צור גולדין: "כשאמא קיבלה את ההודעה היא שאלה 'מי מהם הלך?'"

אם אחים שכולים הם לא הנושא הכי מדובר, תאומים שכולים, על אחת כמה וכמה, הם לא משהו ששומעים עליו בכל יום. צור גולדין, אחיו התאום של סגן הדר גולדין ז"ל, הוא אחד כזה. "הוא חסר לי מאד", מספר צור, רגע לפני יום הזיכרון הראשון בלעדיו, "שני דברים שהיו מאד חזקים בקשר ביני ובין הדר, ואני חושב שנכונים גם לתאומים אחרים, זו המסירות, והמבט הזה שמזכיר לך מי אתה. ברגעים הקשים, באתגרים, בנפילות שלפעמים קורות, אתה צריך את הבנאדם הזה שיגיד לך מי אתה".

ב-1 באוגוסט במהלך צוק איתן, זמן קצר לאחר תחילת הפסקת האש שהיתה אמורה להימשך 72 שעות, הגיחו מחבלים ממנהרה ליד מסגד באזור רפיח. באותה היתקלות נהרג ונחטף הדר גולדין ז"ל. "הייתי באותה גזרה ברפיח", מספר צור על אחד הרגעים הבלתי נתפסים ביותר שניתן לדמיין, "כשאמא שלי קיבלה את ההודעה היא שאלה שאלה שהם לא היו מוכנים אליה - 'מי מהם נפל?'".

מאז היום ההוא הפך בית משפחת גולדין למוקד עליה לרגל, והם הפכו לשגרירים של משהו שלא בהכרח בחרו בו. "זו סיטואציה מאד מוזרה", מודה צור, "מה שקרה גרם לזה שבשמונה חודשים האחרונים נפגשנו עם מגוון רחב של התופעות הכי יפות בחברה הישראלית. אבא שלי אמר את זה גם בהספד. זה דבר שנפלא לראות אותו".

רק לפני שנה היה לשני האחים יום זיכרון אחר לגמרי. "לפני שנה הדר ואני היינו קצינים", נזכר צור, "וכל קצין מתוקף תפקידו מגיע ביום הזיכרון לבתי עלמין יחד עם משפחות שכולות, אז רואים המון כאב וקושי. כשהיו שירים שהנציחו כאב ומוות זה עשה להדר משהו מאד בעייתי - הוא תמיד היה אומר שבסוף האנשים האלה נתנו את חייהם והם מסרו אותם בחיים, לא במוות, ולא זה הזיכרון שהוא חושב שהם רוצים שינציח אותם, כי בסוף אלה אנשים שחיו ורצו לחיות, ונתנו חיים".

אבל זה היה לפני שנה, לפני שמשפחת גולדין הכירה את האבל הזה ממקור ראשון, ועכשיו הם מגלים שזו צוואה שלא פשוט לקיים. "אני יודע להגיד שאני וכל המשפחה כל הזמן מתגעגעים", מספר צור, "כנראה שהזמן ייתן את אותותיו. אני לא יודע אם אנחנו מצליחים לזכור את הדר באופן שהוא היה רוצה, אבל אנחנו משתדלים לחשוב מה היה נכון עבורו".

הבוקר של קשת: א'-ג' ב-06:25