אל העונה השנייה של "נינג'ה ישראל", בר סנפיר (28) הגיע כדי להראות לכולם ובעיקר לעצמו מה הוא שווה - וזה הצליח לו. המקום בגמר המתיק קצת את האכזבה מהניסיון הקודם. בעונה הראשונה, כזכור, הוא נפל למים אחרי שניות בודדות במכשול הסטפר למרות שהגיע עם טונות של ביטחון עצמי. "זה היה נוראי", משחזר סנפיר, "לבוא בתור ספורטאי, להתאמן למשהו במשך שנה שלמה ולפשל בשנייה הראשונה זו תחושה נוראית".

"בסוף זה התגלה כמשהו טוב כי זה הרים לי את העונה השנייה", מסביר סנפיר, "אני לא בן אדם שמוותר בקלות, הייתי לוחם בדובדבן ומבחינתי לוותר זה לא בלקסיקון. נפלת - תחזור. גם אם בעונה השנייה הייתי נופל בסטפר הייתי חוזר. כולם נופלים אבל הגדולה של הספורטאים זה לקחת את הנפילה ולהפוך להיות יותר טוב וחזק, לא להישבר. זה ההבדל בין ספורטאי לספורטאי על".

כשחזר לנינג'ה בפעם השנייה, היו לא מעט שהרימו גבה אבל הוא סירב להתרגש. "כולם אמרו 'בא עם הפוזה, לא באמת ספורטאי, הוא סתם איזה שרירן שנפל במכשול הראשון', אבל וואלה, הגעתי למקום השלישי בגמר. הסטפר כבר לא מפחיד אותי".

אז מה כן מפחיד אותך רגע לפני שאתה עולה על המסלול שוב?
"אני מגיע מאוד פצוע, נורא חושש על הברך שלי, אבל בתור ספורטאי אתה לא יכול לוותר על משהו שאתה מתכונן אליו שנה שלמה גם אם זה יעלה לך בבריאות. גם שיווי משקל מפחיד אותי כי זה לא תלוי בך כל כך. גם אם תהיה הבן אדם הכי חזק ומיומן, בשיווי משקל אתה יכול ליפול".

סנפיר מודה שהוא מגיע לעונה החדשה של נינג'ה ישראל (בקרוב בקשת 12) קצת יותר שאנן ופחות מפוחד. "נכנס לי אוויר למפרשים בזכות הפעם האחרונה. אני עובד כמו מטורף, איך שנגמרה העונה נכנסתי למשטר אימונים פסיכי. כל יום אני עושה שעות של אימונים. האמת שהגזמתי בטירוף וגמרתי את הגוף שלי. אני מתאמן עם החבורה של הנינג'ה, חבר'ה חזקים מאוד כמו יובל שמלא, גיל מרנץ, אדם ברוטמן, אלון פרבר ועוד".

"יש ליגה ארצית של כל מכוני הנינג'ה בארץ. כל חודש בערך במשך השנה יש תחרות, כל פעם במקום אחר. בונים מסלול מוקדמות ומסלול לגמר, ממש כמו בפורמט האמיתי, וכל הטופ מהתוכנית מגיעים. אני מדורג ראשון בליגה. מתוך שבע תחרויות ניצחתי חמש פעמים ושמלא פעמיים".

בר ממשיך לרכוב על אופנועי שטח וכביש, בקרוספיט התחרותי הוא כבר כמעט ולא נוגע אלא בעיקר מתעסק בטיפוס. הוא מתאמן גם בשיטת הקליסטניקס, שהיא עבודה עם משקל גוף. מעבר לאימונים הבלתי פוסקים ולתחרויות, סנפיר אימץ לעצמו בין העונות גם אורח חיים טבעוני ממניעים בריאותיים, כמו כמה וכמה מחבריו למסלול. "זה לא טרנד של נינג'ות, זה טרנד של כל הספורטאים בעולם, כולם הולכים לכיוון הזה היום. בן אדם הוא בעיקרון חיה צמחונית, הוא לא בנוי לעכל בשר. אני מבסוט על הצעד הזה, זה מדהים".

בר סנפיר בחצי הגמר (צילום: עודד קרני)
"כולם אמרו 'הוא סתם שרירן שנפל במכשול הראשון'". בר סנפיר | צילום: עודד קרני

הפעם, סנפיר מגיע למסלול עם תחרות מהבית. פז סנפיר, אחיו הקטן, מצטרף אליו השנה למסלול יחד עם רז רונן, שותפו לשעבר בסטארט-אפ שהקימו יחד: "אחי פז נכנס לזה לאט. הוא חזר אחרי שנה מארצות הברית והתחיל להתאמן איתי ועם החבר'ה מהנינג'ה, והתאהב בזה גם בדיוק כמונו. הוא התחטב והתחזק ואפילו לקח את המקום הראשון באחת התחרויות של הליגה הארצית. לעומתו, רז רק רוצה לנצח אותי, חוץ מזה כלום לא מעניין אותו. הם פחות יהיו התחרות שלי כי הם אנשים שאני מאוד רוצה שיצליחו. יש רשימה של אנשים שיהיה לי הרבה יותר חשוב לנצח לפניהם".

כמו מי?
"שמלא. כולם תמיד רוצים לנצח את שמלא, לא משנה מה הוא יעשה. הוא זכה והוא פשוט טוב, זה בא לו בקלות. הצלחתי לנצח אותו כמה פעמים בתחרויות הארציות".

אז מה היתרון שלך על אחרים?
"לכל ספורטאי יש את היתרונות והחסרונות שלו. אני חושב שהיתרון היחסי שלי הוא שאני וגיל הכי חזקים פיזית, יש לנו יכולת למשוך הכי הרבה משקל ולנצל הכי נכון כוח. בגלל שהגעתי מהקרוספיט אני יותר חזק פיזית לעומת המטפסים שהם יותר חזקים באצבעות ופחות במסת שריר ומסיביות".

בתור מישהו שלא הגיע מעולם הטיפוס, אתה מרגיש מאוים מהם?
"המטפסים עדיין בפור עלינו. במכשולים שצריך הרבה אצבעות, כוח בידיים, גידים ולהישאר הרבה זמן תלוי, אנחנו מתאמנים על זה שלוש שנים והם מתאמנים על זה 30 שנה. אלכס חזנוב מטפס מגיל חמש, הוא 20 שנה מחזק את האצבעות והגידים, אז כרגע אנחנו עדיין קצת בפיגור מאחוריהם בזה. אני חושב שהפערים מתחילים להצטמצם ובתחרויות שצריך יותר כוח אנחנו די מפרקים אותם. אנחנו פחות מיומנים בדברים מסוימים אבל חד משמעית לא פחות טובים מהם. ברגע שנצליח לצמצם את הפער הזה, להם יהיה יותר קשה להדביק אותנו כי אנחנו הרבה יותר חזקים".

הכירו את בר סנפיר (צילום: מתוך "נינג'ה ישראל", קשת 12)
"היום כל ילד שנראה סביר באינסטגרם מקבל קמפיין". סנפיר | צילום: מתוך "נינג'ה ישראל", קשת 12

"בגדול, כולנו חבורה של שחצנים"

החשיפה היא לא עניין חדש בשביל סנפיר. שנים לפני שעלה על מסלול הנינג'ה הוא כבר דיגמן בלא מעט הפקות, ואפילו כיכב לצד סטפן לגר בקמפיין לרשת הביגוד "קולומביה". השנה, כשנגמר החוזה בינו לבין הסוכנות שלו, הנינג'ה החליט שלא להאריך את החוזה ולסיים את הרומן שלו עם עולם הדוגמנות לעת עתה.

"אין לי סבלנות לזה", מודה סנפיר. "כשהתחלתי לדגמן הסכומים היו מאוד גבוהים, על יום צילום הייתי מקבל 4,000-3,000 שקלים, היום הסכומים זה כבר בדיחה, לא מצדיק להגיע בכלל לתל אביב. הורידו מאוד את התקציבים. היום כל ילד שנראה סביר באינסטגרם הולך לחתום בסוכנות דוגמנים ולוקחים אותו לקמפיינים. בינתיים אני מנצל את האינסטגרם, נראה לי שאני האדם הכי מספונסר בנינג'ה. אחרי שמלא, הוא כוכב".

סנפיר נמצא בזוגיות יציבה כבר כמה שנים עם סהר, דוגמנית במקצועה, שמגיעה בכל פעם לתמוך בו לצד המסלול. עם הפרסום מגיעות גם לא מעט פניות מהקהל, אבל נראה שלשניים זה בכלל לא מפריע.

אתה בטח מקבל לא מעט פניות, איך סהר מגיבה לזה?
"אני מקבל הרבה הודעות גם מנשים וגם מגברים. האינסטגרם שלי עובד יחסית חזק, אני בטופ שלוש-ארבע מבחינת כמות העוקבים מכל הנינג'ות. אני משתדל לענות לכולם בצורה מכבדת שיש לי חברה ושאני מצטער. ההודעות האלה לא מעניינות אותה, היא סומכת עליי בעיניים עצומות. גם היא דוגמנית שעבדה הרבה, אז אנחנו בתוך העניין הזה כל הזמן".

אתה מקבל הרבה אהבה מהקהל?
"אני חושב שמה שהנינג'ה עשה בארץ זה מטורף. עצם זה שלפני הנינג'ה הייתי מגיע לקיר טיפוס ונמצא שם לבד והיום אתה צריך לעמוד שלוש שעות בתור רק כדי להיכנס, אז אני אומר - עשינו את שלנו. הדמויות שהילדים מעריצים היום אלה ספורטאים ערכיים, שנלחמים עבור הדברים שחשובים להם. זה שינה פה את התרבות ואת החינוך לספורט. ילדים נורא קטנים מתחילים להתאמן באופן מקצועי בטיפוס או בנינג'ה בגלל התוכנית".

"כשאנחנו מגיעים למכוני הנינג'ה, ילדים יורדים מהפסים, כל שניה דוחפים לך מצלמה לפנים. זה כיף, הם חמודים וכולנו חבורה של שחצנים בגדול, אבל לפעמים זה כבר נהיה נטל. אתה באמצע אימון ומתחילים לשגע אותך כל 10 שניות".

מאיפה מגיעה השחצנות הזאת?
"אני חושב שאתה לא יכול להיות נינג'ה טוב בלי קצת שחצנות. ברוב המקרים היא מגיעה יחד עם ביטחון עצמי, ואם אין לך מספיק ביטחון עצמי נורא קשה להיות הכי טוב, נורא קשה לדחוף את עצמך לקצה ולקחת סיכונים. אם אתה לא בטוח בעצמך אתה נגרר למקום של 'הוא יותר טוב ממני ואני משלים עם זה', אתה לא יודע שאתה הכי טוב".