"היא בכתה ואמרה שהכל היה בדיוק ככה, פתאום התחלתי לבכות איתה"

איש לא יכול היה לחזות את ההבדל בין ליל שישה באוקטובר, לאסון שעתיד לבוא בבוקר שאחריו. אלפים חגגו במסיבת הטבע ברעים וציפו לזריחה, שבמהלכה התחלפו גם משמרות צוותי השיטור שאבטחו את האזור. באותם רגעים בהן התחילו האזעקות, החליפה השוטרת נופר ועקנין (שם בדוי) את בעלה המסתערב קובי (שם בדוי). הוא עבד את הלילה והספיק להגיע לביתם המשותף באופקים, ואילו היא נשארה בחפ"ק, ויחד עם שוטרות נוספות טיפלה והצילה עשרות מהאנשים שנכחו במסיבה. ברגעים בהם נפלו אסימונים בדבר גודל האירוע וחומרתו, קיבל קובי מספר שיחות טלפון מאשתו שנורתה ונפצעה - והבין שעליו להציל אותה, ויפה שעה אחת קודם. 

באותו רגע יצא קובי למסע קשה לעיכול. בדרך לנופר, הוא נאבק במחבלים וניסה להציל הכי הרבה חיים שהיה יכול. המסתערב מצא את עצמו נקרע במסע הצלה בין אשתו לחבריו לצוות, שחלקם נפגעו מיריות המחבלים. כשהגיע לשטח האש, קובי החליט להיכנס אליו למרות האיסור ונלחם בעשרות אנשי חמאס. הוא העביר שעות ארוכות לבדו בשטח הפתוח, אבל עשה הכל על מנת להגיע לאישה שלו. בסופו של דבר, הצליח קובי במשימתו להשיב את שניהם הביתה בבטחה, אבל מהכדור שספגה נופר ברגלה היא עדיין משתקמת. 

סיפורם של קובי ואשתו מגיע למסך במוצ"ש הקרוב בדרמה החדשה של קשת 12 "אור ראשון" (אחרי החדשות). בסדרה, שמבוססת על ארבעה סיפורים אמיתיים מאותה יממה, מגלם את דמותו השחקן ישראל אטיאס. כדי להיכנס לנעליים של האיש שראה וחווה את הזוועות, היה עליו להכיר אותו במציאות: "חשבתי שאפגוש מישהו מחושב, קר ורובוטי. גיליתי מישהו מהאזור ממנו באתי, שהוא יומיומי, נגיש ומחבק. התחברתי אליו ברמה האישית, הרגשתי שאנחנו מאוד דומים". 

השניים נפגשו בפעם הראשונה בביתו של קובי, באופקים: "ישר הוצאנו בשרים ועשינו על האש. ישבנו עם אשתו והילדים, יש להם הומור שחור. הם מתבדחים על הפציעות שלהם. היה מפגש בלתי רגיל, פגשתי איש שעשה עבודות מאוד לא פשוטות מאחורי הקלעים. כששלחנו תמונה משותפת לבמאי הסדרה, הוא לא ידע מי זה מי מאיתנו. לקחתי ממנו את האנרגיה, הדרך וחיתוכי הדיבור. לא היו לנו פילטרים. הייתי צריך לספוג ממנו, וכשהיינו יחד הרגשתי עצמי". 

טלטלה כמו שחוו קובי של נופר מאתגרת גם את הזוגיות, אבל את שני השוטרים היא רק חיזקה לדבריו של אטיאס: "כשמסתכלים מבחוץ רואים משפחה אוהבת, אבל מבינים שיש כאן משהו מעבר. הם צוחקים אחד על השנייה, יש בזה משהו מאוד חזק. היא קיבלה את הפציעה הקשה יותר, לפחות חיצונית. לבסוף, גם הוא הבין שהוא זקוק לטיפול. כשהם באו יחד לסט, הם מאוד התרגשו. הם ראו את עצמם בנו וזה חיזק להם את היחסים. נשאר להם סיפור לכל החיים ולנכדים, זה העניק להם עוד מעטפת חזקה ועשה את הדבר ההפוך משהיית מצפה. היא נפצעה והוא נשאר ביחידה, זה היה יכול ליצור סוג של ניתוק שלא קרה בסוף". 

אומנם אטיאס גילם דמויות שונות ומאתגרות במהלך הקריירה שלו, אבל תפקיד כל כך מורכב יכול גם לחלחל עמוק פנימה לנפש. לפעמים, עד כדי טשטוש הגבולות בין מה שקורה על הסט לאמת. "אני בעצמי לא יודע מה עברתי", שיתף השחקן. "להיות שם גרם לי לחשוב על אשתי והילדים שלי, ועל המחשבה שיכולה להיות בינינו פרידה. ניסיתי לפעול מהראש, אבל הלב והרגש השתלטו עליי. אני לא אדם שמפחד מרגשות אלא מתמודד איתם, אבל היו שם ימים לא פשוטים". 

"צילמנו בעוטף עזה", אטיאס המשיך וסיפר: "אתה ממש נמצא ברגע. לפעמים אמרו לנו לדמיין דברים, אבל לא הייתי צריך כשמימיני היה עשן ומשמאל הפגזות. קשה מאוד להתנתק, היו ימים שהגעתי הביתה והגוף היה צריך להשתחרר. זה לא פשוט. בכל בוקר הגעתי לצילומים ולא ידעתי איך לעשות את זה, רצתי על הסט כמו שלא רצתי בחיי. כל אחד ואחת הביאו שם את המקסימום". 

ספר על רגע משמעותי מהסט.
"אחת מהנשים שעליהן מבוססת הסדרה אמרה לי שבהתחלה לא רצתה לבוא, אבל דרבנתי אותה להגיע לצילומים. היא אמרה לי בדיעבד שזה חיזק אותה. ראיתי אותה בוכה אחרי הסצנה, היא אמרה שהכל היה בדיוק ככה. פתאום הזדהיתי, התחלתי לבכות איתה. כשהיינו ישנים שם באזור, התעוררתי בלילות עם דפיקות לב מואצות". 

מה מבחינתך המסר המרכזי של הסדרה הזו?
"זה מסמך היסטורי, צריך שיבינו גם בארץ וגם בעולם שיש פה אנשים ששמו את כל עולמם והלכו להציל חיים. חלקם איבדו את החיים וחלקם נמצאים בתוך קרבות. אלו אנשים שהיו בתופת חייהם ואחזו חזק באמונה, בישראליות וביהדות שלהם. זו השואה של הדור שלנו, הם עשו מעשי סדום. לצערי כמעט בכל מאה שנה העם היהודי עובר פוגרומים. הרבה פעמים כשאתה מספר או צופה בסרטים על השואה אתה מנסה להתחבר ולהבין, אבל פתאום כשזה בתוכך ואתה מבין את זה אתה מרגיש את זה על הבשר. המסר הזה שהחיים חזקים מהכל, זה מסר שכל העולם חייב לשמוע ולהבין. החיים הם קצרים וקדושים".