כבר 20 שנה שעיתונאי חדשות 12 אוהד חמו מסקר ומפרשן באדיקות את כל מה שקורה סביבנו בעולם הערבי. הוא נחשב לאחת הדמויות האמיצות על המסך, כשנכנס לשטחי יהודה ושומרון ללא פחד ומדבר עם האויב וגורמים עוינים.
בריאיון לאנה בורד ב"אנשים" אמש, חמו חשף צד אחר בחייו ושיתף את סיפורו האישי והכואב, כאשר הוא ואשתו נגה גילו שהם בהיריון, בזמן שאביו היה על ערש דווי: "סרטן, בית חולים, מצב קטסטרופה, החיים צבועים בשחור".
המצב האבסורדי בחייו העמיד אותו בסיטואציה שלא חשב שיהיה בה. "הכל קשה, הכל מדכא - ואנחנו רואים שני פסים. סצנה קורעת לב שלנו בבית חולים, כשאנחנו מבשרים לאדם שעומד למות על הולדתה של נכדתו בקרוב. אחד מוסר נשמה ונשמה אחרת נכנסת לגוף באותו זמן, קשה כל כך. 'מתי הספקתם?', זה מה שהוא שאל. כן, הספקנו".
הוא היה גאה בך?
"הוא היה מאוד גאה בי. אחרי שהוא נפטר, הגענו אליו לחדר בעבודה שלו, אז פתאום ראיתי איזו כתבה שנכתבה עליי לפני שנים, מודפסת ומנוילנת, בצבעוני. לא יודע מה הוא עשה עם זה - אבל הנה, אבא גאה".
בגיל 22, כדי לממן את התואר, עבד חמו בלילות בתור פקיד קבלה בבניין חדשות 2. במשמרות, כשלמד ושינן את השפה הערבית, הבין סופית מה הוא רוצה להיות. הוא התמנה לתפקיד קשב בדסק הערבים בערוץ הראשון, אחר כך הפך לכתב, עבר לחדשות 10 ולבסוף לחדשות 2. יום עבודה ממוצע שלו, נראה כמו פרק מסרט אקשן.
אירוע דרמטי אחד בקריירה, כשנקלע לסכנת חיים אמיתית, חמו לא ישכח לעולם: "ניסו לחטוף אותי בעזה. הייתה סיטואציה שבה עקבו אחרינו. בתוך שניות רכב עצר לידנו וארבעה רעולי פנים יצאו ממנו. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שהצמידו לי קלצ'ניקוב לרקה. ממש הרגשתי את המתכת הקרה. ראיתי את הצלם שלי שולח יד לכיוון האקדח. הוא אמר לי כל כך הרבה פעמים: 'במשמרת שלי אתה לא תיחטף, מקסימום יהרגו אותנו'. הבנתי שזה הולך להיגמר עוד רגע במרחץ דמים. זה הסתיים כי הם חשבו שאנחנו אנשי חמאס".
איך התחושות ברגע שאחרי?
"פוסט טראומה. אתה יושב שם רבע שעה, לא נושם. טאבולה ראסה".
אתה נמשך לסכנה הזאת.
"אני מכור. בשנים האחרונות זה קצת נרגע, אבל היו שנים של התמכרות אמיתית. אני נמצא במקומות שאף ישראלי אחר לא מגיע אליהם. זו תחושת כיבוש שכל זכר יזדהה איתה. אני כובש. לא תרתי משמע במקרה הזה, אבל כובש מקומות שאף ישראלי אחר לא יכול להגיע אליהם. אתה מגיע, פוגשים אותך, יש חמושים, יורים מעליך. לא ראיתי בעיניים. פלירטטתי עם המוות. לא אגיד שעל בסיס יומי, אבל על בסיס שבועי. לכאורה אני מדפדף, אבל זה לא נכון. איפשהו זה שוקע".