"היה באוהד משהו מאוד גברי אבל גם רך וילדי. הוא האיש שהייתי רוצה להיות"

בשבעה באוקטובר, קצת אחרי שש בבוקר, העירו האזעקות את אוהד ובת שבע יהלומי ושלושת ילדיהם. כשראה אב המשפחה שדלת המרחב המוגן של ביתם בניר עוז תקולה, הוא הבין שמה שקורה בחוץ זה משימת הישרדות - והחליט לצאת מהממ"ד אל הסכנה, כדי להגן על היקרים לו מכל. הוא ששמר בגופו על החדר, אך המחבלים הצליחו לחדור לשם ולחטוף את שאר בני המשפחה. בת שבע ושתי בנותיהם ניצלו מניסיון החטיפה, ואילו הבן הבכור איתן שנחטף שרד את השבי בעזה ושוחרר ממנו לאחר 52 ימים. לעומתם, אוהד נפצע קשה באותו יום, ובמשך כמעט שנה וחצי הוא הוגדר חטוף. בפברואר 2025 זוהתה גופתו, והוא הוחזר לקבורה בארץ. 

בקרב הציבור הישראלי, אוהד תמיד ייזכר בתור סיפור גבורה גדול, אותו גבר אמיץ שרצה להגן על הבית. מיקי לאון, שנבחר לגלם אותו בדרמה החדשה של קשת 12, "אור ראשון" (פרק חדש ברביעי, אחרי החדשות, קשת 12) דווקא חיפש את האיש שהסתתר מעבר לטרגדיה. איש שטח וחינוך, עם קשר מיוחד למדבר: "היה לו לקסיקון למיני עקרבים", סיפר השחקן: "הוא איש שהאמין בשימור הטבע. משהו בו מצד אחד היה מאוד גברי, אבל כשצפיתי בו חי הוא היה רך וילדי. הוא כאילו סירב לאבד את התמימות שלו. הוא האיש שהייתי רוצה להיות". 

>> לצפייה בריאיון המלא עם מיקי לאון ב+12

למיקי כמעט לא יכל שלא לשים את עצמו במצב מורכב, כפי שהיה בו הגיבור אותו הוא גילם. "קשה לי לנסות לדמיין את הפער בין החרדה הקיומית האמיתית, לצורך לשמור על רוגע מול הילדים. ניסיתי להבין כשחקן איך מעבירים את הדיסוננס הזה. אני מאמין שיש הרבה דרכים לעכל טראומות, ואומנות זו אחת מהן. כל החברה שלנו נשארה טראומתית אחרי הטבח. בסוף הייתי עטוף בהפקה ובצוות, בסוף זה משחק. ניסיתי כמה שאני יכול, גם להעמיד את עצמי במקום".

קשה לדבר על אוהד יהלומי בלי לחשוב על אשתו בת שבע, ששרדה את היום הנורא ההוא - ועודה נושאת איתה את צלקות שלו. מיקי זכה לפגוש את הגיבורה, אירוע שלווה בהרבה חשש מצדו: "פחדתי, לא ידעתי איך לגשת לזה. מהר מאוד היא נתנה לי להרגיש מאוד בנוח. היא סיפרה לי עליו המון, על ההומור שלו, היחסים עם הילדים. היא הראתה לי הודעות שהוא כתב, זה היה שובר לב".

"הלחיץ אותי כשבת שבע האמיתית הגיעה לסט", סיפר מיקי, "זה גרם לי לרצות שהיא תאהב אותי ואת העבודה שלי. אחר כך היא חיבקה אותי, אמרה לה שזה ממש הזכיר לה את אוהד. עשינו את הדמות לזכרו, אבל זו לא אנדרטה. אלו אנשים רגילים. יש להם תחושות וקונפליקטים. המפגש איתה נתן לי את הלגיטימציה להיכנס לנעליים האלו, כי הכל כל כך טרי". 

גילמת בחייך הרבה דמוית. הן היו שונות מלשחק אדם אמיתי, ועוד כזה שלא נמצא בחיים?
"כאן הייתי מחויב יותר. יש סרטונים, דברים שאנשים אומרים עליו ומידע. יש במה להיאחז, ופחות חופש. אנחנו לא עסקנו בחיקוי. ניסיתי לקחת את זה אליי, אבל עם גבולות גזרה מאוד ברורים".

אותה חרדת שימור הפרטים הקטנים ליוותה את מיקי על הסט, ואת ההפקה כולה: "הייתה שם תחושת שליחות. אכלנו צהריים בצילומים ודיברנו תוך כדי על האבסורד שקרה שם. בגלל שזו מציאות החיים שלנו ואנחנו מכירים את האנשים האלו, זה הרגיש שיש דבקות גדולה הרבה יותר. הכל שוחזר הכי מדויק שאפשר, לא היה פרט לא חשוב, או כזה שלא הושקעה בו מחשבה. אם זה המרחב המוגן, צורת הבית, אפילו המחבלים. הריאליזם היה קיצוני, זה גרם לרגעי בהירות. שאלתי את עצמי מה קרה לנו. מטבע החיים אתה ממשיך וחי, מתעסק בעניינים שלך, ניסיתי להכיל את עצמי כמה שאפשר, אבל זה קשה".

איך הייתה העבודה עם רותם סלע שמגלמת את בת שבע?
"היה מהמם, היא הולכת להפתיע. היא הייתה מאוד מחויבת, ונראתה שונה מאוד. ידעתי שהיא שחקנית טובה, ומצד שני שירימו על זה גבה. יש דיסוננס בין הדמות הנוצצת והבלונדינית שנמצאת אצל אנשים בפריים טיים לבין הדמות שלה. על הסט הסתכלתי עליה ואמרתי סחטיין. היא הביאה משהו אחר. לא הייתי חושב שזו היא, אנשים לא זיהו אותה. זה לא היה רק במראה, אלא סוג של אנרגיה שהיא עלתה עליה בעיניים".

לצד מיקי ורותם, שיחקו על הסט גם ילדים. להביא ילדים לפרויקט עם כובד ועוצמה כזו יכול לטלטל אותם, אבל הם נשארו חזקים: "הביאו שני ילדים מאוד מוכשרים, ולמרות שלפעמים קשה לעבוד עם ילדים, הם היו מעולים. ניסינו ליצור איתם קשר כדי שיהיה לנו הומור משותף, שנרגיש בנוח. ילדים צריכים להרגיש חופשיים ופתוחים". 

למי "אור ראשון" מיועדת לדעתך?
"לכולם. זו סדרה מאוד חשובה, אנשים יוכלו לראות את עצמם בסיטואציה הזו. זה לא רחוק. גם האנשים האמיתיים וגם מי שהיה על הסט אלו אנשים אמיתיים. אני חושב שיש לה ערך הסברתי גדול, שיראו בעולם מה קרה לנו. יש נטייה לשכוח, ולא להבין את גודל האסון, הטרגדיה הלאומית והאישית שחווינו פה. זו סדרה שעושה כבוד, היא נשארת שנים קדימה. יש לה ערך תרפי לחברה".