mako
פרסומת

נועה הולנדר, את לא לבד: "קשה לפלס דרך משלך כשכל הזמן מצפים ממך להיות כמו מישהו אחר"

כשצביקה הזכיר לנועה שהבטיח להפוך אותה מ"הבת של גדעון" ל"נועה הולנדר", הללי ז'בוטינסקי התמלאה הזדהות: לשם משפחה כל-כך מפורסם יש יתרונות רבים אבל גם לא מעט חסרונות, ואחרי הכל היא מבינה טוב מאוד מה זה אומר לחיות בצלו של קרוב מפורסם. טור אישי

הללי ז'בוטינסקי
להיות איתה
פורסם:
רותם סלע
צילום: להיות איתה, קשת 12
הקישור הועתק

רותם סלע
לא רק הבת של גדעון | צילום: להיות איתה, קשת 12

אוקיי, נכון, לנועה הולנדר יש אבא מפורסם, אבל האם זה אומר שהיא בהכרח מפונקת ועצלנית? אני מכירה כמה בחורות יפות מאוד, בנות למשפחות עשירות שהן לא דוגמניות מפורסמות, שאין להן קריירה מפוארת להתגאות בה ושמעולם לא טרחו להזיז את התחת ולהפוך למשהו בזכות עצמן. שם משפחה מפורסם? אולי הוא יעזור לפתוח דלת או שתיים, אבל הוא לא יועיל בכלום אם אין לך כשרון, אמביציה ויכולת לעמוד על שלך. תאמינו לי – אני מדברת מנסיון; קוראים לי הללי ז'בוטינסקי – וגם לי יש שם משפחה מפורסם.

אדם בפני עצמי

ה-נועה הולנדר. רותם סלע
ה-נועה הולנדר. רותם סלע | צילום: mako

כמו שאתם יכולים להבין, לשם משפחה כל-כך מפורסם יש יתרונות רבים – אבל גם לא מעט חסרונות. אחד מהגדולים שבהם, זה שמאד קשה לפלס דרך משלך בעולם, כשכל הזמן מצפים ממך להיות קצת כמו מישהו אחר (שלא לדבר על הנחות המוצא המופרכות שיש לאנשים לגבי). זו גם הסיבה שכשצביקה, הסוכן של נועה, הזכיר לה שבתחילת דרכם המשותפת הוא הבטיח להפוך אותה מ"הבת של גדעון הולנדר" ל"נועה הולנדר", יכולתי להבין בדיוק על מה הוא מדבר ומיד התחברתי לתחושות של נועה; להיות "הבת של" או "הנינה של", זה עסק קצת מסרס.

דברים שרואים משם, לא רואים מכאן (ולהיפך)

צביקה ונועה
צביקה ונועה | צילום: mako
פרסומת

ברור שיש גם יתרונות: אני מאד גאה בשם המשפחה שלי, גאה להיות נצר לאדם כה מבריק ואני יודעת שקיבלתי בירושה גנטית כמה מתנות נפלאות מסבא רבא שלי (בהן הדעתנות וכשרון הכתיבה), אבל למרבה הצער (או השמחה, תלוי איך מסתכלים על זה) לעולם לא אהיה הוא וזה בסדר, כי אף אחד לא יכול להיות מי שהוא לא. למזלי, נתברכתי בהורים מדהימים שתמיד הבהירו לי שאני אדם בפני עצמו ושאני לא צריכה להיות כמו אף אחד – אלא פשוט להיות עצמי. הודות להם, מהרגע שהבנתי מי אני מעולם לא הרגשתי צורך להיות מישהו אחר.

דרך ארוכה

בניגוד לנועה הולנדר, לי אין סוכן/יחצ"ן/דובר צמוד שדואג להפוך אותי מ"הנינה של ז'בוטינסקי" ל"הללי ז'בוטינסקי". אני לא סלבריטי (וגם איך לי שאיפות להפוך לאחת) וכמו כל בחורה רגילה, סביר להניח שאעבור עוד כמה דברים בדרך וברור לי שלאורכה, לא חשוב באיזה תחום היא תיסלל, יהיו לא מעט "נשמות טובות" שימשיכו לרכל עלי מאחורי הגב ולהגיד שההצלחות שלי קשורות לייחוס המשפחתי שלי. אבל אתם יודעים מה? כל עוד ההיכרות איתי גורמת ליותר ויותר אנשים להשכיל קצת לגבי סבא רבא שלי, התנועה הרוויזיוניסטית וההיסטוריה של התנועה הציונית – אני דווקא די בסדר עם זה. איך אומר הפתגם העממי? "יחיו הקנאים – יראו ויסבלו". נועה הולנדר, את לא לבד.

להיות איתה, שבת ב-22:15, אחרי מאסטר שף