אני דור שלישי לשואה. סביי וסבתותיי מצד אמי ואבי היו היחידים מבני משפחתם שברחו לפני תחילת המלחמה. הם ברחו, אבל המשפחה שלהם שנשארה מאחור, נשים, גברים וטף - נמחתה מעל פני האדמה. אמא שלי, כמו רבים מאלו המכונים 'הדור השני לשואה', גדלה בצל הטראומה שהייתה נוכחת בבית. ואילו אני, הדור השלישי, נולדתי לעולם מודרני ומתקדם וחוויתי את השואה כאירוע היסטורי, ולא כמציאות שמשפיעה על ההווה. 

במשך השנים הביאו אותי עסקיי לנוע על הציר שבין ארה"ב לישראל. אני זוכרת את יום השואה הבינלאומי הראשון כחוויה משונה. אין צפירה, מקומות הבילוי פתוחים - אני משוכנעת שהרוב המוחלט של התושבים לא יודעים בכלל על ציון היום. השואה, הפשע הגדול ביותר בתולדות האנושות, חולף לו בלי אזכור אמיתי. התחושה שליוותה אותי אז מגובה היום במספרים: מסקר שערכה ועדת התביעות בארה"ב, שני שליש מהצעירים במדינה לא שמעו מעולם על מחנה הריכוז אושוויץ. 

אין ספק, השואה היא קודם כל אירוע השייך לעם היהודי, אך הזיכרון צריך להיות קולקטיבי. הלקחים מהשואה, המוסר והאנושיות, רלוונטיים לכל אדם וחייבים לשמש תזכורת לחורבן שרק שנאה וגזענות יכולים לזרוע. 

עברו 75 שנה מאז שמחנה ההשמדה אושוויץ שוחרר, ובזמן שמספר ניצולי השואה ואנשי העדות פוחת - האנטישמיות מתגברת ומתעצמת. על פי דו"ח של ה-FBI, תחת הקטגוריה "פשעי שנאה על רקע דתי", דווחו 1,679 תקריות, כאשר 58 אחוזים מתוכם הם בעלי רקע אנטישמי. בזמן שאנו נמצאים ימים בודדים לאחר ביקורו של הנשיא מקרון בישראל לציון יום השואה הבינלאומי, נתונים מצביעים על עליה של 69% במקרי האנטישמיות בצרפת. 

נכנסנו לעשור השלישי של המאה ה-21, עולם מתקדם של חדשנות ופריצות דרך טכנולוגיות. העולם המשתנה והשנים הרבות שחלפו יכולים לתת תחושה של מרחק גדול בין הדור הצעיר לבין השואה, בפער הזה הטכנולוגיה נותנת לנו את הכלים להילחם. ליצור חיבור ייחודי ומונגש, לספר את הסיפור בדרך בה הוא עוד לא סופר - לתת לנו, אנשי הדור השלישי, הרביעי, החמישי ואלו שיבואו בהמשך, לזכור את השואה בדרך בה אנשים היום מייצרים זיכרונות. 

בשנה החולפת נתקלנו בזה מקרוב עם מיזם "הסטורי של אווה" שהכה גלים בעולם, צבר הצלחה ענקית והגיע למיליונים, כולל שיתופים והתייחסות משלל גורמים רשמיים לרבות העמוד הרשמי של הבית הלבן. לצד היוזמה, שהביאה את סיפורה של הילדה אווה היימן ברשתות החברתיות, ישנם מיזמים נוספים כמו מוזיאון בדאלאס שמנציח ניצולי שואה כהולוגרמות, כדי שסיפורם יישמר לנצח, ואת חברת ההייטק 'ורביט', שנותנת אפשרות לתמלול אוטומטי - ובין היתר תמללה חלק מהארכיונים של יד ושם.

כאנשי קהילת ההייטק אנו מורגלים בייצור פתרונות חדשים וחשיבה מחוץ לקופסא. כעת עלינו לרתום את היכולות האלו כדי להנציח את העבר, להפוך אותו לנגיש להווה, ולהתאים אותו לכלים ולשפה שיתאימו גם לעתיד. הדוגמאות אלו ממחישות עד כמה הבעיה היא לא באדישות או ברדידות של הדור הצעיר. להפך, אם התכנים מונגשים באופן מקורי, שמותאם לתרבות העכשווית ולדפוסי צריכת התכנים העדכנית, צעירים וצעירות מוכיחים את הסקרנות והצמא לשמוע, להכיר וללמוד.

בשנים האחרונות מתקיים ביום השואה המיזם החשוב של ארגון "זיכרון בסלון", בו אנשים מארחים בסלון ביתם מפגש עם איש עדות ולאחריו שיח משותף בנושא השואה. השנה, לציון יום השואה הבינלאומי ו-75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, נקיים את מיזם "זיכרון בסלון" בבירת ההייטק העולמית בעמק הסיליקון. בכירי עולם ההיי-טק יארחו בסלון ביתם ניצולים וחברים נוספים מתוך הקהילה. זו מבחינתי דרך נוספת להנגיש את זיכרון השואה לדורות הצעירים ולחשוף  את הנושא לאוכלוסיות חדשות ואני גאה בשותפים הרבים שבחרו לקחת חלק בפרויקט המרגש אצלנו בבירת ההייטק. אני קוראת גם לכם לקחת חלק בפעילות המיוחדת של ארגון "זיכרון בסלון", בארץ ובחו"ל, ולחוות את זיכרון השואה מהניצולים המעטים שעוד איתנו.

זו המחויבות שלנו, עבור ההיסטוריה והמורשת של העם שלנו - אבל בעיקר עבור הילדים שלנו, שיחיו בעולם שיזכור את השואה ויותר חשוב, ילמד את לקחיה.

בצל האנטישמיות הגואה ולציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, יציינו בכירי תעשיית ההיי טק העולמית את יום השואה הבינלאומי בעמק הסיליקון, במסגרת הפרויקט המיוחד "זיכרון בסלון". הבכירים יארחו בסלון ביתם בני נוער, קולגות וחברי קהילה אחרים לשיחה אינטימית עם ניצולי שואה. במסגרת האירוע, ישמעו הנוכחים עדויות מפי הניצולים וישתתפו בדיון במטרה לקדם את נושא זיכרון השואה בדרכים חדשניות ומונגשות לדור הצעיר. את הפרויקט יזם ארגון ICON, אותו ייסדה המנכ"לית יסמין לוקץ' ("הכרישים").