התשוקה לפחמימות

הפחמימה הינה הכוח המניע של הגוף, האנרגיה שלו. אם נדמה את גוף האדם למכונית, הרי הפחמימה היא הדלק. כדי לשרוף קלוריות ולצורך תהליכים נוספים בגוף אנו תלויים בפחמימות.
חשוב מאוד לדאוג לאכול פחמימות בצורה מסודרת- לאורך כל היום, על מנת שהגוף יבצע תהליכים חיוניים זהים ושווים לאורך כל היום.
אם תפקידן של הפחמימות כ"כ חיוני, מדוע אם כן יצא להן שם של מזון שעדיף להימנע ממנו?
הסיבה העיקרית היא שהרבה אנשים לא יודעים מה תפקיד הפחמימה בכלל.
ההסבר: כשאוכלים פחמימות הגוף מפריש אינסולין. החומר אינסולין הוא החומר המעודד השמנה. כלומר, שאוכלים פחמימה, לא הפחמימה עצמה משמינה אם כי החומר המופרש בעת אכילה וזה האינסולין: שמפריש לרקמת השומן מסר שלא להתפרק. אכילה לא מאוזנת של פחמימות גורמת לאינסולין לעורר הרגשת רעב, לנחיתת סוכר, עצבים, מצבי רוח, נשירת שיער ועוד. לכן כאשר אוכלים פחמימה יש לדאוג לאוכלה בצורה כזו שהגוף יפריש כמה שפחות אינסולין:
א. לפרוס את אכילת הפחמימות לאורך היום.
ב. לשלב בין פחמימות, חלבונים וירקות.
האם יש הבדל בין פחמימה מתוקה לפחמימה רגילה?
כשמדברים על פחמימות מתוקות מדברים על: ריבה, דבש, שוקולד ועוד; כשמדברים על פחמימות רגילות מדברים על תפו"א, לחם, אורז ועוד. בעבר נטו לחשוב כך, אך מחקרים הוכיחו אחרת. פחמימה היא בעצם שם נרדף לסוכר. שני הסוגים מורכבים מאותו חומר כימי: את ההבדל בין פחמימות מתוקות לרגילות נסביר בדימוי לשרשרת חרוזים. בפחמימות מתוקות יחידות הסוכר במזון מבודדות (כמו חרוזים). כשמדובר במזון שאינו מתוק - החרוזים שזורים זה בזה, יוצרים מעין שרשרת. בגוף יש לנו מערכת אנזימים אשר מעכלת את שני סוגי הפחמימות באותה מהירות ובצורה זהה, ומה שבעצם משנה זה איך אנחנו אוכלים ולא מה אנחנו אוכלים.
האם פחמימות וסוכרים הם אותו הדבר?
המילה פחמימות והמילה סוכרים הן מילים נרדפות לתיאור אותו חומר אנרגיה בעל מבנה כימי מסוים. כל עולם הצומח מייצר סוכרים, רק שלפעמים הם מופיעים כיחידות בודדות ולפעמים מחוברים לשרשראות. כשהם ביחידות בודדות טעמם מתוק (כמו פירות, דבש, סוכר וכו') וכשהם בשרשראות טעמם אינו מתוק (כמו בלחם, אורז, ירקות וכו'). אבל, ההבדל הוא רק בטעם ולא בקלוריות או בפוטנציאל להשמין. לפני שהן נכנסות לגוף, הפחמימות המורכבות מתפרקות מהשרשראות ליחידות בודדות ונכנסות לגוף ומתפקדות שם בדיוק כמו הפחמימות הפשוטות.
לדוגמא:
1. כמות הפחמימות שיש בשלוש עוגיות דובשניות או בחמישה מרשמלו = כמות הפחמימות בפרוסת לחם.
2. כמות הפחמימות שיש בקרואסון קטן = כמות הפחמימות שיש בפרוסת לחם (רק שבקרואסון יש גם שומן).
3. כמות הפחמימות שבכוס גלידת שמנת = כמות הפחמימות שבשתי פרוסות לחם (רק שבגלידה יש גם שומן).
ניפוץ מיתוסים
מניעת פחמימות עוזרת לירידה מהירה במשקל?
כאשר מונעים המגוף פחמימות נוצרות 3 בעיות עיקריות:
1. הדלק מצטמצם, הגוף מסתפק ב- 50% מהצריכה ואז מחויבים לשמור על צריכה זו כל הזמן. כיוון שכל עלייה בצריכה משמינה כפליים.
2. מניעת פחמימה מפרקת שרירים, דבר שגורם לגוף להיחלש. תפקיד השריר הינו להחזיק את הגוף ועוזר לשרוף קלוריות וכאשר לא אוכלים פחמימות פעולת השריר נחלשת.
3. אנשים שלא אוכלים פחמימות גופם נחלש, יש להם רעידות בידיים, נשירת שיער, והגוף לא יכול להתאושש ולהתגבר בלי פחמימות.
כשאוכלים ארוחה בערב משמינים יותר מאשר אם אוכלים את אותה ארוחה בבוקר?
בעולם המודרני אין כמעט הבדל בין שרפת הקלוריות במשך שעות היום לשעות הערב. אם פעם היו עובדים עבודה פיזית במשך היום ואז הקלוריות של אותה ארוחה היו נשרפות יותר טוב מאשר בערב, הרי בעולם המודרני אנחנו רוב היום יושבים והמכונות מחליפות את העבודה הפיזית. לכן הגוף שורף כל שעה כמות קלוריות נתונה כדי להתקיים, כך שלא משנה מתי אוכלים.
כדי לאכול הרבה בערב צריך לקצץ את אכילת הפחמימות במשך היום?
טעות שרק תגרום להשמנה מוגברת. כשלא אוכלים פחמימות הגוף מאט את התהליכים ואז כשכבר אוכלים בערב, והרבה, הגוף כבר לא שורף את האוכל כמו שהוא היה יכול אם שרפת הקלוריות הייתה נשמרת (על ידי אכילת פחמימות כמובן). גם כשלא אוכלים פחמימות במשך היום, קשה לשלוט בערב ואז אוכלים כמויות מיותרות שבאמת משמינות. אם רוצים לשמור לערב צריך לשמור את החלבונים (לא לאכול מנה בשרית או הרבה טונה בצהריים, לדוגמא) ואת השומנים (לא לתבל את הסלט בשמן, לאכול תפו"א אפוי ולא אורז שבושל בשמן, לדוגמא).