לא תמיד קל לשים את האצבע על מה שהופך שחקנית לאגדה. במקרה של ליא קניג זה ברור. מעבר לכישרון, הגישה שלה לחיים פשוט מעוררת קנאה. את ליא קניג פגשנו לראשונה בשבוע שעבר ביום עמוס במיוחד. לפנות ערב היא חזרה לתיאטרון הבימה המחודש שנפתח לאחר שיפוץ וגלות של כחמש שנים. "האמת כשיצאתי מהבימה כשאמרו שהולכים לשפץ, אמרתי לעצמי 'הלוואי ותזכי לחזור'. אמרתי בצחוק אבל אני חושבת שלא כך כך צחקתי. היה בזה חצי אמת חצי צחוק" מודה ליא קניג.
שעה לפני הפרימיירה בבניין המחודש, ההתרגשות גדולה ואמצעי התקשורת מסקרים בלהט. אבל עם תום האופוריה וההתרגשות בערב הראשון על הבמה הטרייה, הרגל של ליא אכזבה מה שאילץ אותה לצאת לשבוע מנוחה בביתה. "מרוב שעבדתי כל כך הרבה שנים ועמדתי כל כך הרבה זמן על הרגליים, חוץ מזה זה גם גנטי" חושפת ליא.
בימים אלה, ליא משתתפת בשתי הצגות, ובשבוע הבא תעלה הצגה שלישית בכיכוכה, "לא יום ולא לילה". למרות הרגל הכואבת, היא לא מפסיקה לעבוד, ומזמינה את חבריה להצגה לחזרה מאולתרת בסלון ביתה.
"אני לא בודדה. יש לי המון אהבה מסביב"
ליא קניג נולדה בנובמבר 1929 בלודג' שבפולין. בת יחידה לזוג השחקנים דינה קניג ויוסף קאמן. בתום מלחמת העולם השניה עברה עם משפחתה לרומניה ושם עלתה לראשונה על הבמה. בשנת 1950 נישאה בבוקרשט לצבי שטולפר, שחקן ואיש תאטרון. בתחילת שנות השישים עלתה לישראל וזמן קצר אחרי שהגיעה ערכה בכורה בארץ בתיאטרון הבימה. בשנת 1987 זכתה בפרס ישראל ובמהלך השנים קיבלה תארים לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב ובר אילן. לפני 13 שנים, אחרי כמעט חמישה עשורים ביחד, נפטר בעלה צבי ממחלה קשה.
"כשצביקה היה במצב מאוד לא טוב, הוא היה מאוד ער על זה שאני הולכת להישאר לבד" מודה ליא קניג. "אני ככה לא בודדה. יש לי המון אהבה מסביב, אבל יש נקודה שאף אחד לא יכול למלא אותה. מה שעזר והקים אותי היא העבודה הזאת שקוראים לה תאטרון. הרגשתי שהקהל מתחשב בי" מוסיפה.
השבוע יש לקניג עוד חגיגה, אולי החשובה מכולם. היא מציינת יום הולדת 82 ומתכננת את המסיבה. "קשה לעשות יום הולדת כשאלה שהיו קרובים כבר אינם. למרות שיש המון אהבה מסביב" הודתה ליא.
אנשים, ימי רביעי וחמישי בשעה 18:50