צדי צרפתי: "אני לא יודע מה זאת אהבה"

גם בגיל 85 צדי צרפתי ממלא את חייו בעשייה סביב השעון. הוא מביים את ההצגות והמופעים הגדולים במדינה, וגם לוקח חלק בפאנל השופטים של "הזמר במסכה". הערב (ו') הוא הגיע ל"אופירה אוחנה סרי", ובשיחה אחד על אחד עם אופירה אסייג דיבר על הקושי שלו לנוח, על החיים לבד – ועל זה שלא חווה אהבה בחייו.

על אף גילו הבוגר, נראה כי המילה מנוחה מעולם לא הופיעה אצל צדי בלקסיקון. "אני לא נח, לא יודע אחרת", הוא סיפר. "אם אנוח אהיה בצרות. אני כן עייף, אבל הנה, אני יושב פה ויש לי אנרגיה. זה המון עניין, לא משעמם".

כשאתה מגיע הביתה, טוב לך לבד?
"כן, אני אוהב את הלבד".

לא בא לך אהבה?
"אני לא יודע מה זה, היום אני מבין שלא הייתה לי. אם הייתי רוצה היום? אין לי מושג".

אתה עושה לי כואב בלב.
"זה בסדר. התיאטרון מילא אצלי את כל החיים. לדעתי גם וגם זה כמעט בלתי אפשרי. אנשים שרוצים קריירה משלמים מחיר. אין ספק שאני משלם מחיר".

בקרוב יהיה מופע קונצרט על חייך, אין מישהו שלא עבר דרכך.
"אני לא יודע מה לומר, אני לא מצפה לכלום, למדתי את זה במקצוע. זה מקצוע אכזרי מאוד, אנשים נעלמים ואתה עובר תקופות. בני אדם משתנים, גם אני השתניתי".

כשאתה צריך עזרה, יש טלפון שאתה מצלצל אליו?
"יש לי שתי אחיות, וגם אחיין שאני רואה בו סוג של בן. אני לא מצפה מאף אחד שידאג לי, אני מסודר ודואג לעצמי".

מה היית אומר לעצמך בן ה-30?
"בגיל 30 היו לי הרבה בעיות עם עצמי ועם הזהות שלי. עזבתי את התיאטרון, עזבתי את עצמי קצת. כשירדתי מהבמה הפסקתי להיות עסוק בעצמי. לא חשבתי שיום אחד אהיה במאי וידברו עליי, חשבתי שאני בורח מהעולם הזה ובמקרה חזרתי אליו".

אתה מודאג ממה שקורה בעולם התרבות?
"מאוד. זה צריך להיות עולם משוחרר, לעלות על הבמה כל דבר. כשמדברים על לסגור את גלי צה"ל או תיאטרון מסוים, מישהו מלמעלה רוצה לשלוט בעולם התרבות וזה לא טוב".