"הן סיפרו הכל, כמה שהכאב אפשר להן. אלו נשים חזקות שחוו משהו בלתי נתפס"

רס"ב דבורה (דבי) אברהם ז"ל מגיל צעיר רצתה וחלמה להתגייס למשטרת ישראל. היא נלחמה כדי להתגייס, ואחרי מספר ניסיונות כתבה מכתב לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה, והתעקשה שיקבלו אותה לשם. בשנת 2012 אותה נערה הגשימה את חלומה והתגייסה למשטרה. היא הייתה שוטרת כריזמטית ומלאת מוטיבציה בתחנת אופקים, וזכתה לכינוי "האמא של השוטרים". בשנות שירותה התנדבה בבית תמחוי לנזקקים בעיר אופקים. במשך כמעט עשר שנים ניהלה בראש השנה ובפסח את חלוקת המזון למשפחות, ורתמה לעשייה זו גם את כל שוטרי התחנה. היא הצילה כלבי וחתולי רחוב, האכילה וחיסנה אותם. 

בשבעה באוקטובר אבטחה דבי את מסיבת הנובה בסמוך לקיבוץ רעים. במשך שעות נלחמה במחבלים שפרצו למתחם המסיבה, מילטה מאות מבלים מהאזור והגנה עליהם בגופה. לאחר שעות של לחימה נפגעה מהאש ונהרגה. דבי הייתה בת ארבעים בנופלה, והשאירה אחריה אם, אחות, שני אחים ועשרות שוטרים שהיוותה עבורם השראה. את דמותה של דבי, מגלמת ברגישות בסדרה "אור ראשון" של קשת 12 (פרק חדש הערב, רביעי, אחרי החדשות) שחקנית הקאמרי מורן ארביב. זו סיפרה בריאיון על התפקיד והאישה מעוררת ההשראה שלנעליה זכתה להיכנס. לצד מורן, מככבות בסדרה השחקניות חן אמסלם ורותם אבוהב, שמגלמות את השוטרות האחרות בחפ"ק - נופר ועקנין (שם בדוי) ורס"ב ליאת צביאלי. 

לפני שמורן התחילה את המסע שלה בתור דבי ז"ל, היא פגשה את משפחתה האוהבת: "זה פתח לי את הלב. לפני שנפגשנו, המשפחה חששה מהחשיפה וזה היה לי ברור. אבל מהרגע שהתראינו, נוצר בינינו חיבור עמוק שגרם לשני הצדדים לביטחון. אני מרגישה שזכיתי בהם. כל סיפור שהם שיתפו, או מבט נוצץ בעיניים כשדיברו על אחותם הגיבורה. היא הייתה אור גדול. דאגה, אהבה, השקיעה והשפיעה עליהם בצורה אדירה. אנחנו שומרים על קשר עד היום, הם גם הגיעו לראות אותי בהצגה בקאמרי והתרגשתי מאוד". 

השחקנית לא הסתפקה רק בלפגוש את המשפחה של השוטרת האמיצה, אלא גמעה כל פיסת מידע שיכלה אודות אותו יום - על מנת לשחזר אותו הכי מדויק שיכלה. "נפגשתי עם שוטרות בחמ"ל שהיו איתה באותו יום, הן סיפרו לנו הכל בפרטי פרטים, כמה שהכאב אפשר להן. הן נשים חזקות ועוצמתיות שחוו משהו בלתי נתפס".

אחייניתה של מורן, מאיה, היא שורדת נובה בעצמה. הממשק הרחוק גרם לקשר כמעט מצמרר בין השחקנית לדמותה: "מאיה ביקשה ממני לבדוק מה עלה בגורל 'השוטרת עם השיער האדום' שהיא זכרה ממסע החילוץ. אותה שוטרת הייתה גם חברה טובה של דבי. הכל התחבר ממקום גבוה יותר. הסיפור המשפחתי שלי, של האחיינית שלי ושל דבי והחוטים הקטנים שקשרו בינינו התערבבו זה בזה. הרגשתי שיש דברים הרבה מעבר לשליטה שלנו". 

מצאת נקודות דמיון בינך לבין דבי?
"בהחלט. במיוחד עם היכולת שלה לקרוא סיטואציות בצורה מהירה וברורה. בשלב התחקיר, כל מי שדיבר איתי עליה הדגיש שמהרגע הראשון היא הבינה מה מתרחש, ופעלה בנחישות, חוכמה ודאגה אמיתית לכל מי שסביבה. ככל שהעמקתי בה הבנתי שלא אוכל לגשת אליה רק מתוך כאב על האובדן, אלא מתוך האור שהיא הייתה, האנרגיה, הכוח והיכולת לעמוד במצב קיצון בבהירות. שם מצאתי הרבה קווים משיקים בינינו, ועליהם שמתי את הדגש". 

איך מתכוננים לתפקיד כזה?
"קודם חשבתי על גודל האחריות. אני חושבת שאין דרך אמיתית להתכונן לכזה תרחיש, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולנו לדמיין את שבעה באוקטובר. ניסיתי לקחת תכונות דומיננטיות של הדמות ולשים עליהן פוקוס. חיפשתי נקודות דמיון ביני לבינה, זה מה שהוביל אותי. נתתי לזה לקחת אותי בליווי של ליאור (חפץ, הבמאי)". 

"למדתי בתהליך הזה להרפות ולבטוח במה שיש", מורן שיתפה: "הכל היה כל כך אמיתי על הסט, לא הייתי צריכה לעשות יותר מדי. רק להיות נוכחת ולהגיב. בהתחלה זה לא היה פשוט, אבל ככה הסיפור של דבי יצא החוצה. היה קשה להסתכל על הסרטונים האמיתיים של דבי ז"ל כשהיא מתדרכת בנחישות את אנשי המסיבה. גם היה רגע חזק נוסף בין שיחת הטלפון בין בת השוטרת לאחיינית שלי מאיה. חיברתי ביניהן בשיחת וידיאו, הן התחילו לתאר אחת לשניה הכל. הבנתי ברגע שכל מי שלא היה שם לא היה יכול להבין מה הן עברו. אף פעם לא ראיתי את מאיה מדברת בשטף כזה".

בימים אלה מעבר לתפקיד ב"אור ראשון" השחקנית המוערכת מככבת בשלוש הצגות שונות בתיאטרון הקאמרי - "מי שנולד מפסיד", "מישהו שר את זה קודם", "חשמלית ושמה תשוקה". 

>>לדף ההנצחה לזכר דבי אברהם ז"ל