בגיל 13, אחרי בר המצווה, אלעד מימוני חש שמשהו אינו כשורה. "הרגשתי כאבים בבטן והלכנו לבית החולים", תיאר מימוני, "מלא רופאים נכנסו לחדר ואמרו לאמא שלי: 'הבן שלך חייב ניתוח'. התוספתן שלי התפוצץ".
"שלושה שבועות הייתי בבית החולים. עד אז הייתי ילד ספורטיבי ופעיל, אבל אחרי הניתוחים ירדתי 20 קילו. ראו לי את כל הצלעות והעצמות. לא יכולתי ללכת כל כך, כאבה לי הבטן, כל הזמן הייתי מכופף. בשיקום ישבתי בבית וראיתי 'נינג'ה ישראל'. אמרתי לעצמי: אתה לא נותן לזה לנצח אותך, אין מצב שלא תצא מזה. אני אקום ואשבור את המסלול. אני חייב".
ארבע שנים חלפו מאז ומימוני (17) חבר היום בנבחרת הנינג'ות של הראל דודסון ומתכוון "לפרק את המסלול". לדבריו, "זה שאני נמצא כל הזמן בסביבת האנשים הכי מטורפים בתחום הזה, רק מעלה אותי למעלה וגורם לי לרצות להשתפר עוד יותר. אני חושב שהסיכויים שלי לגמור את המסלול הזה גבוהים".
מי שהתחרה מול מימוני בדו-קרב היה דור רון, סטודנט לייעוץ תזונה בן 24 שעושהבנינג'ה ובטיפוס. "כשהתחלתי לעשות קורס מאמני חדר כושר, ראיתי שגיל מרנץ העלה הודעה שהוא מחפש עובד שיבוא לעבוד", סיפר דור לפני ההזנקה, "שלחתי לו הודעה והוא אמר לי: 'בוא לריאיון עבודה'. התחלתי לעבוד אצלו. גיל בן אדם מאוד נחמד, כיף לשוחח איתו. למדתי ממנו המון על עולם הנינג'ה. הוא בן אדם זהב".
בדו-קרב, בעקבות פתיחה חזקה אך פזיזה מעט, דור מצא את עצמו במים כבר במכשול השני כשלא הצליח להחזיק את עצמו על הבר. מימוני נותר לבדו על המסלול, השלים את הדו-קרב והתקדם למכשול החבית המתגלגלת. הוא לא צלח את הדרופ מהחבית המתגלגלת השנייה למזרן ונפל לבריכה, כשהוא נותר מחוץ לחצי הגמר. עם זאת - הוא זכה לחיזוק מהאמא התומכת: "מבחינתי בזה שהגיע לפה, הוא ניצח".