דן מרגלית, עיתונאי וותיק ומוערך בתקשורת הישראלית, כתב שני ספרים אוטוביוגרפיים המתעדים יותר מ-50 שנה של סיקור צמוד של ראשי ממשלה לדורותיהם. כשעל סדר היום הציבורי עומדת לדיון התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי התקשורת הישראלית, דן מרגלית חושף בראיון מיוחד ל"אנשים" את הסודות שמאחורי מערכת היחסים הכל כך מורכבת.

"התקשורת ממש לא פינקה אותו והייתה מאוד תקיפה כלפיו", ניתח מרגלית את היחס לו זכה יצחק רבין בקדנציה הראשונה כראש ממשלה, כשברקע התחוללו גם מאבקים פנים ממשלתיים שהובילו להדלפות קשות. הסיבה שמאחורי הביקורת נעוצה לדבריו באינטרסים של אגו, כשלא פעם התקשורת נעזרה לשם כך ביריבו של רבין: "נעזרו יותר בשמעון פרס שהוא יריב מבית מאשר במנחם בגין שהיה יריב מבחוץ". במסגרת שליחותו של מרגלית בוושינגטון ככתב "הארץ" בשנת 1977, הוא פירסם את אחד מהסקופים הכי גדולים בארץ אי פעם, שגרם באופן ישיר להפלתו של ראש הממשלה רבין.

"עובד שגרירות סיפר לי שללאה רבין יש חשבון בנק אישי, וזה היה אסור בזמנו להחזיק מטבע זר". כשמרגלית ניסה לברר באילו סכומים מדובר, גילה כי הגברת רבין הורתה לבנק להשמיד כל מסמך הקשור לחשבון. בתחילה לא זכתה הידיעה להד תקשורתי נרחב, אך כעבור מספר חודשים הורה היועץ המשפטי לפתוח בחקירה, שהובילה להתפטרותו של רבין מראשות הממשלה. על היחסים עם כלי התקשורת בימים האלה, אמר מרגלית: "אני חושב שהוא כעס מאוד אבל הייתה לו רתיעה מלפגוע בחופש העיתונות".

מנגד, הודה העיתונאי הוותיק כי בתקופת הסכם אוסלו רוב התקשורת הישראלית הביעה תמיכה, ונמנעה להציג את עמדת חצי מהעם שהתנגד להסכם. "לא היה ביטוי מידתי נכון לדעה שאוסלו זה סכנה", אך עם זאת הדגיש כי לא הייתה בזמנו הוראה ממשרד ראש הממשלה להצניע את הנושא. מערכת היחסים המורכבת קיבלה לעיתים תפנית מעוררת חשש, ומרגלית חשף כי בתקופתה של גולדה מאיר אף נעשה שימוש בשירותי הבטחון לצורך מעקב אחרי עיתונאים. "היום אני לא מאמין שמפעילים את השב"כ כנגד עיתונאים", מרגלית שומר על אופטימיות ומוסיף בזהירות, "אבל אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שהטלפון שלי נמצא תחת האזנה". 

כשבוחנים את היחס לו זכה פרס מצד התקשורת הישראלית, אפשר לראות ביום בו נבחר לכהן כנשיא מדינה נקודת תפנית. "הליכוד לא יכל לגרום לתקשורת לפעול למענו אבל יכלו ליצור אירועים תקיפים שהעמידו את פרס במצב מביך", שיחזר מרגלית את הימים בהם כותרות העיתונים בעיקר לעגו לפרס, "וגם בתקשורת היו הרבה אנשים שלא אהבו אותו".

בבחירות 1996 התקשורת הישראלית הגיבה בהפתעה לנצחונו של נתניהו, יש שיאמרו אפילו באכזבה, ואולי זהו הרגע בו התחיל משחק הכוחות עם העיתונאים. "אני לא רואה עוינות כלפי נתניהו יותר מכפי שהייתה ביקורת כלפי קודמיו", התנגד מרגלית לטענות כי התקשורת מונעת מאינטרסים אישיים כנגד ראש הממשלה. "הממשלה הנוכחית מגזימה בצורה קיצונית בביקורת כלפי התקשורת", התריע מרגלית מפני התנהלות שעלולה לפגוע בעבודה העיתונאית, "מה שנעשה פה זה מאוד בעייתי". 

"אנשים": ראשון עד שלישי ב-18:50