעש גבה את חייהם של כ- 12,000 קורבנות, עשרות אלפי נעדרים ועוד עשרות אלפים נותרו ללא קורת גג. חמורה מכך היא הדליפה הגרעינית שפרצה מהכור באזור והקפיצה את רמת הקרינה פי עשרות מהמותר. חצי שנה אחרי האסון, מתעד "צל על השמש העולה" סרט דוקומנטרי את התוצאות הקשות. מעבר לנקודת 20 הקילומטרים מפוקישימה, אותה מבקשים שוטרים יפנים מאזרחים ומסקרנים לא לחצות מסתתרת תעלומה גדולה - האסון האמיתי של יפן: בחבל הארץ שכולו ירוק העצים מלבלבים, הבתים עומדים על תילם, ציוריים עם גגות אדומים ושדות האורז מלאים בצמחים עמוסי גרגירים שאיש לא קטף.
לא מריחים שם את הנשורת הגרעינית, אין לה טעם, לא רואים אותה ובדממת המוות באזורים האלו - היא לא עושה שום רעש שמעיד על נוכחותה. רק שעוני הגייגר מציגים כמות קרינה גדולה פי עשרות מהמותר לחשיפת בני אדם, הרוח מעיפה את הנשורת ומעלה במפתיע בכל פעם את מד הקרינה בעיר או בכפר אחר. צוות חדשות 2 נכנס אל האזורים הללו ותיעד בפעם הראשונה את הפחד, העזובה וגם את המעטים שהחליטו לא להתפנות ולחכות שם למותם. "פעם המקום הזה היה מלא בילדים. רמת הקרינה צריכה להיות 0, ועכשיו היא 3.75", אומר הירושי טאניקאווה מהאתר איטאטה, 39 ק"מ מהכור בפוקישימה. "מה אני עושה כאן? רק מחכה למוות", הוא מסכם במרירות.
זהו האסון השני בעוצמתו שפוקד את יפן, אחרי ההפצצה האטומית, שהביא לעשרות קילומטרים שהוכו ברעש האדמה וגלי הצונאמי שבאו בעקבותיו. מהתיעוד עולה כי המעצמה הטכנולוגית האדירה, יפן, פינתה בקושי אחוז מהריסות הבתים והתשתיות. נסיעה לאורך שעות חושפת מכוניות הפוכות, ספינות שמונחות מרחק אדיר מהים והררי גרוטאות שגובהן בלתי נתפס.
הסרט מלווה בין השאר איש חב"ד ביפן שהפך את חייו קודש לסיוע לנפגעים, מסעדן ישראלי מסנדאי ששידר בזמן האסון לתקשורת הישראלית על המתרחש וגם מדריך תיירים ישראלי שחי ביפן ולוקח את הצופה אל שורשי המסורת היפנית: המקדשים המרהיבים של קיוטו ומרכזי הסחר והטכנולוגיה של טוקיו הנוצצת.
את הסרט "צל על השמש העולה" ביים במאי חדשות 2, שי גל והוא זמין לצפייה ב-makoVOD