צרות כפולות: הררי מילים כבר נשפכו על הכנופיה שמשגעת את כולם בעונה הזו של "נינג'ה ישראל". חבורת הנערים השתלטה בסערה על התחרות וכבר הפכה לסמל. חברי הכנופיה מתאמנים, מתחרים ומבלים ביחד, וכשזה נגמר כל אחד הולך לבית שלו, לפינה שלו - חוץ מצמד אחד. האחים התאומים גל ושיר שרים שנחשבים לשניים מהחברים הבולטים בכנופיה, נמצאים אחד עם השני בכל שעות היממה.

עכשיו, רגע אחרי שגל הצליח להעפיל לגמר ורגע לפני שהתאום שיר ינסה להשלים דאבל משפחתי (שלב חצי הגמר ממשיך במוצאי שבת, אחרי החדשות, ערוץ 12), הם סיפרו ב"גלית ואילנית" על המטרות, קנאת האחים ומה היתרונות בלהיות זהים. "יש בינינו הבדלים, מי שמכיר יודע. עבדנו על המורים פעם אחת בשביל לסמן וי ולהתקדם הלאה".

גל, איך זה לדעת שהמקום שלך בגמר מובטח?
"מצד אחד זה כיף גדול, אבל מצד שני אני רוצה שהוא יהיה איתי שם. זה לא יהיה אותו דבר בלעדיו".

בסוף יש רק זוכה אחד.
שיר: "המטרה שאנחנו הכי רוצים היא ששנינו נגיע למידוריאמה, השלב האחרון, ומי שינצח ינצח".

אין קנאה?
גל: "לא באופן רע. במוקדמות אני הצלחתי לזכות בכסף ושיר לא, אבל אין קנאה כי אנחנו מתחלקים בכסף ככה או ככה".
שיר: "ברור שיש קצת קנאה, אחרי שהוא הצליח הוא בא ונתן לי צ'פחה".

זה הסידור, לא משנה מה קורה מתחלקים - בכסף?
"קבענו שלא משנה מה קורה, מתחלקים. גם בתחרויות בליגה כשיש פרסים כספיים אז אנחנו מתחלקים תמיד".

מתי התחלתם בכלל?
"לפני ארבע שנים. כל הזמן היה ספורט בבית, וכשהיה את האודישנים לנינג'ה ילדים התקשרו לאבא שלנו ואמרו לו: 'הילדים שלך חייבים ללכת'".

איך באמת ההורים שורדים שני נינג'ות בבית?
"אבא תמיד אומר שזה מרגיש כמו שישה, השניים האלה".

יש מנוי למיון?
"מה זאת אומרת, ברור. אמא קיבוצניקית אז תמיד היא אמרה 'שיעשו מה שהם רוצים'. אבא אף פעם לא מסתכל מהפחד. פעם אחת הוא הסתכל ונפלתי מאז הוא אומר: 'אני לא מסתכל'. הוא יודע מה שני הקפצנים מסוגלים".

שיר, ביום ראשון תורך מגיע.
"אני מתרגש מאוד, עשיתי הרבה אימונים ומת להצטרף אליו בגמר".

השנה זה דו-קרב, יכול לקרות שתצטרכו להדיח מישהו מהכנופיה. זה יוצר ריחוק?
גל: "לי כבר יצא להתחרות בחבר אבל לא, בסופו של דבר זה הפורמט ואין לנו שליטה. אם היינו יכולים היינו בוחרים שלא להתחרות בכנופיה, אבל אין לנו הרבה ברירה".
שיר: "רק גבול אחד הגדרנו - אני וגל לא מתחרים זה בזה, מצידנו עוברים לשנה הבאה. אין מצב שאנחנו מתחרים זה בזה".

זה ברמה שאתם עוזבים את התחרות?
"אסי ורותם ניסו לעשות לנו את זה ואמרנו שאנחנו לא עולים".

זה נורא יפה שאתם עושים הכל יחד ומפרגנים אחד לשני.
"לפעמים הרבה ביחד זה כבר יותר מדי, יש סכסוכים. בכל זאת אחים שגם גדלו באותו חדר".

על מה הריבים הכי גדולים?
גל: "זה יכול להיות על הדברים הכי שטותיים, על מי יוציא את הכלבה או מי ישטוף כלים. זה בעיקר אני שמעצבן את שיר".
שיר: "אני בדרך כלל רגוע אבל הוא יכול להדליק אותי, גם ברחם הוא לחץ עליי".

בתחילת העונה חשבתם שתגיעו לכאלה הישגים מטורפים?
שיר: "אני וגל יודעים את הרמה שלנו, אנחנו יודעים שאנחנו טובים ואנחנו מתאמנים הרבה זמן. נעזרנו בפסיכולוג ספורט, ולגל זה עזר, אבל אותי זה פשוט הציל. הייתי בנינג'ה ילדים ובסיטואציה מסוימת שם הייתי כולי חיוור, לא ידעתי איך להתמודד עם זה. הפסיכולוג עזר לי להתמודד עם זה".
גל: "התוכנית זה חמישים אחוז לחץ. אנשים עם יכולות מטורפות יכולים ליפול רק בגלל שהם לא יכולים להתמודד עם זה. זה מעמד מאוד מלחיץ".