כולנו עברנו את ימי בית הספר בצורה כזו או אחרת - טובה יותר או פחות, כמקובלים או כמנודים חברתית. פאולה וליאון רוזנברג התעמקו בנושא בתוכניתם ותהו איך אותה תקופה משפיעה על אנשים בבגרותם. אלכס חזנוב, אגדת "נינג'ה ישראל" (פרק חדש הערב, שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12) והמוזיקאי שגיא ברייטנר, התארחו אצל זוג המנחים וסיפרו על חוויות הילדות בבית הספר שעיצבו אותם למי שהם היום.
חזנוב, אלוף ישראל בטיפוס, סיפר: "זאת הייתה תקופה לא קלה, היום אני שונה לגמרי ממה שהייתי אז. עברתי שינוי מאוד גדול בחיים, אבל עדיין קיימת הצלקת ההיא. פעם טיפוס לא היה ספורט כזה מגניב, כשהתחלתי לטפס זה היה משהו מוזר. אני הייתי מוזר".
מה עברת בבית הספר?
"בחטיבת הביניים עברתי הרבה מקרים לא נעימים, הייתי סוג של ילד כאפות של הכיתה. הייתי ילד קטן פיזית ולא טוב בספורט, אם זה כדורגל או ריצה. סיפור שאני זוכר למשל - פעם תוכניות היאבקות היו ממש פופולריות ומגניבות, אז בהפסקה ילדים הפכו אותי והשליכו אותי לרצפה".
עד כמה אלכס של התקופה ההיא חי איתך היום?
"חי מאוד. אני חושב שמה שאנחנו עושים בתור מבוגרים, זה משהו שקשור למה שהיינו בעבר. כל מה שאני עושה היום, זה דרך להוכיח לאנשים שהם טעו - בין אם זה אנשים בכיתה או ההורים שלי, ויש בזה הרבה מוטיבציה. אחרי שאומרים לי שאני לא יכול, אני הולך לנסות עוד פעם. אחרי שסיימתי מקום שני בנינג'ה בעונה הראשונה, כולם אמרו לי שהיה לי מזל, אז הלכתי לעונה השנייה לעשות את זה עוד פעם בשביל להוכיח שהם טעו".
כשסיימת מקום שני ב"נינג'ה ישראל", פעמיים, חשבת על אותם ילדים?
"לא. בנינג'ה אני מתעסק רק בנינג'ה".
שגיא ברייטנר, מוזיקאי ויוצר, מעביר כיום סדנאות בנושא העצמה והתמודדות עם בריונות. הוא סיפר על הילדות הלא פשוטה שעבר בבית הספר: "עד גיל 16 הייתי ילד מאוד שמן ודחוי חברתית, תמיד אהבתי להתבודד לבד בחדר. אני מודה על כל יום שעברתי את הדבר הזה, זה מה שפיתח לי את הכלים של ביטחון עצמי נכון יותר ודרייב שלי מול עצמי".
שגיא בן ה-14 בטח לא חשב ככה.
"הוא לא אהב את איך שהוא נראה, מדבר ומתנהג. רציתי אז לשנות בכל רגע ולא האמנתי שאני יכול. היו קוראים לי "שגיא השמן", כותבים עליי שירים או מביאים לי כאפות בהפסקה".
איך עשית את השינוי? היום אתה מלמד דורות שלמים.
"ברגע שהבנתי שזה שלי ולא של אף אחד אחר, התחלתי להתגאות במה שאני טוב ופחות טוב בו. תמיד רציתי שהסביבה תרצה לאהוב אותי, אבל ברגע שהבנתי שזה תלוי באיך שאני מקבל את עצמי ושצריך לקחת דעות של אחרים בערבון מוגבל, הדברים השתנו".