"יש פה אנשים שהיו רווקים והקימו משפחות, זה עולם ומלואו"

לאחר שנים רבות שבהן המשפחה הכי ישראלית בטלוויזיה הדביקה אותנו למסך, ישודר פרק הסיום של "סברי מרנן" והקרובים יתכנסו לארוחת שישי אחרונה (שישי, אחרי אולפן שישי, קשת 12). בין שלל הדמויות שהוצגו לאורך העונות בלטו בסיטואציות מבדרות רבות איתמר רוזן ומשה כץ, המגולמים בידי יניב פולישוק ועמי סמולרצ'יק שהתיישבו לצפות בסצנה הראשונה שלהם על המסך ועל הדרך, לדבר על התקופה הארוכה שהעבירו על הסט של התוכנית.

רגע לפני שייפרדו מתפקידם בסדרה שליוותה אותנו בכל שישי (ואל דאגה, תמשיך ללוות בכל רגע בשידורים החוזרים או באפליקציית +12), שני השחקנים צפו ברגעים בלתי נשכחים מתחילת הדרך: "אני נראה אותו הדבר. מדהים שזה לפני שנים, לא נתפס הקטע הזה", אמר פולישוק על הסצנה הראשונה שבה הופיע לצד ליאת הר לב. "זאת אשתי הראשונה בסדרה. תוך כדי צפייה חשבתי לעצמי על מה הסיפור, אני לא זוכר. משער שזה תמיד על אותו דבר - איפה עושים את השישי".

לריאיון המלא ב+12>>

בסצנה נוספת מפרק הבכורה של הסדרה, סמולרצ'יק הופיע בשיחה עם ימית סול ששיחקה את אשתו. "הייתי הורה בתחילת דרכי, היו לי שני זאטוטים קטנים ובמהלך הסדרה נולד לי עוד ילד. יש פה אנשים שהיו רווקים והקימו משפחות, התגרשו והתחתנו. זה עולם ומלואו", תיאר השחקן את תחושת הנוסטלגיה ונזכר: "בהתחלה שאלתי את היוצר רובי דואניאס: 'במה הדמות עובדת?', הוא לא הבין את השאלה ואמר: 'מה זה משנה במה היא עובדת? היא כל פעם תעבוד במשהו אחר'. באתי מעולם התיאטרון שצריך לדעת מה הרצון והרקע, אחר כך זה הסתדר יופי".

פולישוק, מהכותבים הראשיים של הסדרה, הוסיף על ההתרחשות שהוצגה: "הסצנה הזאת ממחישה שב'סברי מרנן' עולם כמנהגו נוהג, לא משנה מה קורה בחוץ וכמה ילדים נולדו לו. זאת סצנה קלאסית של משפחת חסון - מעצבנים את סילבן ומשה עושה פדיחה שהיא בדרך כלל טכנולוגית. כשעמי הגיע לאודישן, ידענו מי היא הדמות ומה נעשה איתה. רק שיהיה ברור שהוא הולך לפשל בכל פרק, זה היה המנגנון".

איך היה יום הצילומים הראשון?
פולישוק: "זה היה מאוד מרגש, אני כתבתי את הפרק עם רובי. הייתה סצנה המונית, ברית או חתונה של מישהו מהצד של החסונים. אני זוכר בסצנה הראשונה את טוביה צפיר וסנדרה שדה וזה היה אירוע מאוד מרגש. סצנה אופיינית ל'סברי מרנן', אני זוכר את זה טוב".

מה "סברי מרנן" הייתה עבור הצופים?
סמולרצ'יק: "הסדרה היא מאה אחוז בידור, הנאה ואסקפיזם. זה בלט בתקופה של המלחמה כשאנשים הרגישו שזה אי לברוח אליו, עולם שמתרחש איפשהו וזה ניתוק לגמרי. במהלך השנים עצרו אותי ברחוב גם חרדי מזרם של חסידות שאמר לי 'יישר כוח, אוהבים אתכם' וגם בחור ערבי שאמר שאוהבים לצפות בנו בשישי. מרגיש בר מזל כי המקצוע שלנו כשחקנים זה לבדר, לשעשע ולעורר מחשבה בשיח".

פולישוק: "מישהי מהקהל עצרה אותי אחרי הצגה ואמרה שנמאס לה לראות את החדשות אז היא צופה בפרק, בכל רגע נתון יש פרק של 'סברי מרנן' בערוץ כלשהו. אז היא עוברת לזה, מתנתקת מהעולם שבחוץ וחיה את היקום הרגיל שבו הכל נורמלי עם המשפחות הלא נורמליות האלה. זה התפקיד של 'סברי מרנן', אסקפיזם מוחלט. אף פעם לא התייחסנו לאירועי היום, לא במבצע צבאי ולא בקורונה כשצילמנו תוך כדי עם מסכות מאחורי הקלעים. אמרנו שזה לא המקום, שזה לא התפקיד שלנו".