בסביבות גילאי 25-30 אנשים מתחילים לשים לב לעליה קבועה במשקל ולהתווספות של שומן בגופם. הסיבה היא שהחל מגיל 25 יורדת אצלנו מסת השריר, שהיא הרקמה האחראית ל"בזבוז" הקלוריות הגדול ביותר. במקביל, אנו אוכלים כרגיל ומעלים משקל מרקמת שומן
הסטטיסטיקה מדברת על שניים וחצי עד שלושה קילו שנוספים בכל 10 שנים החל מגיל 30.
ראשית, עלינו להבין מהי הכרס:
הכרס היא מחסן שנאגרות בו הקלוריות העודפות כתאי שומן, ולכן, על מנת להורידה יש להגדיל את ההוצאה הקלורית. את זה ניתן לעשות:
א. על ידי פעילות ספורטיבית אירובית אינטנסיבית: הליכה, ריצה, שחיה או רכיבה על אופניים
ב. על ידי הפחתה של כמות המזון הנצרכת.
בניגוד למיתוס, כפיפות בטן אכן מחזקות את השרירים מתחת לרקמת השומן, אך לא גורמות לצמצום השומן. במקרים מסוימים ייתכן שיקרה אפילו ההיפך: האיבר שעליו עובדים (בטן, ירכיים) ייראה גדול ועבה יותר, ולא רזה ומחוטב כרצוי. לסיכום, כדי למנוע התפתחותה של כרס יש לשים לכמות השומן שאנחנו אוכלים ולהרבות בפעילות גופנית.
אצל נשים תופעת הכרס מוכרת כחלק מתופעות פוסט-הלידה, אך מהו התירוץ של הגברים? למה להם יש "יותר כרס"?
הדפוס לגבי היכן יאוכסן השומן הוא גנטי ואינו ניתן לבחירה. ככלל, אצל נשים מאוכסן השומן באגן ובטוסיק, אך גם בגב, ואצל גברים בעיקר באזור הבטן (הכרס). למרות זאת, יש נשים שנוטות לצבור שומן "כמו גברים", מה שמוכר כ"השמנה תפוח", וגברים שמשמינים "כמו נשים", באגן ובמותניים,מה שידוע בשם "השמנת אגס". כמו שאמרת, הריון הוא בד"כ רק תירוץ. האמת היא שהצמיג התחתון הוא תוצאה של השמנה, המשולבת עם העובדה שלמטה אין גיד שתופס את הבטן כמו למעלה יותר (מה שיוצר את ה"ריבועים") ואז מקבלים מין "ערימה" כזאת.
אצל נשים בגיל המעבר, נוצרת דפוס השמנה אחר, והסיבה לכך היא השינוי ההורמונאלי שחל בגוף.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
