זו הייתה נפילה כואבת, כזו שלקח זמן לאסוף את השברים ולהתאושש ממנה. במסלול חצי הגמר בשנה שעברה, כשהוא במרחק מכשול אחד מהבאזר שייקח אותו לראשונה לגמר "נינג'ה ישראל", שלמה 300 ויצמן מצא את עצמו בבריכה. שנה אחרי, הוא חוזר לתחרות - כשהפעם אתגר אחר לגמרי מוצב בפניו, הדו-קרב.
"אני מתרגש מאוד לקראת הערב", הודה ויצמן ב"חדשות הבוקר", "הדו-קרב מלחיץ מאוד, הכי מלחיץ שהיה לי אי פעם בתוכנית. אתה יכול להיות כל כך טוב ומי שמתחרה מולך יכול להיות פחות חזק ממך, אבל אם הוא טיפונת יותר מהיר באלמנט מסוים - נגמרה לך העונה".
"הקונספט של הנינג'ה זה שאתה מתמודד מול עצמך ומול המכשולים, צריך להתגבר על עצמך ועל הקשיים שיש, כמו המחשבות בראש. זה הכל בזכות עצמך. פתאום אומרים לך: שומע, זה פייט כמו ב-UFC. אתה נכנס ראש בראש נגד מישהו, וזה או אתה או הוא. זה רייס ואתה רואה את המתחרה לידך כל הזמן, זה עוד יותר מלחיץ".
איך התאמנת לקראת הדו-קרב?
"בנינג'ה נדרשות יכולות קצה כמו תלייה, כוח, פלג גוף עליון, תנועה, גריפ, טכניקה. את האלמנטים האלה יש בטיפוס ופארקור, אבל אני אישית מתאמן בשיטת מובמנט ישראל של רועי גולדשמידט. זה המון עבודה עם הגוף, מוביליטי ותנועה. מנטלית, כחלק מההחלמה שלי מהשירות הצבאי ומהילדות, התחלתי לעשות מדיטציות ומיינדפולנס. כל בוקר, איך שאני פותח את העיניים, אני עושה את זה 40 דקות - לא משנה מה".
לפני שנה שלמה 300 יצא מהארון וזכה לתגובות מחבקות, הן בקהילת הנינג'ה והן מחוצה לה. "לפני שבועיים קיבלתי טלפון מחבר מהחברותא שלי בישיבת עטרת ישראל בירושלים. לא ראיתי אותו עשר שנים. הוא אמר, 'ראינו שאתה מגיע לעוד עונה בנינג'ה. אנחנו פה בשוק מחנה יהודה, יושבים. שמענו שעברת לירושלים והתחלת ללמוד בניסן נתיב. בוא תשב איתנו'. אמרתי סבבה, אבל לא ידעתי מה הולך לקרות".
"שמתי קפוצ'ון ומעיל, עליתי על הקורקינט ונסעתי לשוק מחנה יהודה. ישבתי איתם, היינו חמישה חברים מהישיבה. היה כל כך כיף ונעים. דיברנו גם על היציאה מהארון, כל כך הופתעתי מהרגישות שלהם ומהשאלות שלהם. הם גדלים ושומעים רק צד אחד, של שנאה ואיסור. אני מאמין בכל ליבי שצריכים לדבר ולספר את מה שעל ליבנו".
