החלום שהוביל למפגש יוצא דופן: "לא דמיינתי שמשהו כזה יכול לקרות"

ליאת ואילה מגיעות מעולמות הפוכים לגמרי ולעולם לא היו אמורות להיפגש. אבל, כשאילה חולמת חלום על חייל שנהרג בעזה, היא מרגישה שיש בו משהו מעבר ויוצאת למסע חקירה שסוחף את כל משפחתה ורבים מחברי קהילתה. המסע מביא אותה אל רגע האמת - המפגש עם ליאת, אמו של החייל, שמחבר את השתיים בקשר עמוק. נסלי ברדה פגשה את שתי הנשים, שסיפרו הערב (שני) ב"אחד למיליון" את סיפורן המרתק שעולה על כל דמיון.

אילה היא אישה חרדית שגרה בבית שמש עם בעלה ושלושת ילדיה. בחברה שבה היא נמצאת גיוס לצה"ל הוא לא דבר מובן מאליו. אבל, כשמתחילה המלחמה היא מוצאת את עצמה מעורבת יותר משחשבה. "הנושא של החטופים זעזע אותי ממש, כמעט שלא תלו אצלנו בשכונה את מודעות החטופים. היה נראה שאנשים פשוט לא יודעים. אנחנו שומעים על עוד אנשים שנפלו ועוד הרוגים ואני מרגישה שעם ישראל נגמר, צריך להוסיף נשמות למלאי. די מהר נכנסתי להריון והבנו שאנחנו מחכים לבן ובת", סיפרה.

הבשורה המרגשת על ההיריון הגיעה קצת לפני חג הסוכות ואילה ומשפחתה התחילו להתכונן לערב החג. לילה לפני היא חולמת חלום מפתיע: "בחלום אני רואה את הבן הגדול שלי, לוי, הוא מספר לי שיש חייל שנהרג בעזה ושהוא צריך לעשות בשבילו דברים טובים. שאלתי אותו אם הוא מכיר את החייל, הוא אמר שקוראים לו שחר פרידמן והראה לי תמונה שלו. לא היה לי מושג מי הוא".

>> לצפייה בסרט המלא ב+12

"התעוררתי מהחלום בבהלה ופתחתי את הטלפון. חיפשתי בגוגל את השם 'שחר פרידמן' וראיתי שבאמת היה חייל כזה והתמונה שלו זו התמונה שראיתי בחלום. הייתי בהלם, משהו הרגיש לי לא רגיל, זה לא היה סתם חלום. סיפרתי לבעלי והוא הסכים שזה נשמע מוזר", שיתפה אילה והוסיפה: "אבל נפנפתי את זה. ואז במהלך החג נפגשנו עם חברים ומשפחה, סיפרתי גם להם על החלום שחלמתי ושמתי לב שאנשים הגיבו בצורה לא רגילה. אז אמרתי כמה פרקי תהילים לעילוי נשמתו, אבל ידעתי שזה לא דברים טובים כמו שהוא ביקש בחלום. חשבתי 'מה הוא רוצה שנעשה? למה הוא לא אמר?'".

בחודש השביעי להריונה, אילה מחליטה לחקור את הנושא ומקדישה שבועות רבים כדי לנסות לגלות מי היה אותו חייל שהופיע לה בחלום ומה הוא היה יכול לרצות ממנה. "הלכתי ובדקתי מי הוא היה, קראתי את כל מה שכתבו עליו ברשתות. כל הזמן התווספו עוד ועוד פוסטים ואני הפכתי לעוקבת אדוקה של הדף לזכרו. ידעתי כבר מי היו המשפחה שלו ומי זאת אמא שלו, במה היא עוסקת ומי האחיות שלו. אני מכירה כל פודקאסט וכל סרטון שהעלו עליו לרשת אי פעם".

את יוצרת קשר עם המשפחה?
"לא מה פתאום, הם יצחקו עליי. אני לא מעזה להתקשר לאנשים ולהגיד להם כזה דבר. נהרג להם ילד ואני אתחיל להתקשר ולספר להם על החלומות שלי?".

שחר שירת כלוחם צנחנים בגדוד 101. כשהחלה המלחמה, הוקפץ מחופשת השחרור שלו להילחם ברצועה ונפל בקרב. "ביום שהוא נהרג הגיע אלינו חבר והראה לנו את מה ששחר כתב בטלפון. אג'נדה שמתחילה במילים 'היו אנשים טובים, תחייכו, תגרמו לכל אדם בחיים לחייך גם'. הוא מסיים במילים 'ליצור עולם טוב יותר'", סיפרה ליאת.

"שחר לא כתב, אני לא חושבת שהוא כתב שורה וחצי במחברת כל התיכון. אני אומרת לחברים 'תנו לי לבדוק אם הוא לא לקח את זה ממקום אחר', כי זאת אג'נדה מטורפת", שיתפה ליאת. משפחתו החליטה לפרסם את הצוואה שכתב ברשתות החברתיות ושם, מצאה אותה אילה.

וזה מה שהוא ביקש בחלום?
אילה: "הוא ביקש שנעשה דברים טובים בשבילו. הוא פירט בצוואה איך הוא רוצה שאנשים יהיו טובים, שישימו לב לאנשים הקטנים שנופלים בזווית של העין. הבנתי שהוא לא מבקש דברים גדולים וזה מה שהעברתי הלאה. אמרתי לאנשים סביבי 'היו אנשים טובים בדרככם'. אנחנו מתחילים להבין איזה בן אדם מיוחד הוא היה, ילד בן 21 שכותב כזה דבר זה לא ילד שבא מכלום, זה ילד שיש לו המון ערכים".

אילה ובני משפחתה מתחילים בשגרה של עשיית מעשים טובים בשמו. מיום ליום, החייל שמעולם לא הכירו הופך לנושא החם בשיחות המשפחתיות ביניהם והם מפיצים את המסר גם בקרב משפחתה המורחבת, חברים, בתי הכנסת והקהילה. "אנחנו מתאהבים בו, הוא נהיה חלק מהחיים שלנו. הילדים שלי מזכירים אותו גם בברכות וגם בתפילות. נכנס לנו לחיים בן אדם חדש והוא נוכח אצלנו בבית. פניתי למשפחה שלי, הזמנו חברים ועשינו 'סעודת אמנים' שזו סעודה שבה אומרים את כל סוגי הברכות לעילוי נשמת. סיפרתי שוב את הסיפור והתחלתי לקבל פידבקים מאנשים מאוד רחוקים. זה הגיע לכמה אלפי אנשים שעשו מעשים טובים בשמו", שיתפה.

ככל שההיריון של אילה מתקדם, כך גובר רצונה לקרוא לתינוק שייוולד על שם שחר. אבל שחר הוא לא שם חסידי ובעלה של אילה מתקשה לקבל את הבחירה. כשההיריון מתקרב לישורת האחרונה, התאומים שבבטנה מסרבים להתהפך והמצב מסתבך. "בבית החולים שערי צדק יש רופא שהוא היחיד בכל הארץ שמוכן לעשות ניסוי להיפוך של תאומים, לא רציתי ללכת אבל החלטתי לנסות", סיפרה אילה והוסיפה: "בכניסה לבניין בית החולים היה שולחן עם תמונות של החללים שנפלו במהלך המלחמה, שהם קרובי משפחה של עובדי בית החולים. הסתכלנו על השולחן בכניסה ופתאום ראינו את התמונה של שחר. הרגשנו שיש לנו פה מישהו בעדנו וכשהגיע היום של הניתוח, עברנו שוב ליד השולחן לפני העלייה למחלקה כדי להגיד לו שלום. המשכתי לנסות לשכנע את בעלי לקרוא לתינוק על שמו, לבסוף הוא אמר שאם הוא ייוולד עם שיער צהוב כמוהו, נקרא לו שחר. התינוקת נולדה ראשונה".

ואיך יוצאת התינוקת?
"היא יוצאת עם שיער שחור, ארוך ומלא. ואז נולד התינוק ובעלי שואל 'באיזה צבע השיער שלו?' ומספר לרופאים שאם השיער שלו צהוב אנחנו צריכים לקרוא לו שחר על שם חייל שנהרג בעזה. תשומת הלב בחדר הניתוח עוברת כולה אל בעלי, הם מתשאלים אותו לגבי הסיפור והוא משתף את כולם. הרגשתי שזה חשוב לו ושהוא מספר את זה כי זה משהו גם שלו, שהוא גם בעניין. חשבתי 'מה הסיכוי שהתינוק השני יצא צהוב?' ואז ראיתי אותו. הציצו לו כמה שיערות בלונדיניות וזהו - ידעתי שהוא יהיה שחר".

איך זה הרגיש לראות את התינוק הבלונדיני שכל כך העסיק אותך לאורך החודשים האלה?
"זה הרגיש כאלו קיבלנו אישור שיש פה משהו וזה לא סתם הדמיונות שלי. הגעתי למחלקה ואמרו לי 'אתם ההורים של התאומים שהולכים לקרוא לבן שלהם שחר', הסיפור כבר התגלגל לתינוקייה. אבל עדיין לא רציתי לשתף את ההורים של שחר החייל".

הסיפור המיוחד מוצא את דרכו אל המשפחה של שחר ממקורות אחרים, כשאחותו ענבר שומעת את המקרה באופן מפתיע - מהמיילדת שהייתה בחדר הלידה של אילה. "לבן שלי שלומד בכיתה א' הייתה מסיבת סידור ואני הייתי נציגת ההורים. הזכרתי במסיבה את שחר אבל לא הוספתי הרבה פרטים. כשסיימתי לדבר מישהי הניחה לי יד על הכתף, הסתובבתי אליה והיא שאלה אותי אם אני אחות של שחר פרידמן. כשעניתי שכן היא סיפרה לי שלפני שלושה ימים היא יילדה מישהי שילדה תאומים. היא סיפרה שתמיד יש התרגשות בחדר הלידה אבל שם ספציפית היה משהו מוזר, אנרגיה אחרת. ההורים שאלו שוב ושוב על צבע השיער של התינוק וכשהוא יצא הם נפלו מהרגליים והחליטו לקרוא לו שחר".

היה לך מוזר לשמוע את הסיפור?
"לא עיכלתי את הסיפור. הלכתי עם זה הביתה".

בדרך חזרה מבית החולים, בעלה של אילה מחליט שזה הזמן הנכון לדבר עם משפחתו של שחר. אילה מתקשרת לליאת כדי לספר לה את הסיפור ולשתף אותה בכך ששם משפחתה גם הוא, כמוה, פרידמן ולתינוק שנולד קוראים שחר פרידמן. "ככל שאני מדברת עם אילה יותר אני מגלה שהיא בן אדם שפוי לחלוטין ואני בהלם, אני רועדת כולי. אני בן אדם עוצמתי, אני לא רועדת מדברים. יוצאים שני תינוקות, הם יכלו להיות שניהם עם שיער שחור או שניהם עם שיער בלונדיני. אבל יוצאת תינוקת ראשונה דווקא עם שיער שחור ואחריה תינוק עם שיער בלונדיני, נכנסתי למעין בועה וזה הדהד לי. מה הסיכוי שזה יקרה? מילא שחר אבל שחר פרידמן", סיפרה ליאת.

ליאת, כשאילה סיפרה שהוא בא אליה בחלום, איך הרגשת?
"אולי קצת קינאתי, אליי הוא לא בא בחלום. היו ימים שהייתי הולכת לישון, אומרת לעצמי 'שחר היום אתה בא אליי' ועצמת את העיניים אבל נרדמת ישר והוא לא בא. ביקשתי מאילה שתשלח לי תמונה שלהם כמשפחה, היה לי מאוד חשוב לראות מי הם".

הופתעת לגלות מי הם?
"כן. הם משפחה מקסימה וחרדית לגמרי. היא דיברה איתי בטלפון על חייל ועל עשייה למען חייל, אז בניתי נרטיב בראש ופתאום ראיתי משפחה חרדית. הם עבדו בשחר במשך שבעה חודשים. אני רגילה לאנשים שסביבי שעובדים בשחר, החברים שלי והמשפחה. אנשים שהכירו אותו, לא אנשים שלא הכירו אותו בכלל. הם הזמינו אותי לברית והייתי כל כך בהלם שלא הייתי מסוגלת ללכת. יותר מכך, פחדתי שהיא תתחרט ולא תקרא לתינוק שחר".

אילה, ראית תמונות של שחר החייל כשהיה תינוק?
"לא ראיתי עד היום של הברית. ליאת שלחה לי תמונה של שחר בברית שלו כי רצתה להראות לי איך הוא היה נראה. פתחתי את התמונה והוא נראה אותו דבר כמו שחר שלי".

ליאת: "כשראיתי תמונה של שחר שלה חשבתי שהם דומים כל כך".

היו מי שהרימו גבה על הבחירה לקרוא לתינוק שחר?
"בוודאי. עשינו משהו שלא מקובל אצלנו והרימו גבה. אבל אנחנו כל כך שלמים עם זה שהורידו אותה בחזרה שתי שניות אחר כך. שחר זה שם של צדיק".

"אני חושבת שזה סמל לאחדות. זה סמל לאיחוד של אנשים שלא הכירו ואין ביניהם שום אינטרס. זה אפקט הפרפר, אני מזיזה קצת את הכנפיים. לא שיניתי את החיים שלי, לא השקעתי את כל הוני או את ימי ולילותיי. עשיתי את חלקת אלוהים הקטנה שלי, הרחבתי טיפה את הגבולות בשביל האחדות הזו והגבולות כבר נפרצו לגמרי", חתמה אילה.