"היה לי דחף בגוף לחבק אותו, להסתכל לו בעיניים ולהגיד תודה"
מאור לוי לא הצליח להתמודד עם טראומות 7 באוקטובר - ואז הגיע לידו התפקיד של לוחם הימ"ס יניב עמר ב"אור ראשון". בריאיון ל-mako הוא מספר על המפגש והשיחות עם האדם שעליו מבוססת הדמות, התחושות המעורבות על סט הצילומים והרגע שנחרט בליבו
השחקן מאור לוי מוכר לרובכם כנראה בתור אלי בן דוד מהסדרה "בני אור" או הנער מהסרט "בתולים". הוא התחיל את דרכו בעמותת "רואים רחוק", ומהר מאוד מצא את עצמו על הסטים הגדולים בין השחקנים הטובים בישראל. כשקיבל את התפקיד של לוחם הימ"ס יניב עמר ב"אור ראשון" (פרק הסיום ברביעי, קשת 12) הוא הבין שזה הרגע שלו להסתכל לאמת הכואבת בעיניים, ולחזור לטראומות הקשות של השבת השחורה.
"לפני עליית הסדרה אנשים שאלו אותי אם היה נכון לצלם אותה כשאנחנו עדיין במלחמה ואחים שלנו בשבי, מודה שכשקיבלתי את הזימון לאודישן גם בי חלחלה השאלה הזאת", הסביר השחקן. "לקח לי המון זמן להיחשף לאירועים שקרו שם, לא הצלחתי לראות חדשות, נמנעתי. זה גרם לי להרגיש רע עם עצמי - למה אני לא מצליח לשבת ולשמוע את הסיפורים האלה? הבטחתי לעצמי שיום אחד אשלים פערים בזמן שלי - וזה הגיע עם התפקיד".
"התקבלתי לסדרה ונפלה בידיי הזכות לגלם חייל ימ"ס שחווה את האירועים מקרוב", שיתף לוי על יניב עמר, הלוחם שהתגייס ארבעה חודשים בלבד לפני השבת השחורה והצטרף באומץ לב ללחימה באזור מסיבת נובה. "ההכנה הטובה ביותר הייתה להסתכל לאמת הכואבת בעיניים. תחושת השליחות גרמה לי לראות את הכתבות ולשמוע את הלוחמים והלוחמות שלנו מדברים", סיפר לוי. "כשקראתי את התסריט הכרתי לעומק את הסיפורים של הדמויות ושמעתי חלק מהם ממקור ראשון, והבנתי עד כמה נכון לעשות את הסדרה הזאת עכשיו. מגיע לאותם גיבורים וגיבורות שעליהם מבוססת הסדרה שיספרו את הסיפורים שלהם. אני רוצה להאמין שדווקא בתקופה החשוכה הזאת אנשים בעולם יראו את הסדרה ויצליחו להזדהות, להתרגש ולצעוק את הכאב".
איך חווית את 7 באוקטובר מבחינה אישית?
"7 באוקטובר פגש אותי רגע לפני שהחיים שלי עמדו להיכנס למסלול חדש. הייתי אמור להתחיל את השנה הראשונה שלי בניסן נתיב, אבל במקום התרגשות וציפייה - הגיע כאב עצום. כשהתחלתי את הלימודים הבנתי שאני נכנס למשהו אחר לגמרי, זה היה מהול בכאב, ומתוכו נוצר בינינו הסטודנטים חיבור חזק. לימודי המשחק נוגעים בנפש ובחיים עצמם, ולא יכולנו להתעלם מ-7 באוקטובר. עסקנו בחברים שאיבדנו, בחטופים שעדיין לא שבו, בתחושות שעדיין לא נרקמו למילים".
הצילומים, התפאורה והסיפור עזרו לך להבין טוב יותר מה באמת קרה שם באותה שבת שחורה?
"כולנו נחשפנו לסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, הם היו קשים לעיכול ויש כאלה שנחרטו בזיכרון שלנו ועצם הצפייה בהם הולידה אצלנו טראומה. גם אצלי, ולקח לי זמן להבין את זה. חלק מהסרטונים שנחרטו אצלי בראש הפכו להיות סט הצילומים של הסדרה. ביום הצילום הראשון שלי לא ידעתי כל כך לאן אני בא, איך ההפקה תעצב את הסט. זה היה באזור רעים, הקימו כביש מלא במכוניות שרופות, עשן וחלונות מנופצים, ממש כמו בסרטונים. לקח לי כמה רגעים לעכל את מה שאני רואה. גם כשזה רק תפאורה, אי אפשר שלא להרגיש צמרמורת בכל הגוף. כולנו רצינו לספר את הסיפור, תחושת השליחות הדהדה בלב של כל אנשי ההפקה. כשסיימתי את יום הצילום קיבלתי פרספקטיבה יותר ברורה על מה שקרה באותו יום שחור".
היה משהו בתסריט, שבסוף מבוסס על סיפור כואב ואמיתי, שהיה קשה לך במיוחד?
"אחד הסיפורים שהסדרה מתמקדת בהם הוא סיפור הגבורה של בעל ואישה, לוחם ושוטרת. בעוד שהיא נפצעת במסיבת נובה, הוא היה צריך להילחם במוקד אחר, רצה להגיע אליה אבל הדרך הייתה מלאה במכשולים, שמעתי את הסיפור ממקור ראשון. היה לי קשה להבין את הסיטואציה ההזויה הזאת, אשתו מחכה לו שיבוא לחלץ אותה והוא לא יכול להגיע אליה. הוא צריך להמשיך להילחם כשהוא יודע שהיא נאבקת על חייה. אני חושב על זה ויש לי צמרמורת. יש להם ילדים קטנים שמחכים בבית, מטורף באיזה מצבים אנשים עמדו באותו היום. ברוך השם שניהם ממשיכים לעמוד איתנו היום על הרגליים. הסיפור שלהם נגע בי במיוחד, כשצילמנו את הסצנה שהוא מצליח להגיע אליה התרגשתי. הם עמדו מאחורי המצלמה והתמלאו בגאווה שיש מישהו שמספר את הסיפור שלהם. באותו רגע אתה מבין שאתה עושה את הדבר הנכון בזמן הנכון".
יצא לך לשוחח עם לוחמים שהגיעו למסיבת נובה באותו הבוקר כחלק מהכנה לתפקיד?
"באחד מימי הצילום הגיע לסט לוחם הימ"ס שעליו נכתב התפקיד שלי. המפגש היה אחד הרגעים המרגשים שחוויתי כשחקן. היה לי דחף בגוף לחבק אותו, להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו תודה. בהתחלה הרגשתי שעדיף לא להציף אותו בשאלות, לא רציתי לגרום לו לדבר על משהו שהוא לא מוכן אליו. תוך כדי השיחה הרגשתי שהוא הגיע כדי לעזור לנו לספר את הסיפור שלו יותר טוב, לשתף אותנו ברגעים הקשים. הוא נתן לי להרגיש בנוח כשהתעניינתי ומצאנו את עצמנו בשיחה מטלטלת ומרגשת".
מה לדעתך ירגישו הצופים כשהם יראו אתכם מגלמים את הלוחמים ברגעים קשים כאלה על המסך?
"אחרי 7 באוקטובר כולנו הרגשנו שאנחנו עדים לאירוע היסטורי שעוד יסופר ברחבי העולם. הצופים יתרגשו לראות את העוצמות שאנחנו מביאים למסך ויתמלאו תחושת גאווה. אין ספק שהסיפורים עדיין קשים לעיכול ולכן אבין גם את אלה שלא יצליחו לראות ואת אלה שיזעמו על כך שהנושא עדיין כה רגיש. לדעתי הסדרה היא חלק ממלחמת התודעה שלנו, הסיפורים האלה צריכים לקבל במה בעולם".
כבוגר "רואים רחוק", כמה אתה מרגיש שהכלים שרכשת עוזרים לך כיום כשחקן מוביל בתעשייה?
"עמותת 'רואים רחוק' עוזרת לילדי הפריפריה להגיע למקומות אליהם הם ראויים. היא ליוותה, עזרה ותמכה בי לאורך כל הדרך. כבוגר העמותה אני גאה ושמח שהייתה לי הזכות לקחת חלק בסדרה 'אור ראשון', עבורי זאת הייתה הזדמנות להוקיר תודה על כל השנים בהם עמותת 'רואים רחוק' מטעם קשת 12 העניקה לי בית חם".